• 20 אוגוסט 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

עבודות שירות לאריה שיף, שירה למוות בגנב רכב

הבוקר ניתן גזר דין בעניינו של אריה שיף, שלפני שנה ירה למוות במוחמד אלאטרש. שיף הורשע בהסדר טיעון בהמתה בקלות דעת ונגזרו עליו 9 חודשי עבודות שירות

רגע הירי (צילום: מצלמת אבטחה, רץ ברשתות ללא קרדיט, שימוש הוגן על פי סעיף 27 א'), אריה שיף (צילום: תנועת אם תרצו / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

9 חודשי עבודות שירות - זהו העונש בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר הבוקר, שלישי, על אריה שיף, בן 71, מערד, אשר הורשע בהמתה בקלות דעת, אחרי שירה למוות במוחמד אלאטרש שפרץ למכוניתו סמוך לביתו, לפני כשנה. בפתחהיכל המשפט בבאר שבע התקבצו אזרחים, שבאו להביע תמיכה בשיף, אשר מתנדב במשטרה ביישוב מגוריו מזה שנים רבות.

הרשעתו של שיף התאפשרה במסגרת הסדר טיעון, בתום הליך גישור עם הפרקליטות, במהלכו לא הושגה הסכמה על העונש. בדיון בטיעונים לעונש אשר התקיים בשבוע שעברהפרקליטות ביקשה להטיל על שיף ארבע שנות מאסר. 

בגזר הדין נכתב כי מספר שניות לאחר שהפורצים הגיעו למקום, ובשל הרעש שהקימו, העירה אשת הנאשם את הנאשם משנתו. הנאשם הציץ מבעד לחלון הקרוואן; שמע את רעשי הפריצה לרכבו; וראה את רכבם של הפורצים עומד בסמוך לרכבו. הנאשם נטל את אקדחו; יצא מהקרוואן; צעד על המדרכה כ-7 מטרים; והתקרב אל רכבו, תוך שהוא צועק מספר פעמים "עצור".  

אריה שיף (צילום: תנועת אם תרצו / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

בגזר הדין מגולל רצף האירועים: ''הנאשם הגיע בסמוך לדלת הנוסע הקדמית ברכבו; הסתכל לתוך הרכב, כאשר אור תקרת הרכב דולק; וראה את המנוח יושב בכיסא הנהג. בין רכבו של הנאשם ובין רכבם של הפורצים עמד פורץ נוסף. הנאשם צעד שני צעדים לאחור; כשהוא במרחק של כשלושה מטר מהמנוח, הניף את נשקו תוך כדי דריכה והכנסת כדור לבית הבליעה, ופתח את נצרת האקדח. במקביל, המנוח סגר את דלת הנהג (אור תקרת הרכב כבה), ורכבו של הנאשם התחיל להתדרדר קדימה בכביש מבלי שהוא מונע. בשלב זה, צעד הנאשם צעד אחד לפנים, הרים את ידו הימנית אשר אחזה בנשקו, וירה כדור אחד לעבר הרכב, לאזור בו ישב המנוח. הקליע חדר דרך חלקה העליון של שמשת חלון הדלת הקדמית-ימנית של הרכב, ופגע בצדו הימני של מצחו של המנוח; נותר בראשו; וגרם למותו''.

וידאו: תיעוד תקרית הירי (מצלמת אבטחה ללא קרדיט, שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')


''הפורץ הנוסף שהיה מחוץ לרכב הפורצים, נכנס לרכב הפורצים, שהתחיל בנסיעה, והנאשם ירד לכביש מן המדרכה; כיוון את אקדחו אל עבר רכב הפורצים הבורח; וירה כדור נוסף לעברו. רכבו של הנאשם התדרדר באלכסון מספר מטרים במורד הכביש, עד אשר עלה על המדרכה ממול לבית הנאשם, ונעצר בחומה הבנויה עליה''.
על פי גזר הדין, ''הנאשם התקשר למוקד החירום של המשטרה; דיווח על האירוע; ביקש סיוע משטרתי ורפואי; והמתין במקום עד להגעתם של גורמי ההצלה והמשטרה, עמם שיתף פעולה''.

