• 25 ספטמבר 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''חופשת קורונה על חשבון המדינה''? ב''ש לא קולטת את האסון הכלכלי

פרדריק גרניט, יו''ר להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בדרום, מתריע מפני הלשכותיו ההרסניות של סגר שני - והוא לא לבד. הפגיעה קשה ובכל המגזרים בכלכלה המקומית ויש לעשות הכל לשמר את הפעילות העסקית

צילום: דני בלר

המשבר הכלכלי בנגב בעקבות מגפת הקורונה, כפי שהוא מתבמטא כרגע, אינו משקף את התמונה המלאה: עומק המשבר האמיתי יתבטא בסוף השנה, עת יוגשו דוחות המס. סגר שני ימיט אסון כלכלי על האיזור - אם הוא לא ילווה בסיוע לעצמאים ובשינוי אמות המידה על פיהן ניתנים המענקים. בין משרד האוצר לבין לשכת העצמאים והעסקים בישראל יש נתק: אין מטה קורונה ושולחן עסקים. ''משחקים איתנו 'הפרד ומשול''' אומר פרדריק גרניט, המרכז את פעילות להב בדרום.

כפי שזה נראה כרגע, ישראל הולכת לסגר שני, אחרי שכשלה במתווה היציאה מהסגר הראשון. הסיבה העיקרית: חשש מקריסת מערכת הבריאות. עיקר העומס על מערכת הבריאות הוא בצפון ובירושלים. בסורוקה, תפוסת המחלקת הקורונה נכון ליום ראשון, עומדת על 37%. עם זאת, מספר החולים הפעילים החדשים בשבוע ממשיך לטפס ועומד על 415, הכפלה כמעט מהקצב לפני שבועיים.

על פי ההצעה של מטה הקורונה, שתוגש היום לאישור הממשלה, ישראל הולכת לסגר של שבועיים, החל מיום שישי, ערב ראש השנה בו ייסגרו כלל העסקים למעט עסקים חיוניים: קניונים, שווקים, בתי מלון, בתי קפה ומסעדות, מוסדות תרבות, חנויות ועוד. ''אם יוטל סגר, אני כבר לא אפתח את העסק שוב'', אומר בעל מזנון בעיר העתיקה. ''אני מעדיף לסגור ולחסל כל עוד אני לא בחובות. פיטרתי את העובד שעזר לי ואני לא מזמין סחורה. אני מקווה לגמור את מה שיש כאן עד חמישי''. 

פרדריק גרניט, יו''ר להב בדרום (צילום: עצמי, באדיבותו)

פרדריק גרניט מצביע על בעיה עמוקה יותר, בגינה גם העצמאים עלו אתמול להפגין בבלפור, מול מעון ראש הממשלה: ''שמו בסל אחד את כל הענפים. אין אתה יודע אם המחזור שלך ירד ב-40% או ב-30%. די שעבדת טיפה יותר וכבר אתה לא זכאי למענק.גם שיטת החישוב אינה לוקחת בחשבון דברים ייחודיים לנגב, כמו מתיחות בטחונית, שעלולה להביא לירידה בהכנסות''. 

''בנגב יש מצב ייחודי: הצפיפות בנגב היא 80 איש לקמ''ר. במרכז, בתל אביב, מדובר בצפיפות פי 100. בתל אביב, אנשים עומדים בתור להיכנס למסעדה. גם תחת הגבלות התו הסגול, תמיד יהיו לקוחות. בנגב זה שונה. המלחמה פה על כל לקוח קשה יותר. לעסקים קשה יותר. החוק אינו מיטיב עם העצמאים ועצמאי מוצא עצמו מועד לפורענות פלילית בעל כורחו, מתנהל משך שנים המערכת, מפרנס בנקים ועורכי דין''.

''בציבור יש תפיסה רווחת לא נכונה לגבי דמותו של עצמאי: שהוא טייקון הנוסע על מכונית יקרה, שהוא לא משלם מיסים ומרוויח הון. העצמאי בנגב זה אותו עורך דין, גרפיקאי, בעל מקצוע שלא מצא עבודה כשכיר ונאלץ לצאת לדרך עצמאית, בהם עוסקים פטורים ועובדי פרילאנס. הם כוח מניע בכלכלה המקומית''. 

