• 03 יולי 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

מגפה חברתית: 20,182 מובטלים בב''ש, עליה של 455% מלפני הקורונה

האבטלה ביישובי הנגב עלתה במאות אחוזים - ובתחילת יולי תיגמר הזכאות של עשרות אלפי מובטלים לקצבה. החשש: משפחות יקרסו ויאבדו את בתיהן: ''לקחתי הלוואה כשהוצאתי לחל''ת, אני רועדת מפחד, אין ממה לחיות''

יש תו סגול, אבל העסק קרס (צילום: דני בלר)

פצצת זמן חברתית, מתכון לאסון: האבטלה בנגב עלתה במאות אחוזים - וזה כנראה אינו סוף דבר. על פי נתוני הביטוח הלאומי, יש בבאר שבע כיום 20,182 מובטלים, עליה של 455% מלפני הקורונה. המסםר אינו כולל מספר גדול של עובדי פרילאנס ועצמאים, נתוני שירותים שנותרו ללא תעסוקה או ששכרם קוצץ באופן ניכר. ביולי מסתיימת הזכאות לדמי אבטלה של מאות אלפי ישראלים, שגילו שהחל''ת הפך לפיטורים. בעוד ששר האוצר מעדיף להסמתך על נתונים של גוגל ולהגיד שבסך הכל, המצב טוב, נתוני הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, הגופים המתמודדים בשטח עם המובטלים - מראים על אסון חברתי.

נתוני גוגל מראים תנועה של טלפונים ניידים אל מקומות. אלה נתונים אנונימיים, שאוספת החברה אם בעל הטלפון מפעיל את שיתוף המיקום שלו. הם לא משקפים פניות ללשכות התעסוקה, לשירות הרווחה או מבטאים פידיון של בתי עסק. תנוני הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה משקפים את מי שפנו בפועל לקבל קצבאות אבטלה.

בשאר יישובי הנגב התמונה קשה גם היא: בירוחם היו 275 מובטלים לפני הקורונה וכיום יש 998. באופקים היו 825 והיום יש 2,956, ברהט יש 753 והיום יש 2,769. בנתיבות היו לפני הקורונה 962 מובטלים, כיום המספר עומד 4,018. בדימונה היו 828 והיום יש 3,777.

ביישובים הבדואים העליה באבטלה ממש דרמטית: בכסיפה למשל, היו לני הקורונה 139 והיום יש 1,035. 

הממשלה הבטיחה סיוע של עשרות מיליארדי שקלים, אבל בפועל, עסקים רבים בנגב לא נמצאו זכאים

בבאר שבע, עיר שהיא מעוז הליכוד, בעלי עסקים נזהרים לא לבקר את השלטון או הרשות המקומית. ''לא נמצאתי זכאי לכלום כמעט. קיבלתי משהו כמו 1,000 שקלים, כשהעסק שלי לא עבד כמעט 3 חודשים'', מספרת בעלת עסק בבאר שבע. ''לא הייתה ברירה ונאלצתי לפטר חלק גדול מהעובדים, לסגור את המשרד ולנסות לעבוד מהבית. נכון שבזמן הקורונה לא לחצו עליי לשלם מקדמות מיד, אבל מהרגע שהממשלה הכריזה על ''חזרה לשיגרה'', קיבלתי דירשה לשלם מקדמות מס, ביטוח לאומי ועוד - כשלמעשה העסק לא הכניס שקל''.

''הממשלה היא זו שנתנה את ההוראה לסגור את העסקים בגלל מגפה - ועליה להכריז על מצב מיוחד, כדי שלפחות את העובדים שנאלצתי לפטר אוכל לפצות''.

לאה, בת 60, מבאר שבע, עבדה עד לפני משבר הקורונה במרכז קניות. ''בהתחלה המנהלת הוציאה אותנו לחל''ת, הסבירה שלא מפטרים ושהמדינה תשלם. קיבלתי גרושים. לפני שבועיים היא קראה לי ואמרה שהיא נאלצת לפטר אותי והשאירה עובדת פחות ותיקה שהייתה מוכנה לעבוד בחצי משרה. היום כולם עושים את אותו פטנט: תעבוד יום שלם תמורת חצי כסף ואם אתה לא מסכים, אתה מפוטר''.

''בינתיים אני בבית ומיציתי כבר את האבטלה. לקחתי הלוואה דרך כרטיס אשראי ואני מתחרטת: אין לי ממה לשלם. הייתי חייבת, כי יש לנו משכנתא על הבית. אני עכשיו מנסה למכור את האוטו, אבל משלמים גרושים. אני מתה מפחד, כי עוד מעט יתחילו לחזור הוראות קבע והלוואות''.

ד', בן 56, עצמאי, מצא את עצמו בלי עבודה: ''מהרגע שיש קורונה, הכל נעצר. החודש הבנק לא כיבד לי את הוראות הקבע והלוואה - והוציא לגביה. נאלצתי להביא כסף מבחוץ, ממה שקוראים ''השוק האפור''. נתתי כביטחונות את הבית. יש סיכוי שאני אשאר בלי בית ואני כבר מוכן לזה שנעבור לשכירות. במצב נורמלי, הייתי אולי מוכר את הבית, היום אין לך קונים''.

בעלי עסקים רבים מתלוננים כי הסיוע אותו הבטיחה הממשלה הוא על הנייר בלבד: הם לא נמצאו זכאים להלוואות, מענקים בשל החזרת עובדים לעבודה או לסיוע כלשהו. עובדי פרילאנס עימם שוחחנו מספרים סיפור דומה. ''אין לנו דמי אבטלה, אין לנו הגנה. לא יודעים מה יהיה ועכשיו מדברים על גל שני. זה יחסל אותנו סופית'', מספר א', בן 47, שהיה עד לפני הקורונה מדריך טיולים בארץ. 

עליה חדה בפונים לסיוע נפשי, חשש מאובדנות בשל המצב

בעמותות ומוקדים העוסקים בסיוע נפשי מדווחים על עליה בפונים עקב תחושת מצוקה וחשש בעתיד לפרנסתם. רבים חרדים שיוותרו מחוסרי כל ומדברים על תחושת חוסר אונים וש''אין עם מי לדבר''. רבים פונים למוקדים הטלפונים בניסיון לקבל סיוע. יש חשש לצאת הבית וחוסר וודאות נוראי לגבי העתיד הכלכלי. ח', בן 49, עבד לפני מגפת הקורונה בשיפוצים: ''כשהטילו את הסגר, הכל קרס. העבודה נפסקה בבת אחת. בבאר שבע אני מכיר את כולם, קבלנים, שיפוצניקים, צבעים. תמיד יש משהו לעשות ולגרד פרנסה. בקורונה כולם נשארו בלי עבודה. נכנסתי ללחץ נוראי. הגעתי לרופא. אני מאוד חושש. כעצמאי, אין לי דמי אבטלה''.

''סביבי אנשים עם מחשבות קשות. הממשלה סגרה את הכל, אבל לא מכניסה את היד לכיס. בן אדם שחייב 100,000 שקל לא יושן בלילה. לפני הקורונה אנשם הליוו כסף לציוד, יש משכנתאות, הלוואות, תשלומים. אלוהים יעזור!''. 
​​​​​​​

תגובות

End of content

No more pages to load