• 25 ספטמבר 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

3 ימים לפני הסגר: בילבול בקבלת החלטות ומידע סותר

קצת יותר מ-72 שעות לפני שהסגר ייכנס לתוקף, הבלאגן חוגג והממשלה עוד לא אישרה את ההגבלות. החשש: הבילבול שמשדרים בממשלה מחלחל לציבור שעלול להיות פחות ממושע. ריכזנו את כל המידע שיש עד כה

צילום המחשה: דוברות מד''א

שלושה ימים לפני תחילת הסגר, לא מערכת הבריאות ולא הממשלה ממש יודעים כמה הוא יימשך, מה יהיה פתוח ומה לא, הציבור מבולבל והתחלואה עולה בצורה מבהילה, בעיקר בצפון. משרד הפרסום פרסם הנחיות, שאינן סופיות. אפילו הקולות מתוך מערכת הבריאות אינם אחידים: בישראל יש, נכון להיום, 140 מונשמים, 3 מהם נוספו ביממה האחרונה. בעוד ששרים וחברי כנסת מדברים על ''קריסת מערכת הבריאות'' וקוראים להטיל סגר מחמיר ולאסור בעיקר על הפגנות, במערכת הבריאות יש מי שמדברים על ''שחיקה'', אבל לא על קריסה. 

בבאר שבע יש 807 חולים פעילים, מהם 513 שנוספו בשבוע האחרון, הכפלה בקצב שהכרנו עד כה, כ-250 חוליןם מאומתים חדשים בשבוע. במהלך השבוע החולף בוצעו 6,227 בדיקות בלבד, מהן במתחם קורונה באתר השוק הבדואי.  1,226 איש נתונים בבידוד ביתי. תפוסת מחלקת הקורונה בסורוקה, בית החולים המרכזי לנגב, עומדת על 40%. 

שלושה ימים לפי הסגר, שום דבר לא סגור: אסור אמנם לצאת מהבית אל מעבר ל-500 מטרים, אבל החלטה זו מלאה בסייגים. מותר ללכת לקנות ארבעת המינים, אסור להתקבץ בפארקים. השוק העירוני, נכון לרגע זה, יהיה סגור, אבל הסופרים יהיו פתוחים. מספרות יהיו סגורות, חנויות פארם יהיו פתוחות. מותר לנסוע לעבודה, המגזר הפרטי יעבוד רגיל, אבל התחבורה הציבורית תוגבל. כל זאת, כמובן, נכון ליום שלישי בשעות הצהריים.

בעלי עסקים ועובדים עימם שוחחנו מבולבלים לגמרי. חלקם לא קיבלו עדיין פיצוי, אחרים קיבלו פרוטות. אפילו היקפף האבטלה האמיתי בבבאר שבע למשל, אינו ברור: בשירות התעסוקה מדברים על כ-17,000 דרושי עבודה ומדגישים כי העיר נמצאת במצב הטוב ביותר מבין הערים הגדולות. אלא שכל זה היה לפני ההכרזה על הטלת סגר שני ומי שנספרים הם דורשי עבודה בלבד. עצמאים רבים, עובדי פרילאנס, עסקים קטנים, עובדים יומיים בענפים שנפגעו - אינם חלק מהסטטיסטיקה.

גם אמון הציבור נשחק. בסגר הראשון, סיפר ראש הממשלה כיצד השירותים החשאיים בישראל הצליחו לרכוש, במבצע נועז, אלפי מכונות הנשמה, ערכות בדיקות קורונה ומסכות. מכונות ההנשמה נרכשו בעלויות מטורפות, אבל עכשיו מתברר ש-140 חולים מונשמים הם קצה גבול היכולת שמעליו יש להטיל סגר על התושבים. אלפי מכונות ההנשמה יושבות במחסנים, כי אין מי שיפעיל אותן: הממשלה היא זו שמשך שנים הרעיבה את מערכת הבריאות, במיוחד בפריפריה. סטודנטים לא פונים ללמד את מקצועות הסיעוד, כי מדובר במקצוע עם עבדה קשה ושכר נמוך.

ישראל נכנסת אל הסגר השני, בלי הצבת יעדים וללא תאריך ברור לסיומו.בממשלה מדברים על סגר של שבועיים, על מנת לנסות לשווק אותו לקהל ומתוך ידיעה כי הכרזה על סגר ארוך יותר תתקל בהתנגדוןת ציבורית ובלחצים פוליטיים. ניהול המגפה מונחה על ידי שיקולים אלקטורליים, מתוך ידיעה כי אולי כבר במרץ ישראל תלך לסיבוב בחירות נוסף, שמטרתו למנוע מראש הממשלה החליפי לקבל את הגה המדינה. 