איך אתה מסביר את העובדה שלמרות המצב הקשה בנגב, אין פה הפגנות של עצמאים?

''כי אין עם מי לצאת: אנשים לא יכולים להפסיק את העבודה המעטה שיש. הם ייצאו להפגין? הם מסתכנים בחשיפה לחולה קורונה ואז לשבת בבידוד שישבית אותם מבלי שאיש יפצה אותם. זו הסיבה, אך הכעס פה עצום''.

לדברי גרניט, עומק המשבר יתגלה בחודש יוני 2021, עם הגשת הדוחות החשבונאיים ועם גביית הארנונה והריביות על ההלוואות שפרעונן נדחה. ''מדובר בריביות מטורפות. לא מדובר בדחיית תשלומים, אלא בצבירת ריבית גבוהה. את כל זה נתבקש לשלם ביוני 2021''.

עם זאת, שכירים רבים בבאר שבע תומכים בהטלת סגר גורף בראש השנה, אפילו מחמיר יותר מהסגר הראשון. ברשתות החברתיות ישנה תפיסה רווחת שיוצאים לחופש על חשבון המדינה ולא נורא לנוח שנה, לשבת בבית ולראות סדרות בטלוויזיה. עובד שמקבל חל''ת אינו מתייצב לעבודה והעסק נותר למעשה ללא עובדים, גם אם יש מעט הזמנות. 

הגרעון הממשלתי הולך ותופח וכספי החל''ת והמענקים יגבו מהאזרחים כשייגמר המשבר. המשק בסגר השני נמצא במצב הרבה פחות טוב. ההערכה היא החלטת הממשלה היום, ללכת לסגר כולל תעלה כ-20 מיליארדי שקלים - וזה כשבאמצע יש ימי חג רבים. בבאר שבע מחכים להחלטה הסופית על מנת להגיב. גורם בתחום המסעדנות אומר שסגר שני בתקופת החגים יחסל עסקים רבים בתחום. ''גם בין החזקים, יהיו רבים שיעדיפו לסגור וזה לא רק הם, זה אלומות אירועים, אולמות מופעים, ברים, כל זה יימחק. הציבור לא תופס מה קורה בעיר''.

''זאת מגפה כלכלית, לא רק בריאותית''

פרדריק גרניט חושש מהחודשים הקרובים: ההחלטה לסגור את נמלי התעופה ולהטיל סגר כללי גורם כבר למחסור בחומרי גלם. ''זה פוגע קשה בבנייה הלא רוויה, באספקת סחורות, אפילו במלאים בחנויות ריהוט. החיים נראים רגילים רק למראית עין: תחנת הדלק עובדת, חנות הבגדים פתוחה, יש חדשות ברדיו. אבל מדובר אנשים שממשיכים לעבוד מחוסר ברירה, מקווים שלא יהיה גרוע יותר. את המחסור בשוק הדיור נתחיל לראות בעוד שנה, אם כי כברק היום יש אנשים שלא יודעים מתי תסתיים בניית בית הקרקע שלהם. הם לא יכולים לעזוב את הדירה ולא יכולים למצוא קונה. הבניה הפרטית משמעותית בדרום וכבר אין התחלות בניה''.

עסק סגור בב''ש (צילום: דני בלר)

מגדל הקלפים של הכלכלה המקומית ממשיך להתמוטט: עשרות אלפי סטודנטים לא שוכרים בינתיים דירות בבאר שבע ובנגב. הם לומדים למידה מרחוק בשל מגבלות הקורונה, חיים אצל ההורים ובמקרה הצורך, נוסעים ברכבת מהמרכז לקמפוס, אם יופעל שירות הרכבות. החבר'ה של מפעלי ים המלח, אותם עבודי דרג א' שהיו במצב כלכלי טוב, שמו בלם יד על ההשקעות שלהם. בעלי מקצוע מצאו עצמם מחוסרי תעסוקה, כי איו שיפוצים ואין בניה''.

