• 27 מאי 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

חוק שכר מינימום? המעסיקים מתקשים לעמוד בו, העובדים חוששים לפרנסתם

דוח של ''קו לעובד'' חושף כי חלה עליה במספר המעסיקים שאינם משלמים שכר מינימום - ומשבר הקורונה עלול להחריף עוד את המצב בפריפריה

כריכת הדוח (סריקה), רקע: PXFUEL / CC0)

עובדים - ולא מגיעים לשכר מינימום: ארגון ''קו לעובד'' פרסם השבוע דו''ח,  שכותרתו //מי שומר על העובדים? - ניתוח אכיפת זכויות עובדים על ידי מנהל ההסדרה והאכיפה בישראל''. הדו''ח, המבוסס בין היתר על נתוני הביטוח הלאומי, חושף כי למרוןת שבשישראל נחקק חוק שכר מינימום, לא אחת, מעסיקים מוצאים דרכים יצירתיות לא לשלם את השכר במלואו. על פי החוק,שכר המינימום הוא 5,300 ש"ח לחודש למשרה מלאה ו- 29.12 ש"ח לשעה. אלא שנתוני הביטוח הלאומי מגלים שבבאר שבע למשל, כמעט 35% מהשכירים אינם מגיעים לשכר מינימום. מדובר בנתון האחרון שחשף הביטוח הלאומי, שלא מעודכן מזה 3 שנים ואינו כולל את המשבר הכלכלי שחוללה מגפת הקורונה.

אף כי שכר המינימום נקבע בחוק, במקומות רבים, על פי עדויות שהגיעו לידי ברנז'ה NEWS, מוצאים דרכים לעקוף אותו: עבודה שעתית (בה העובד מקבל שכר על פי שעות, לפעמים בלי להתחשב אם מדובר בעבודת לילה או בשבתות), חלקי משרה (העובד מועסק שעות על גבי שעות, אך מוגדר כבעל 70, 80 או 90 אחוזי משרה), העסקה על בסיס מזדמן ללא יחסי עובד מעסיק ולפעמים, פשוט תשלום שכר נמוך מזה שקובע החוק. 

מהדו''ח עולה, כי הנפגעים העיקריים מהמצב הם אותם עובדים המשתייכים לשכבות המוחלשות: עובדים לא מקצועיים, בעיקר במגזרים הנחשבים חלשים בלאו הכי.  20% מהעובדים הערבים, 17% מהעולים החדשים ו-16% מהעובדים החרדים מקבלים שכר הנמוך משכר המינימום. 13.3% מהנשים משתכרות מתחת לשכר המינימום, לעומת 9.4% מהגברים, וכך גם 34% מבעלי השכלה נמוכה מ-8 שנות לימוד, 37% מהעובדים הלא מקצועיים, 16% מהצעירים בני 25-29 ו-15% מבני ה-65 ומעלה. 29% מהמשתכרים פחות משכר מינימום נמצאים מתחת לקו העוני.

מהדוח עולה עוד, כי  השתכרות מתחת לשכר מינימום רחבה במיוחד באותם ענפים בהם סיכוי גבוה יחסית לעבודה בלתי מדווחת: 46% מהמועסקים במשקי בית משתכרים פחות משכר מינימום ו-24% מהמועסקים בענפי המזון.  המצב קשה במיוחד בקרב מהגרי עבודה. 

י' מבאר שבע, בן 50, נע ונד בין עבודות: לרוב הוא מועסק על פי הצורך וכשהפרויקט מסתיים, עבודתו מופסקת. ''ככה שאני לא מספיק לצבור זמן לאבטלה, אבל מצד שני, בגלל שאני כאילו ''נוח'' למעסיק, יש לי עבודה. הבעיה היא שאין לי פנסיה ועכשיו, עם הקורונה, גם אין לי עבודה. למזלי, לפני שהתחיל הקורונה, הגשתי את הניירת של הבטחת ההכנסה ועכשיו אני מחכה שייגמר הכל ועסקים יחזרו לעבודה''. ל-י' אין קרן פיצויים והחשש הגדול ביותר שלו זה מה ייקרה בעוד 10 שנים, כשיהיה בן 60: ''כל החיים עבדתי ככה כי זה מה שהיה והיה עדיף מכלום. גם ככה אנשים לא בודקים, אין חוק, תדרוש לעבוד לפי החוק לא יעסיקו אותך''.

