• 22 אוקטובר 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

עיר ריקה, חנויות סגורות: בב''ש מנסים להתמודד עם הסגר

בעיר העתיקה של ב''ש חנויות רבות סגורות והרחובות ריקים. בקניונים ובמתחמי הקניות פעילים רק סופרים ופארמה. הערכה מדאיגה: אלפים ייצאו לחל''ת או יפוטרו

המדרחוב הבאר שבעי נטוש (צילום: דני בלר)

חנויות סגורות, רחובות ריקים וחשש מהעתיד: מעטים נראו הבוקר בעיר העתיקה בבאר שבע, כבישים עמוסים בשיגרה היו פנויים כמעט לגמרי והעסקים  היחידים שפעלו הם אלה מורשים על פי הוראות הסגר: חנויות לממכר מזון, פארמה, תקשורת ותחזוקת הבית. חנויות הבגדים, דוכני הפלאפל, בתי הקפה והקיוסקים היו סגורים. ''באתי לוודא שהכל בסדר אחרי החג'', אמר לנו בעל חנות בגדים בעיר העתיקה. ''אבל אני לא יודע מה יהיה בעתיד. הסגר השני חיסל אותנו לגמרי. העובדים בחל''ת, לא הצלחנו למכור בגדי קיץ וכל עונת המעבר גם הלך. העובדים מיואשים. רק חזרנו וכבר אני מוציא אותם שוב לחופשה ללא תשלום. זה פשוט מצב בלתי אפשרי''. 

חנויות סגורות. רק עסקים מעטים הורשו לפתוח (צילום: דני בלר)

הסגר השני התחיל בערב ראש השנה, אך לא בטוח שיסתיים אחרי סוכות. ראש הממשלה לוחץ להדק את הסגר ולצמצם למינימום את הפעילות במגזר הפרטי. אם הסגר הנוכחי לא יראה תוצאות, לא יהיה מנוס מהטלת סגר דרקוני, שישבית את המשק כולו, על מנת לשטח את עקומת התחלואה. עלות הסגר הנוכחי, שנערך בתקופת החגים, מוערכת בכ-20 מיליארדי שקלים. במערכת הבריאות ואפילו בתוך הממשלה, גוברים הקולות על יד אין בסגר שום תועלת, בעיקר לנוכח אובדן אמון הציבור בפעולות הממשלה.

השגיאה העיקרית במאבק בקורונה היא שהפלויטיקה חדרה למערכת קבלת ההחלטות, קבוצות לחץ השיגו מה שרצו ואחרים נותרו גם ללא פרנסה וגם ללא פיצוי. רק במהלך נובמבר תתחיל לפעול המערכת שתאפשר לקטוע את שרשראות ההדבקה וגם אז, לקראת החורף, מדברים על הטלת סגר שלישי. אלא שהציבור איבד את האמון בצעדי הממשלה, בין היתר בשל התנהגות הפוליטיקאים, אלא גם ובעיקר - כי לממשלה אין ממש פתרון לעלייה בתחלואה.

בבאר שבע יש נכון להיום, שני, 1168 חולים פעילים, מהם 645 נתגלו בשבוע שעבר. גם מספר מבודדי הבית עלה בצורה דרסטית:  3,612 איש בבאר שבע נתונים בבידוד. מתוך 8119 בדיקות שנערכו בשבוע החולף, 645 נתגלו חיוביות, כלומר 7.94% מסך הבדיקות. העיר באר שבע, שהייתה עיר ירוקה, הפכה לעיר אדומה. 

בבית חולים סורוקה.תפוסת מחלקת הקורונה עומדת כרגע על 50.57%. אל בית החולים יגיעו בימים הקרובים 35 חולים ממרכזים רפואיים אחרים שאינפם עומדים כבר בעומסים. 

