• 16 אוגוסט 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''היה בכי וצרחות של ילדים. עלינו על רכבת למזרח - ונשארנו בחיים''

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ''ב בב''ש ייפתח בטקס עירוני בשעה 20:00. אירנה נבוסוב הייתה ילדה קטנה כשהנאצים פלשו לאוקראינה, אך היא לא שוכחת את הרכבות, את צרחות הילדים, את קולות הנפץ והאזעקות

אינה נבסוב (אלבום משפחתי), ברקע: העיר חארקיב אחרי הכיבוש הנאצי, ב-1941 (צילום: Johannes Hähle / Hamburger Institut für Sozialforschung)

הערב, רביעי, בשעה 20:00 ייפתחו, בטקס עירוני, אירועי יום הזיכרון לשואה לגבורה תשפ''ב בבאר שבע וברחבי הארץ. מחר, חמישי, בשעה 10:00 בבוקר, תישמע צפירת התייחדות ברחבי הארץ.

על האירוע בב''ש אחראי ארגון עמך ובמקביל אליו, ייערכו אירועים ושיחות בבתים פרטיים ובזום. לראשונה מזה שנתיים, בעקבות מגפת הקורונה, יאתפשר לניצולים רבים לשוב ולהפיגש ולספר פנים אל פנים. צריך לזכור: הצעירים שבהם עברו כבר את גיל הגבורות וגם עם ההליכה או הדיבור קשים עליהם, הזכרונות חדים. בשנים האחרונות, יותר מתמיד, הזמן עושה את שלו ודור הניצולים הולך ופוחת. הם רוצים לספר ובעיקר - להותיר לדורות הבאים מסר של זיכרון, שגם אם לא יהיו נוכחים פיזית, סיפורם לא יישכח.


בסניף המקומי של ארגון עמך מטופלים כיום כ-1,500 ניצולים ובני דור שני מבארשבע והנגב. הסניף בבאר שבע הינו היחיד בדרום, מקו אשקלון ועד אילת. חבריו מקבלים זו חוגים ופעילויות ובעיקר, חברה שעוטפת ומבינה אותם. מעבר לחברים בעמך, חיים בבאר כ-7,000 ניצולים, בהם ותיקים ועולים שהגיעו עם פתיחת שערי ברית המועצות. כ-90% מהניצולים בחיים הם בני למעלה מ-80. גילם הממוצע הוא 85.

אירנה נבסוב, כיום דיירת בבית גיל הזהב גרניט בדרך שמשון בבאר שבע, היא בת 87. אישה צנועה, עדינה, שממעטת לדבר, אך זכרונה חד. הרעש הנוראי בתחנת הרכבת, קולות הצופרים המייללים בשל הפצצות הנאצים שפלשו לחארקיב, הילדים שבכו מאימה ונדרסו תחת המון שניסה להידחס לרכבות שיימלטו אותם מהעיר - הכל בשבילה כאילו קרה אתמול. 

חארקיב הכבושה על ידי הנאצים (צילום: Hamburger Institut für Sozialforschung / Johannes Hähle)


''זכרונות ילדותי זה הפינוי מחארקיב, הכיכר מול תחנת הרכבת, עמוסה באנשים שצעקו ובכו, ילדים שרצו מתחת לרגלי המבוגרים וקלות הצופרים'', מספרת אירנה. הנאצים פלשו לחארקוב ב-20 באוקטובר 1941, כשאירנה הייתה בת 6 בלבד. חיל שיריון ורגלים כתש את העיר ותושביה ביקשו להימלט ממנה, מזרחה, לברית המועצות. תחנות הרכבת צרו מלהכיל את זרם הפליטים. רבים, בהם הקהילה היהודית בעיר, הבינו שאם יישארו, גורלם יהיה נורא.



"אני עדיין מתעוררת בבקרים עם רדיפות מול העניים. אני יושבת, בוכה, נשארתי לבדי בלי אבא, בלי אמא, אחי נפטר כשהיה בן פחות משנה, גם דודה לא שרדה. אני זוכרת הפגזות והיינו צריכים לצאת מהרכבת ולרוץ, אני זוכרת שאריות אוכל, כי לא היה מה לאכול, אני זוכרת את העניים של אמי וחיבוק שלה...".



''התמזל מזלנו והצלחנו לעלות על רכבת מרובת קרונות למזרח. זה הציל את החיים שלנו''. אינה והוריה הגיעו לקזחסטאן, בה שהו שנה ומשם, עברה לאורל, שהפך לביתה החדש: שם גדלתי, למדתי במכללה ועבדתי שיצאתי לגמלאות''.

''הוריי היו יוצאי בסרביה, אנשים משכילים, אך חיינו במשפחה ובסביבה מתבוללת. בבית דיברו ביידיש רק כשהיה נחוץ. גרתי בחבל ארץ יפה, נסעתי הרבה, רכשתי ניסיון שסייע לי גם להיקלט יפה בארץ'', מספרת אירנה. ההחלטה לעלות לשיראל הייתה ב-1995: ''אני מרגישה החמצה בכך שגדלתי ללא שורשים יהודיים, אך אני מפצה על כך בזה שלמדתי עברית וכל השנים, כל יום, זכרתי שאני יהודייה. אני מדוה למדינה, שלא עשיתי למענה דבר, אשר מאפשרת לי קיום בכבוד, יותר מאשר לגמלאים ברוסיה. לפחות בגילי המבוגר, זכיתי להכיר את הארץ הקטנה-הגדולה שלנו''.

דיוקנו של היטלר בפח חנות בחארקיב הכבושה, 1941 ((צילום: Johannes Hähle / Hamburger Institut für Sozialforschung)​​​​​​​

גם פירה דורוחוב, בת 84 וכיום תושבת אופקים, תספר את סיפור חייה בבית גיל הזהב יובל שבאופקים. היא ראתה את משפחתה בפעם האחרונה כשהייתה בת שלוש וארבע חודשים, כשאלו עברו מאוקראינה קזחסטן: "אני עדיין מתעוררת בבקרים עם רדיפות מול העניים. אני יושבת, בוכה, נשארתי לבדי בלי אבא, בלי אמא, אחי נפטר כשהיה בן פחות משנה, גם דודה לא שרדה. אני זוכרת הפגזות והיינו צריכים לצאת מהרכבת ולרוץ, אני זוכרת שאריות אוכל, כי לא היה מה לאכול, אני זוכרת את העניים של אמי וחיבוק שלה...".

ההרצאה בבית גיל הזהב, תועבר במסגרת פעילות ערב יום השואה ותתמקד בנשים שבגטאות, נשים לוחמות ופורצות דרך שפעלו בתקופה אכזרית למען הצלת חיים ולחייהן עצמן.

ההרצאה תתקיים בפני דיירי הבית שבחלקם חוו גם הם את השואה. לאחר ההרצאה יספרו מספר דיירות את סיפורן האישי מתקופת הלחימה.עמיגור מנהלת 53 בתי גיל זהב במסגרת הדיור הציבורי לקשישים בערים רבות בישראל, ובהם מתגוררים כ- 7,000 דיירים שגילם הממוצע יותר מ- 80.



רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: https://bit.ly/3iQmqmo

על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: branzanews.br7@gmail.com‬




​​​​​​​ 

תגובות

End of content

No more pages to load