זאת ועוד: אין תקציב מדינה. אין מפכ''ל. אין יכולת לקדם פרויקטים גדולים. במישור המקומי, תוכניות הופקאו בכל הערים. מקצועות רבים בסכנת הכחדה, במיוחד בעיר שכלכלתה מבוססת על תיווך ושירותים, כמו באר שבע. העיר עומדת להיכנס לסגר שני, כשפרנסתם של רבים בסימן שאלה.

דבר פשוט, כמו השאלה האם השוק העירוני יהיה פתוח או סגור במהלך ימי הסגר, טרם נפתרה. ''זה משתנה כל רגע. כל החלטה שתתקבל תתייחס לכלל השווקים בארץ. ממה שידוע לי, יש כוונה לאפשר פתיחה רק לחנויות לממכר מזון, פארם ותקשורת, יש לנו גורמים שמייצגים אותנו בקבלת ההחלטות ונקווה שהן יהיו נכונות לנו'', אומר אבינועם מימון, יו''ר וועד השוק העירוני בבאר שבע. 

גם נושא סגירת מערכת החינוך אינו ברור: פרופ׳ גמזו פנה לשרים אדלשטיין וגלנט בבקשה לסגור את מערכת החינוך כבר מחר, לכל הפחות מכיתות ה׳ ומעלה. הוא מתבסס על גרף שמצורף למכתב ולפיו מאז פתיחת שנה״ל חלה עלייה בשיעורי התחלואה בקרב ילדים. 

מה בדיוק מותר ומה אסור? הממשלה לא אישרה את ההגבלות סופית. איש אינו סוגר מה ייקרה בתחבורה: על פי החלטת משרד התחבורה, רכבת ישראל תמשיך לפעול גם בימי הסגר, בימים ראשון עד חמישי בלבד, בין השעות: 5:00 בבוקר עד 22:00 בלילה, זאת בהתאם ללו"ז הרגיל. התחבורה הציבורית בערים תפעל במגבלות. כמו בסבב הקודם, ייתכן כי ההגבלות יוחמרו ככל שיחלפו הימים וכי הסגר בן השבועיים, יוארך.

מה מותר ומה אסור: זה מה שידוע נכון ליום שלישי, נכון לשעה 13:00








המגזר הציבורי יעבוד במתכונת מצומצמת, אבל המגזר הפרטי ימשיך לעבוד רגיל ככל שניתן, ללא קבלת קהל ובכפוף לתנאי התו הסגול. מה שלא יעבוד הם אולמות אירועים, מספרות, כל תחום התרבות, המלונאות, האירוח. בתי קפה יהיו סגורים. מי שעובדים, יצטרכו לדאוג לעצמם לאמצעי תחבורה. 

אמון הציבור נשחק, ההסברה כשלה

חלק מהכשלים של הממשלה בטיפול במשבר הקורונה נחשפו בוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה  לישיבה בעקבות הדו"ח המיוחד שפרסם נציב תלונות הציבור על התלונות שהתקבלו בגל הראשון של משבר הקורונה. הדיון התמקד בטיפול בכשלים במסירת המידע לציבור וסכנת אבדן אמון במשבר הקורונה והסגר על תושבי ישראל. בדיון עלה כי בעוד בגל הראשון נושא ההסברה הלאומי תוכלל ע"י המל"ל, כעת הוא קיים גם בפיקוד העורף וגם במשרד הבריאות וטרם הוקם צוות הסברה אחוד לכך.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "ההחלטה שהתקבלה להכניס את החיים של הישראלים לסגר היא בעלת השלכות כלכליות, חברתיות ובעיקר בריאות הציבור. ברור לכולם שהחברה הישראלית לא יכולה לצאת מהסגר מצדו השני כמו שנכנסנו אליו. התנהגות הציבור זה הכלי הראשון במלחמה בקורונה ומילוי ההנחיות הוא הנושא הקריטי במניעת ההדבקה אך הן לא שוות מאומה אם הציבור לא מיישם את זה''.

''סוגיית המידע והעברתו לציבור לא השתפר הרבה בחצי שנה האחרונה. כל דיון בקבינט, צריך לכלול אנשי הסברה מקצועיים שיידעו לומר איך ההחלטות יועברו לציבור. צוות הסברה לאומי חייב לקום בהקדם וללוות את כל העברת המידע לציבור". 

במהלך הדיון התברר כי הגופים השונים זרקו את נושא ההסברה מאחד לשני.  שי גלעד, סגן אגף לנושאים מיוחדים במל"ל: "עם הקמת משל"ט הקורונה במשרד הבריאות, כל נושא התכלול של המשבר כבר יצא מאתנו. המל"ל חזר למקומו הטבעי והוא רק מייעץ בנושא. אני מסכים שצוות הסברה צריך להיות והוא כרגע לא נמצא לגמרי למיטב ידיעתי. יש עבודה שהיא משותפת למשרד הביטחון והבריאות בכל הקמת המשל"ט ובו מונחת גם סוגיית ההסברה".