''בסורוקה ישנן כעת 78 מיטות שעומדות מוכנות לטיפול בחולי קורונה, כולל 24 מיטות טיפול נמרץ ייעודיות'', אומר מנהל סורוקה, ד''ר שלומי קודש. ''כדי להפעיל מיטות אלה נאלצנו לצמצם פעילות במגוון אתרים בבית החולים ולהסיט כוח אדם. ליכולת הסטה זו של כוח אדם יש גבול שאנחנו קרובים אליו, והמשך פתיחת מחלקות קורונה נוספות בסורוקה יחייב אותנו בצמצום נוסף של הפעילות השגרתית החשובה לתושבי הנגב".

​​​​​​​החשש הכי גדול בבאר שבע הוא מאובדן מקורות הפרנסה, מאחר והעיר נכנסה למשבר כשמצבה הכלכלי לא היה טוב. הסגר השני עלול להוציא אלפי עובדים נוספים ממעגל התעסוקה. 

מתוני שירות התעסוקה עולה כי על אף שתהליך החזרה מהחל"ת לא הושלם, החל"ת חוזר להיות מרכיב משמעותי בקרב המעסיקים והעובדים, הן בגלל המצב במשק והן בגלל ההקלות בתנאים לקבלת החל"ת עם הורדת התקופה המינימלית של האפשרות להישאר בחל"ת מ-30 ימים ל-14 ימים.

אווירה ''כמו בכיפור'': רחוב החלוץ בב''ש (צילום: דני בלר)​​​​​​​

קיצור תקופת החל"ת מאפשרת הפעלה של מודל אבטלה גמיש וזמני יותר. עם זאת, ללא צעדים משלימים כגון הגבלת תקופת הזכאות או הגבלת החל"ת לתקופת הסגר בלבד, מספר דורשי העבודה שייכנסו לחל"ת ויישארו שם לתקופה ארוכה עלול להיות גדול יותר, מעריכים בשירות התעסוקה. ככל שהשהות באבטלה/חל"ת ארוכה יותר, כך הסיכוי שהאדם יתקשה לחזור לשוק העבודה. מצב זה עלול לפגוע בהמשך ההתאוששות של המשק גם בחודשים הבאים.

בתום הסגר הראשון, השיפור בנתוני התעסוקה בבאר שבע היה מזערי בלבד. והאבטלה ירדה בכאחוז בודד, לסביבות 16-17 אחוזים. 

עדות נוספת להאטה במשק ניתן למצוא בנתוני חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), המפעילה את המערכת הלאומית המרכזית להעברת תשלומים בישראל.  לראשונה מסיום הסגר הראשון חלה ירידה של כ-10,000 איש במספר מקבלי השכר במשק; עליה של 0.6% במספר החברות והארגונים ששילמו שכר, בנתון ארצי.  בהשוואה ליולי - משכורת הנטו הממוצעת ירדה בשיעור של 2.1% לסכום של 7,300.74 ₪. יש לציין שעוד לפני משבר הקורונה, אחוז השכירים בבאר שבע שהשתכר פחות משכר מינימום עמד על כ-36-38 אחוזים.

בקרן רש״י, לצמצום פערים חברתיים, מגיבים לנתונים לפיהם 42 אלף איש הוצאו לחלת בעקבות הסגר. מנכלית קרן רש״י, מיכל כהן, החברה גם בוועדה המייעצת לפרויקטור הקורונה: ״ישראל חייבת לשטח לא רק את גרף התחלואה אלא גם את גרף האבטלה. זה רק קצה הקרחון והרע ביותר מבחינה כלכלית עוד לפנינו. אין בכלל ספק שסגר הדוק והרמטי יסייע להורדה דרמטית בתחלואה אך הימשכותו תרסק את חייהם של מאות אלפי ישראלים. הראשונים להיפגע, כרגיל, יהיו השכבות החלשות ואלו שגם כך נפגעו הכי קשה בסגר הראשון. ממשלת ישראל חייבת להציג בהקדם לא רק תכנית כניסה לסגר אלא תכנית יציאה ממנו הכוללת תמריצים שיובילו ליצירת מקומות תעסוקה וחזרה לעבודה ולא רק כזו שדואגת לדמי אבטלה מידיים״.


תגובות

End of content

No more pages to load