הסדר הטיעון נכתב כי הנאשם פעל תוך קירבה לסייג הגנת בית מגורים, לאחר שבעת שיצא מהקרוואן, ראה את כל הפורצים וסבר, כי בכוונת מי מהם להיכנס לקרוואן אשר שימש באותה עת למגוריו ולמגורי אשתו, כדי לבצע עבירה. יחד עם זאת, גם הוסכם, כי מעשיו של הנאשם לא היו דרושים באופן מיידי כדי להדוף את כניסתם של מי מהפורצים לקרוואן, ובכך לא עומדת לו הגנת בית המגורים.

במסגרת הטיעונים לעונש הוסיפו הצדדים והסכימו על טווח ענישה שבין 9 חודשי עבודות שירות (להם תעתור ההגנה) ל-4 שנות מאסר (להם תעתור התביעה).

הקרבה לסייג עליה הסכימו הצדדים, היא קירבה של ממש כפי שעולה מהנסיבות החריגות של המקרה, והיא מצדיקה גם ענישה חריגה, תוך ניסיון להיכנס לנעלי הנאשם, בסיטואציה המורכבת בה הוא ואשתו היו נתונים, בשעת לילה מאוחרת, בקרוואן הנמצא על הכביש, כאשר רעשי הפורצים גרמו לאשת הנאשם להעירו משנתו; והכל על רקע אירועים קודמים בהם רכושו נגזל ממנו בנסיבות דומות. יש להבין את תחושות המצוקה, הפחד והחרדה האמתיים שהנאשם חש כשראה את הפורצים בקרבתו ובקרבת המקום בו שהתה אשתו; תחושות שמבחינתו חייבו, ואף הצדיקו, תגובה מהירה, גם אם הן הביאו אותו לפעול באופן החורג מן הסביר. לתחושות אלה יש לתת משקל של ממש בעת גזירת העונש, למרות שדרישת הסבירות, כתנאי לקיומו של סייג הגנת בית המגורים, היא בגדר דרישה של סטנדרט אובייקטיבי.

גם המחוקק הכיר במצב בו נאשם נמצא אחראי למעשיו, אך יש בקרבתו לסייג לאחריות פלילית, כדי להפחית את מידת האשם המוסרי שלו. מה המשקל שיש ליתן לקרבה זו לסייג, היא, למעשה, שאלה כמותית אשר תיבחן בכל מקרה לגופו, על פי נסיבות ביצוע העבירה, חומרתה, מידת הקרבה לסייג, ונסיבותיו האישיות של הנאשם. זו גם השאלה העומדת לפתחינו.

לגבי המקרה של שיף, ביסוד העבירה בה הורשע הנאשם עומד הערך המוגן של קדושת חיי האדם, לאחר שהנאשם, במעשיו, פגע בערך המקודש הזה וקיפד את חייו של המנוח. ככלל, עבירה שכזו אמורה לגרור אחריה ענישה משמעותית, בוודאי של מאסר מאחורי סורג ובריח. אולם, המקרה שבפנינו חריג ומחייב גם ענישה חריגה.

''הנאשם נגרר לאירוע שלא יזם ולא תכנן, דבר שנעשה דווקא על ידי המנוח ושותפיו; הנאשם עמד לבדו, בשעת לילה מאוחרת, מול המנוח ושותפיו – כולם רעולי פנים, שדי בחזותם כדי להטיל אימה ופחד; המנוח ושותפיו נתפסו "על חם" על ידי הנאשם כשהם מבצעים עבירה פלילית שכוונה כלפי רכושו, והחשש שמא יפגעו בו וברעייתו, כדי שיתאפשר להם לממש כוונתם לגנוב את רכבו - היה סביר; ומעל לכל, כל האירוע נמשך שניות מעטות, כאשר בדיעבד ניתן לנתח כל צעד או כל תנועת יד שעשה הנאשם, אך "לא הרי מי שנתון בנסיבות של תחושת סכנה ומצוקה, כהרי מי שבוחן דברים בחכמה שלאחר המעשה, באווירה השקטה יחסית של אולם בית המשפט...".

''שאלתו של הסנגור, מה אדם סביר אחר, במצבו של הנאשם, היה עושה – נותרה, למעשה, ללא מענה, גם לא על ידי התביעה''.