האבסורד, לדברי גרניט, הוא שהיו עודפי גביית מסים, בהיקף של כמילארד שקלים, אלא שהכסף הזה לא חזר אל העצמאים, שגם מתקשים מאוד לקבל הלוואות מטעם המדינה.

התחושה היא כי עצמאים אינם יכולים לשבות, אין להם מספיק כוח. ''אני מציע משהו, שאיני יודע אפילו עומד במסגרת החוק: במקום לעשות מרד מסים, פשוט לפתוח חשבון ולהפקיד בו את כספי המסים, במקום לשלם אותם למדינה - אז, המדינה אולי תרגיש את העצמאים ואת תרומתם למשק ותשכיל למצוא פתרון עבורם''.

''סגר הוא לא תרופה לקורונה, אמון הציבור נשחק''

ותגובה נוספת מגיעה ממנכ"לית קרן רש"י, מיכל כהן, החברה בוועדה המייעצת לפרויקטור הקורונה: ״קבלת ההחלטות נגועה בשיקולים פוליטיים ותוביל אותנו לחיים מסגר לסגר ולמציאות כלכלית וחברתית קשה עוד יותר. סגר, גם אם נחוץ כעת, הוא לא התרופה לקורונה אלא אמצעי קיצוני שמשתמשים בו בעת כישלון כל יתר האופציות. אם לא יחול שינוי מהותי בדרך קבלת ההחלטות, נמצא עצמנו חוזרים בדיוק לאותה הנקודה גם לאחר היציאה מהסגר הנוכחי״.

בכירים במשק, בהם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, מתנגדים לסגר הכללי שהממשלה מבקשת להטיל החל מיום שישי. הטלת סגר של שבועיים ולאחריו שבועות של ריסון מהודק, יגבו מחיר כלכלי ובריאותי קשה מנשוא. מדובר בתוספת של עשרות אלפי מובטלים, בקריסת עסקים קטנים ובאובדן פרנסתן של משפחות רבות. אחרי הסגר, כך נראה, אין תוכנית יציאה וישראל תחזור לאותה נקודה בה הייתה לפני כמה חודשים, לפני הסגר הראשון. 

נכון לשעה זו, 15:00 של יום ראשון, טרם נפלה החלטה מסודרת בממשלה. כשזו תיפול, חוששים לא מעט מחברי הממשלה כי הציבור פשוט לא יציית, גם לא לנוכח האיומים שהשמיע הבוקר השר לביטחון פנים. הציבור רואה את התנהגותה המבישה של הממשלה, את גרירת הרגליים,  את הפקרת ציבור העצמאים ובעיקר את הנתונים מבתי החולים, כשגורמי בריאות אומרים כי לא מדובר במצב קריסה וכי עדי לחזק את מערכת הבריאות, על פני הכנסתם של לסגר של 9 מיליוני ישראל, עם תוצאות הרסניות למשק וגם - לבריאותם הנפשית של תושבי ישראל. 

לקראת הדיון הדרמטי בממשלה שצפויה להכריע בשעות הקרובות על הסגר, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס לסוגיה וקרא לשרים לשקול בכובד ראש את החלטתם: "ההחלטה על סגר כללי ומחמיר, בשעה שישנן חלופות אחרות שמאפשרות להשיג שליטה על המגיפה, היא בבחינת מכת גרזן לכלכלה הישראלית. איזה מסר זה מעביר לציבור אם סוגרים אנשים בבתיהם, גם במקומות שבהם שולטים על נתוני התחלואה? לא ככה לומדים לחיות עם הקורונה".

בר-דוד ציין כי: "שיתוק מלא של המדינה בשלב הזה, במקום פעילות דיפרנציאלית בערים האדומות, היא בחירה הרת גורל שתשפיע על כל החברה הישראלית להרבה שנים קדימה. סגר רחב נוסף הוא גזר דין מוות לעסקים ולמקומות עבודה רבים, ודחיפה של מאות אלפי ישראלים אל מתחת לקו העוני".

תגובות

End of content

No more pages to load