ג', בן 25, ניסה את מזלו בעבודות שונות, מאז התשחרר מהצבא. בין היתר, עבד בדוכן מזון מהיר, ניסה את מזלו בשיווק קורסים בחברה אינטרטית, נסע בעקבות הצעה מפתה לאירופה - וחזר אחרי חודשיים. ''בסוף פתחתי תיק ''עוסק פטור'' ואני עושה עבודות קטנות בתחום השיווק: מקבל פרויקטים קטנים של עיצוב, של הקמת אתרי אינטרנט, של הכנת פלאיירים לדפוס. הציוד שלי והמשרד הוא פינה בבית שאני שוכר. הכסף ממש לא משהו: יש חודשים חלשים שאין כלום ולפעמים אני יכול להגיע ל-6,000 שקל לחודש. הקורונה הרגה את הכל לגמרי. כשהייתי שכיר, אף פעם לא הגעתי למינימום: מחשבים לך שעות, מורידים לך קנסות, אתה משלם על ההכשרה שלך, אם אתה לא ממש מקושר אז אתה לא מקבל משמרות, אתה על תקן ''סותם חורים''. עכשיו אני משלם בעצמי לביטוח לאומי (כ-350 שקלים לחודש) וגם לרואה חשבון (כ-270 שקלים לחודש), ויש לי הוצאות על טלפון, חשמל, ארנונה, דלק וכמובן שכר דירה. מ-6,000 שקלים בחודש, אני נשאר עם חצי, במקרה הטוב ואני כל הזמן לוקח הלוואות ומנסה לדחות תשלומים באשראי. כל החברים שלי, שהם בגילי פחות או יותר, עובדים ככה''.

עליה במקרים של אי-ציות לחוק שכר המינימום

מהנתונים בדו''ח עולה,  כי לאורך השנים חלה עלייה באחוז המקרים של אי-ציות לחוק שכר מינימום, עד לשיעור של כ- 11% מהעובדים במשק בשנת 2018, השנה האחרונה ממנה יש תנונים מוכנים . מנגד, ההתראות והעיצומים שהוטלו על מעסיקים בגין הפרת חוק שכר מינימום בשנת 2018 אינו עולה על 0.09 מהמעסיקים במשק, ועל 0.05 בשנת 2019 .

משנת 2017 עד לשנת 2019 חלה ירידה של 16% בסך כלל ההתראות והעיצומים המוטלים על מעסיקים. אחוז המעסיקים שננקטו נגדם אמצעי אכיפה אלה בשנים 2016-2018 , אינו עולה על 1% מכלל המעסיקים במשק, בכל אחת מן השנים. כמו כן, תקציב המנהל ירד ב- 37% בארבע השנים הללו.

הערכה: משבר הקורונה רק יחריף את המצב הקשה בתחום התעסוקה בבאר שבע

על פי דירוג הרשויות המקומיות DUN'S100 של דן אנד ברדסטריט ישראל לשנת 2019, הרב  לפני משבר הקורונה, באר שבע דורגה ב"ש כעיר הכי מפוקפקת לעסקים –העיר עם האחוז הגבוה ביותר של עסקים בסכנת סגירה ובהתאם שיעור אבטלה. באטר שבע נכנסה למשבר במצב פחות טוב בהרבה מרשויות אחרות. כבר אז, באר שבע רשמה את אחוז האבטלה הכי גבוה (4.9%), מבין הערים הגדולות. 

באר שבע נכנסה אל משבר הקורונה כשכמעט 10% מבין העסקים הפועלים בה היו בסכנת סגירה - וזאת בתקופה של פריחת שיא בכלכלה הישראלית. גם רהט, העיר השניה בגודלה בנגב רשמה באותה תקופה אבטלה של כמעט 12% וכמעט 20% מבים העסקים בסכנת סגירה. הנתונים האלה פורסמו בסוף 2019 על ידי פירמת דאן & בדרסטריט. בנוסף, בישיבות מועצת העיר, נידונה לא אחת סוגיית העסקים הסגורים בבאר שבע, כ-350 במספר, כמחציתם בעיר העתיקה. בשל משבר הקורונה, ייתכן כי המספר גדל בצורה דרסטית.

''לקחת עובד שכיר זאת אחריות גדולה, כזו שאנשים בבאר שבע ממש לא שמחים לקחת על עצמם, במיוחד אם אתה עסק קטן. לי יש פה שני עובדים ותיקים וזאת אחריות, כי גם כשיש לך חודש לא טוב, אתה צריך לשלם להם משכורת'', מספר לנו בעלת חנות קטנה בעיר העתיקה. ''אני מתלבטת אם לפתוח, אנשים לא כל כך יקנו עכשיו, אין מי שיעזור. העובדות שלי בחל'ת, הלב כואב, כל ההזמן הזה דיברנו בטלפון ובשיחות וידאו, אנחנו 30 שנה ביחד. אני לא יודעת אם אני אמשיך, כי כרגע אני מצב בו אני לא חייבת שקל לאף אחד, אבל גם אין לי ממה לקנות מלאים. אני מדברת עם העסקים ברחוב, הרבה לא הולכים להחזיר את העובדים''.

עם זאת, בעסקים אחרים בעיר אופטימיים ועסוקים בהכנות ובעמידה ב''תו הסגול'': ''אני מסדר את העסק וביום שני נוחת אצלי משלוח של כל מה שאני צריך'', מספר בעל חנות קטנה למוצרי סלולר, עסק קטן עם עובד שכיר אחד. ''לעובד שלי עזרתי, נתתי לו גם תלושים לקניות וגם עשיתי לו קצת פידיון חופשה, אבל זאת אחריות. אני מקווה שיהיה בסדר'''.

תגובות

End of content

No more pages to load