• 25 ספטמבר 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

סמי אמסילי: מראשוני המודדים בנגב

סמי אמסילי, איש נגב ותיק. בחרנו להפנות אליו את הזרקור ולהציג את תרומתו הייחודית לבניית הנגב ולפיתוחו

סמי אמסילי (צילום: באדיבותו / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

מאת: ציפי רובין

'כפר הגמלאים פאלאס להבים' מקבוצת עזריאלי נפתח במאי 2020. הנכנס בשעריו אינו יכול שלא להתרשם מהמגוון האנושי של דייריו - מאתיים דיירים שהגיעו מכל רחבי הארץ, ברובם אומנם אנשי הנגב אך לא מעטים באו מאזור המרכז והצפון; איש-איש וסיפורו, רקעו, מקצועו ודעותיו. אחד הדיירים, שכבר מתגורר כאן שנה, הוא סמי אמסילי, איש נגב ותיק. בחרנו להפנות אליו את הזרקור ולהציג את תרומתו הייחודית לבניית הנגב ולפיתוחו. סמי, אדם נעים הליכות, חיוך תמידי נסוך על פניו, אירח אותי בדירתו הנאה ב'פאלאס להבים' וסיפר את סיפור חייו המרתק.

סמי בן ה-80 נולד במקנס (Meknès) שבצפון מרוקו, למשפחה דתית ששמרה באדיקות את מצוות הדת. אימו הייתה עקרת בית ואביו סוחר במצרכי מזון (חיטה, סוכר ותה). המשפחה מנתה חמישה אחים ואחות אחת; סמי הוא האמצעי במניין הילדים. ילדותו ונעוריו עברו עליו בשכונה היהודית וכללו לימודים בתלמוד תורה, בבית הספר היסודי 'אליאנס' ובבית ספר תיכון יוקרתי (Ecole Normal Le Casablanca). לבית ספר זה הוא התקבל לאחר שנבחר לעתודה (קאדר) של תלמידים מצטיינים מכל מרוקו. סמי עלה על כולם בהצטיינותו בשני תחומים: בידע בצרפתית ובכדור סל. כל תקופת לימודיו הוא השלים בערב את השכלתו התורנית בישיבת חב"ד בשכונת מגוריו. הוא היה אחד מתלמידים ספורים שאנשי הקהילה היהודית טיפחו בתקווה שיתמיד בלימודיו ובבוא הזמן ישמש רב בקהילה. אך סמי לא מילא את הציפיות...

בהגיעו לגיל 16 סמי סיים את לימודיו, עזב את מקנס ועקר לרבאט, עיר הבירה של מרוקו, כדי ללמוד הנדסה-מדידות באוניברסיטה. במשך שלוש שנים הוא שקד על לימודי המדידות, שכללו פרצלציה, כבישים, סוללות, עמדות טנקים - תכנון, פיקוח וביצוע. הממשלה שילמה את שכר הלימוד ואף העניקה לו משכורת חודשית כדי שיעבוד אחר כך למענה. ואכן, בהיותו בן 19 וכשבאמתחתו תעודה של מודד, התחיל סמי לעבוד במדידות – קודם עשה סטאז' ליד מודד מוסמך, ואחר כך פנה לדרך עצמאית. הוא ראה ברכה בעמלו, הרוויח כסף רב, וכך בשנת 1962, בהיותו בן 21, הצליח להעלות את כל בני משפחתו, על טפם ורכושם, לישראל. המשפחה שמנתה 14 נפשות, התיישבה בנתניה בדירת שיכון בת 54 מ"ר, והתגוררה בה עד שנת 1986, עת נפטרה האם. עם בואם לארץ, סמי נשא לאישה את לורט, חברתו משכבר הימים, ונולדו להם שני בנים, אֶרְוֶוה (מהנדס אלקטרוניקה, תעשייה וניהול) ויואב (מהנדס בניין וקבלן בנגב).  

לורט ז 

באותה תקופה לא היו בארץ הרבה מודדים, המקצוע היה בחיתוליו, וכדי למצוא את פרנסתו, סמי פנה למע"צ (מחלקת עבודות ציבוריות) בתל אביב וזכה מיד לעבודה כמודד. לאט-לאט ובהתמדה הוא התבסס בחברה, עלה בדירוג ונעשה מנהל המדידות של מע"צ בתל אביב עד שנת 1973, לפני פרוץ מלחמת יום כיפור. 

נקודת מפנה בהיסטוריה האישית שלו חלה בשנת 1973. קלמן פורת, שהיה דמות מפתח בפיתוח וביישוב הנגב וכיהן כמנהל הראשון של מחוז הנגב במשרד השיכון והבינוי, פנה אל משה שוהמי מנהל מע"צ בארץ, וביקש המלצה על מודד עובד מדינה. שוהמי המליץ על סמי, וקלמן פורת שהתרשם מתפקודו המצוין של סמי במע"צ, שכר אותו לעבודה במשרדו. הוא הטיל עליו משימה מאתגרת - למפות טופוגרפית את כל המעוזים בנגב במטרה לתכנן את החיים בתוך המוצב. סמי הגיש 32 מפות מדוקדקות פרי עבודה מאומצת, ופורת הגיש אותן לפיקוד הדרום. ההצלחה לא איחרה לבוא, סמי תוגמל 'בגדול', עזב את מע"צ, חָבר לקלמן פורת ועקר לבאר שבע עם משפחתו. 

בנגב מצא סמי כר נרחב לפעילותו, שכן היו כאן מודדים ספורים. בשנים 1980-1973 הוא ערך מדידות טופוגרפיות ומיפה את כל האוניברסיטה וסביבותיה (כבישים, דרכי גישה), את בית החולים סורוקה - ביוב ותיעול, את כל מושבי הנגב והקיבוצים ממבטחים ועד גבול מצרים, ובמיתר ובלהבים עשה פרצלציה. בשנת 1980 הוא התקבל למשרד הביטחון בתור מפקח על עבודות עפר של משרד הביטחון בנגב.

נקודת מפנה נוספת חלה בשנת 1987, עת עזב את משרד קלמן פורת ויצא לדרך עצמאית. מעתה הוא שימש מודד ביצועי עצמאי עד שנת 1990. הוא המשיך לעבוד במשרד השיכון ובמשרד הביטחון ושימש מודד יחידי בבסיסי הצבא בנבטים ובחצרים, ואף בסוללות בים המלח עד שנת 2010, עת יצא לגמלאות. 

באוקטובר 2020 עזב סמי את באר שבע והתיישב ב'פאלאס להבים'. כיום, הוא קורא להנאתו ספרים בצרפתית, משתתף בחוג כתיבה יצירתית שבמסגרתה הוא שוקד על כתיבת סיפור חייו, ונהנה מהחיים הטובים בכפר הגמלאים. 
אין ספק, כי תרומתו החשובה של סמי אמסילי במיפוי טופוגרפי של מוסדות מרכזיים בבאר שבע (אוניברסיטה ובית חולים סורוקה), של קיבוצים ומושבים בנגב ושל בסיסי הצבא בנבטים ובחצרים, הטביעה חותם בל יימחה בתולדותיה של העיר באר שבע, בניינה ופיתוחה.   


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com

תגובות

End of content

No more pages to load