עינב שמרון, סמנכ"לית הסברה במשרד הבריאות: "יש לנו מטה הסברה לכל האוכלוסיות שעובד עם לפ"מ ולע"מ. לאורך כל הדרך עבדנו עם פיקוד העורף. תכלל את זה המל"ל ומטה ההסברה הלאומי. אנו פועלים בכל הרשתות החברתיות. לא היה משרד שעה מה שעשינו מקום המדינה. כל קמפיין שלנו עובר סבב מומחים בראשות פרופ' דן אריאלי שהוא מומחה לכלכלה התנהגותית שנותן את אישורו לכל''.

''בנוגע למידע, לא תמיד הכל קיים ולא שייך להתחקות אחרי כל שרשראות ההדבקה ולדעת מי הדביק את מי. כמו כן, יש דברים שלא תלויים בנו – ההחלטות שחוזרות ומתבטלות, אין לנו שליטה על זה.  בגל הראשון היה לנו את פיקוד העורף שדאג שיהיה מסבירים לכל ערוץ, אבל הוא משך את ידו מהאירוע. בתקציב מפקדת אלון המתוכננת של 700 מיליון שח – פיקוד העורף ביקשו 64 מיליון ₪ עבור ההסברה. חשוב ליצור איזשהו תיאום ביננו לפיקוד העורף כדי שיהיה קו הסברה אחיד". 

אלא שלשכת העיתונות הממשלתית אינה מכירה בכל כלי התקשורת ובכל העיתונאים הפעילים בישראל ובשנת 2020 המילה ''הסברה'' היא קצת ארכאית. המידע רץ ברשתות ודווקא אותם אלה שלשכת העיתונות הממשלתית אינה מכירה בהם, מסוגלים להגיע לעשרות אלפי גולשים בלייב אחד בפייסבוק. 

זאת ועוד: החשש הפעם, בניגוד לסגר הראשון, הוא כי הציבור, השרוי במצוקה כלכלית ורואה את התנהלות הממשלה, לא בדיוק יציית להוראות. זה המקום להגיד בבירור: עטיית מסכה, שמירה על ריחוק חברתי, שמירה על ההורים והסבים, הקפדה על היגיינה וגם, להבין שהחגים האלה יהיו בעלי אופי אחר, אינם בשביל לארצות את ראש הממשלה או את פרויקטור הקורונה. הם נועדו להגן עלינו, ילדינו, הורינו, חברינו - ממגפה קשה. הפוליטיקאים יכולים לריב אחד עם השני כמה שהם רוצים, אנחנו ננהג על פי השכל הישר: נגן על עצמנו עם מסכה, לא נתקהל, נעזור למי שזקוק לעזרה.

חשש להשלכות חמורות על בריאותו הנפשית של הציבןור במהלך הסגר (קרדיט: Image by Willfried Wende from Pixabay )

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, השיב: "יש פירוט מדויק באתר ובמוקד על כל המידע למי שנדבק ומי שנצרך בבידוד. בין 50 ל70% נשלחים לבידוד בגלל איכוני שב"כ. איכוני השב''כ נעשים הרבה יותר יעלים ואפקטיביים. אחוז קטן מוחרג מאותו איכון שהוא קיבל.  לקראת הסגר – כל ההסברים והמידע לציבור ייעשו ע"י המוקד העירוני ופיקוד העורף שייתנו את המענה לאזרחים".

גם ההורים מבולבלים. צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "התרענו מראש על חוסר מידע והסבר להורים כיצד לפעול עם הילדים בכל החלוקות במתווה של חזרה לפתיחת שנת הלימודים. נוכחנו לדעת שהחלטות שונו ממה שהתחייבו. ככה מאבדים את אמון הציבור ורואים שאין היגיון בהחלטות שדברים משתנים. אנחנו מתחננים חודשים לקבל מידע ונתונים מסודרים שישקפו לציבור מה הוא מקבל אך זה לא קורה".

ההשלכות החמורות של הסגר על בריאות הציבור

נכון להיום, אמור, איש אינו יודע כמה זמן יימשך הסגר הנוכחי. ייתכן כי לא שבועיים, אלא הרבה יותר, התושבים יישבו בבתים, בלי מכוני כושר, בלי בילויים, בתקופת חגים המזוהים עם משפחתיות, עם טיולים. יש לכך השלכות נפשיות. פרופ' נדב דוידוביץ' מאיגוד רופאי בריאות הציבור: "נושא האמון הוא קשור בוודאות להיענות של הציבור. המלצה שלנו להקים סופסוף צוות הסברה לאומי עם שילוב של אוכלוסיות שונות. יש לתת מידע לציבור כדוגמת פעילות גופנית שמותרת וליידע את הציבור של מעל 500 מטר אפשרי לעשות זאת. בזמן של סגר, פעילות גופנית נחוצה לגוף ולנפש". 



תגובות

End of content

No more pages to load