מה בא קודם בעידן הקורונה: זכויות עצירים או בריאותם?
מאת: משה פריאל, כתבנו בכנסת
ועדת החוקה המשיכה היום (א') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש התשפ"ב– 2021 בעניין הארכת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש.
גונדר משנה ד"ר ליאב גולדשטיין, קצין רפואה ראשי בשירות בתי הסוהר: "הזכות לחיים ולבריאות גוברת על זכויות אחרות ואני אחראי לזכויות אסירים. שב"ס מתמודד כבר שנתיים עם הסיטואציה תוך בדיקת המכלול המרבי של זכויות אסירים. המקום היחיד שאולי דומה הוא בתי אבות. בהשוואה לכל אירגוני הכליאה שב"ס עושה עבודה שמביאה כבוד לישראל. היו לנו למעלה מ-2000 מאומתים ונפטרו 4.
בארה"ב תחלואה של פי 3-2 ותמותה גבוהה פי 19 ביחס לשב"ס, הודות לפעולות שנקטנו בהם. בסוף המכנה המשותף שלהן הוא צמצום הכניסות והיציאות לבתי הסוהר. שני הווקטורים הראשיים הם הסגל- שאנחנו מאוד מחמירים איתו ולא ניתן למנוע יציאתם לביתם. הווקטור השני הוא קליטה של אסירים לא מחוסנים, 90% ומעלה מהם לא מחוסנים ובוודאי היציאה החוצה. הוצאת אסירים לבימ"ש גבוהה לאין ערוך ביחס לשאר הווקטורים וככל שנדע לעצור אותו ולהשתמש בו מושכל, נצליח למנוע תחלואה בבתי הסוהר.
הוכחנו שאנחנו יודעים להחזיר את הגלגל לאחור, אנחנו לא מתאהבים בחבילה הזו ויודעים להתאים למציאות.
בכל יום, אפילו ביציאה בחמישי שישי עם 80 מאומתים ובחזרה עם כ-120 אסירים מאומתים. כנ"ל גם בסגל - כל יום עשרות נדבקים. ככל שיש יותר מאומתים עולה הסיכוי לאשפוז ולמוות. אחד האסירים כבר כמה חודשים במצב קריטי".
יצויין כי בכלא קציעות נתגלו 20 אסירים מאומתי קורונה. בכלא אוהלי קידר, 2.
"בקרב האסירים כ-60% מחוסנים חיסון שלישי. עצורים שנקלטים 90% מהם לא מחוסנים וכשאנחנו מוציאים עצורים לבימ"ש, אנחנו כבר תקופה ארוכה יודעים מה מהימנות התשובות של האנטיגן ש-50% מהן שליליות ולכן לא מסתמכים עליהן וה-PCR מגיע לאחר בימ"ש"
החוק כיום מאפשר השתתפות מרחוק ( conferencing-videoאו VC) של אסירים ועצורים בדיוני בית משפט בהתקיים התנאים המפורטים בו. בשל החשש של הממשלה ושל משרד הבריאות מהתפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה ובתנאי ההסעה לדיונים והשהייה בבתי המשפט, שאינם מאפשרים ריחוק בין אנשים, ובשל החשש מההשלכות של התפרצות כזו בתוך האוכלוסייה המיוחדת של האסירים ועצורים, נקבע בחוק הסדר המסמיך את שר המשפטים יחד עם השר לביטחון פנים להכריז על הגבלת הדיונים בבתי המשפט בנוכחות פיזית של עצורים ואסירים בבית המשפט, ועל השתתפותם במקום זאת באמצעים טכנולוגיים של היוועדות חזותית. החוק קבע הסדר דומה גם לגבי בתי הדין הצבאיים, וכן בעתירות אסירים, בוועדות השחרורים ובוועדה לעיון בעונש.
עתה נדרשת הוועדה לדון בהארכת החוק ולהסדיר את היחס בין הסדר ה-VC של הקורונה, לבין פיילוט ה-VC הכללי שעתיד להיכנס לתוקף בתחילת פברואר.
הצעת החוק נועדה להאריך את תוקפו של החוק ב-6 חודשים, ולצד זאת לקבוע ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים רשאים, באישור ועדת החוקה, להאריך בצו את תוקפו של החוק ב-6 חודשים נוספים לכל היותר.
ח"כ משה ארבל (ש"ס): "חוויתי וראיתי את דיוני המעצרים בהיוועדות חזותית במתקני המעברים באיילון בצורה לא סימפטית. אותו עציר לא מרגיש שהוא מקבל את יומו המלא בבימ"ש ומצד שני אני מבין את הצורך הקריטי לצמצם תחלואה. אנחנו מסתכלים על מה שחלק יגדירו הפקרות מוחלטת או מדיניות חדשה והשאלה אם זו לא החוליה החלשה שקל לנו לקבל עליה החלטות לעומת יתר האוכלוסייה. רואים שבמוסדות החינוך היחס לאומיקרון מקל יותר כתוצאה מתחלואה קלה יותר והשאלה אם לא נכון לעשות חשיבה מחדש".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "ב-VC רגיל החרגנו אפילו בהינתן הסכמה דיון אחד מהותי. עכשיו בזמן קורונה, ביטלנו את דרישת ההסכמה ואמרנו שמזה לא תוכלו לרדת אלא בהכרזה מלאה. אבל יכול להיות עציר שחושש לבריאותו בתקופת קורונה. כלומר שאנחנו מכריחים אותו להסתכן בקורונה.