''האיש הערכי, ששנים תרם למדינה כמעט בכל דרך אפשרית''

''...מדיניות הענישה בעבירות דוגמת זו בה הורשע הנאשם, משתנה ממקרה למקרה, כאשר גם הצדדים לא מצאו מקרה דומה, בו מעשה ההמתה נעשה בקרבה כה צמודה לסייג של הגנת בית מגורים. לטעמי, ומבלי להקל ראש בתוצאה הקשה של מעשי הנאשם, הקרבה לסייג ונסיבותיו האישיות המיוחדות והחריגות של הנאשם, האיש הערכי, ששנים תרם למדינה כמעט בכל דרך אפשרית, ששכל בן, ואשר נקלע לאירוע שלא מרצונו, מחייבים הקלה של ממש בעונשו וזאת בדמות ענישה אשר תרוצה בדרך של עבודות שירות. אכן, ענישה זו חריגה בעבירות של המתה בכלל ובעבירות של המתה בקלות דעת בפרט; אולם המקרה שבפנינו הוא חריג וייחודי, והקרבה לסייג יש בה כדי להפחית מן האשם המוסרי שבמעשה''. 

בעת הטיעונים לעונש אמר אריה שיף: "אני רוצה להביע את צערי העמוק על לקיחת חיים של אדם. אני לא איש מאמין, אך רק אלוהים או הגורל יכול לקחת חיים של בן אדם. אני מבקש מבית המשפט להתחשב ברקע, בהיסטוריה, ביכולות להשתמש ביכולותיי לעשות טוב".

מחוץ לבית המשפט המתינו ראשי הפורום לקידום הנגב שבאו לתמוך בשיף, אליהם הצטרף גם סגן ראש עיריית באר שבע הרב שמעון טובול: "באתי להזדהות עם אריה שיף כדי להגיד לו שזה הכאב של עם ישראל,  של מדינת ישראל ושל הדרום כולו. הזוי שאדם שמגן על הבית שלו ועל רכושו במקום לקבל צל״ש הוא נשפט. בעיני רוב הציבור הישראלי אריה שיף זכאי", אמר טובול.

אורטל פרלמן שמואלי וג'ולי קייט מראשי הפורום לקידום הנגב אמרו מחוץ לבית המשפט כי: "ראשי הפורום לקידום הנגב ותושבי האזור הגיעו  להביע את תמיכתנו המלאה באריה שיף.  לא ייתכן שפרקליטות מחוז דרום מתעלמת לגמרי מחוק ההגנה העצמית ובפועל מותירה את תושבי הנגב ללא זכות הגנה על חייהם ורכושם. זעקתו של שיף היא זעקת תושבי הנגב בכללותם. כולנו אריה שיף".
​​​​​​​
הוועד להצלת הנגב הגיב על גזר הדין של אריה שיף: ''הוועד להצלת הנגב מברך את בית המשפט על גזר דין מקל על אריה שיף , אריה הוא אזרח מצויין ואיש שנקלע לסיטואציה בלתי אפשרית שיכולה לקרות רק כאן בנגב . 

אנו קוראים למחוקק להעביר בהקדם את "תיקון שיף" (הרחבת חוק דרומי) , שייתן לכלל תושבי הנגב ללא קשר לדת גזע ומין ביטחון אישי במרחב הפרטי והציבורי''. 

עו"ד יוסף אקרמן  מנהל המחלקה המשפטית בארגון "עד כאן" הגיב לפסק הדין של אריה שיף: "יש לברך את בית המשפט על ההחלטה שלא להכניס לכלא את מי שביקש להגן על עצמו ועל רכושו. העובדה כי אזרחים נתקלים בסיטואציות בהן הם אינם מרגישים מוגנים היא תעודת עניות למשטרת ישראל.  אדם בן 70 לא צריך להתמודד עם פורעים רעולי פנים באמצע הלילה. המקרה המצער של אריה שיף מהווה תמרור אזהרה ועדות לאי המשילות הכללית בכלל רחבי ישראל ובפרט באזור הדרום. יחד עם זאת, תשלום קנס על ידי שיף למשפחתו של מי שבא לפגוע בו וברכושו הינה לעג לרש".


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com

תגובות

End of content

No more pages to load