עו"ד שירי לנג מהנהלת בתי המשפט: "אין להגדיל בשלב זה של תחלואה את קטגורית החובה. זה לא ענין מספרי של עליה דרמטית. כל חודש מוגשות 1200-1000 בקשות ראשונות למעצר עד תום הליכים, כשבכל אחת מתקיימים לפעמים 3-2 דיונים. מדובר על תוספת של כמה מאות דיונים בחודש, כשאנחנו בקצה גבול התחלואה גם של העובדים וסגל יחידת נחשון.
מנהל בימ"ש קבע תקנות של תפוסה לכל אולם, כך שבכניסה לאולם יש שלט עם תפוסה ואז נותנים עדיפות לבעלי הדין וכל מי שחייב להיות נוכח ורק אם יש מקום נוסף מתירים כניסה. אין מחלוקת על החשיבות, אך שיאו של הגל עוד לפנינו ואין להרחיב יותר. יש הבדלים בין שיא הגל למה שקורה אחריו. אפשר להגיע לתוצאה בדרך אחרת כדי להקנות גמישות יש לאפשר הנחיה של השרים. החוק היום מאפשר גמישות זו וזה יותר נכון מאשר הכרזה גורפת".
היו"ר ח"כ קריב: "אדם מהישוב, שרוצה להיכנס בעיצומו של גל האומיקרון לראות משפט יכול? תטפלו במגבלות הללו לפני שאתם אומרים שדיון של מעצר עד תום הליכים צריך להתקיים בזום. אין אלא להתפלא שזו עמדת הנהלת בימ"ש על הרחבה כ"כ מינורית של דיונים. חשבתי שתברכו על התוספת המידתית הזו. במקום זאת מעדיפים שיישב שאדם שאין לו כל זיקה ויקבלו החלטה על מעצר עד תום הליכים לא מול האדם. אם אתם באמת בקריסה של תחלואה, תצמצמו תפוסה באולמות ואל תאפשרו למי שאינם קשורים ישירות להיכנס. תביאו הצדקה אפידמיולוגית. לומר שהאולמות פתוחים לצפייה מבחוץ אבל העציר שעדיין מוגדר חף מפשע לא יגיע לאולם לפני החלטה על חודשים במעצר? המלצתי תהיה שלא לקבל את העמדה המוצגת. ביקשתי נתונים מספריים כדי שנבין את משמעות הוספת הדיונים, האם זה מעלה לכם ב-10% את הובלת האסירים. אתם ממשיכים לא להביא נתונים לוועדה ומבקשים שנסמוך על תחושות הבטן שלכם. מהתרשמות ראשונית, 25% דיונים בנוכחות שופט בבקשות למעצר עד תום הליכים זה לא דבר סביר, בעיקר בתקופה שלאחר שיאו של הגל הרביעי. לא יתכן שישראל תשים סיטונאית אנשים במעצר עד תום הליכים ללא שראו שופט. מעצר עד תום הליכים יהיה בחוק".
ח"כ בני בגין (תקווה חדשה): "כשידוע להנהלת בימ"ש שמגיע עציר להארכת מעצר עד תום הליכים, בשעה הזו ניתן למנוע כניסתם של אחרים שאין להם זיקה ישירה למשפט. צריך לבדוק מחדש את מספר הבקשות למעצר עד תום הליכים כדי למנוע השלכות אחרות. המספר מופלג".
היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "הנוסח שיוצע ע"י היו"ר יכלול כריכה בין ההכרזה על פי חוק הקורונה החדש להכרזה על פי חוק ההיוועדות החזותית בזמן קורונה. הסמכות להכרזה מלאה תהיה רק במצב חירום. דיון מהותי אחד לפחות בבקשה למעצר עד תום הליכים יתקיים בנוכחות אלא אם האסיר ובא כוחו ביקשו החרגה מן הכלל. נושא הפיקוח הפרלמנטרי- סעיף הדחיפות נמצא בשני המצבים. במצב חירום, אם אין שימוש בדחיפות, הכניסה לתוקף היא תוך 48 שעות, באותו משטר של יתר התקנות בחוק הקורונה. במצב המיוחד אם אין שימוש בדחיפות, ההנחה על שולחן הוועדה תהיה 3 ימים לפני ולוועדה יעמדו 5 ימים לדון. יש כרגע דיון כללי מה בין הוועדה למליאה ואת זה עוד נתאם. הסוגיה היחידה הנותרת- בתקנות הרגילות במצב מיוחד לא נכנסות לתוקף ללא אישור ועדה או מליאה. יכול להיות שנצטרך ללכת פה למשטר אחר כך שבמקרה שהוועדה שותקת ולא מקיימת דיון, התקנות ייכנסו לתוקף, בגלל המצב המיוחד בבתי הכלא.
במצב מיוחד כל יתר התקנות לא נכנסות לתוקף אלא אם הייתה החלטה אקטיבית ופה אולי צריך להפוך את ברירת המחדל כמו במצב היום, שאם הוועדה לא התכנסה ואמרה דברה התקנות ייכנסו לתוקפן. מוסכם שפרק הזמן להנחת הבקשה להארכת המצב יהיה יותר קצר וצריך להיות מה תהיה ברירת המחדל של הכניסה לתוקף. יש פה סיטואציה מיוחדת בשב"ס, פוטנציאל הדבקה יותר גדול, חובה מוגברת של אחריות המדינה לדאוג לשלומם של אסירים ועצירים שבאחריותה ולכן יש מקום לחשוב על שיקול מינורי יותר של משטר ההכרזה".
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: branzanews.br7@gmail.com