• 31 מאי 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

חשש: בלי מתווה יציאה, משבר הקורונה עלול להתפתח למחאה אלימה

אחרי המימונה באר שבע והנגב חוזרים למציאות הכלכלית הקשה - וככל שיחלפו הימים, מתווה השיגרה יצטרך לתת מענה לאלפי מובטלים ומאות עסקים סגורים בעיר, אחרת קיים חשש ממשי למחאה אלימה ולמפולת כלכלית

עסקים סגורים (צילום: דני בלר)

אחד החששות הגדולים המוביל את הממשלה להחליט על חזרה הדרגתית של הפעילות במשק הוא אובדן שליטה עד כדי מצבים של אנרכיה וביזה. שיעורי האבטלה בישראל עוברים את ה-25 אחוזים. בבאר שבע הנתון הרשמי מדבר על מעט יותר מ-21 אחוזים, אך הוא אינו כולל בו את העסקים הסגורים ואת עובדי הפרילאנס וגם לא את העובדים היומיים. ברהט, העיר השניה בגודלה בנגב, שיעור האבטלה הרשמי עובד על 30%. מי שציפה לסיוע ממשלתי כמו זה שקיבלו אזרחי גרמניה או קנדה, גילה מהר מאוד שהצהרות לתקשורת לחוד - ומציאות לחוד. למזלם של ראש הממשלה ושר האוצר, חלק מהמשבר נפל על פסח, תקופה מנומנמת בלאו הכי. החשש הגדול הוא מהבוקר שאחרי המימונה, כשיתחילו לרדת מהחשבונות חיובי האשראי והוראות הקבע. 

מדובר בבעיה כלל ארצית, כלל עולמית 

משבר הקורונה חובק עולם. לא רק תושבי באר שבע או הנגב נתונים בסגר: זה קורה בניו-יורק, מדריד, בואנוס איירס, עמאן, דלהי, טהרן, מעטות הנקודות בגלובוס אליהן לא הגיע נגיף ה-COVID 19. פגיעת הנגיף היא רב ממדית:  בריאותית, חברתית, פוליטית וכלכלית.

נכון להיום, מדע הרפואה די מגשש באפלה באשר לטיפול יעיל, שיהפוך את המחלה מקטלנית עבור אוכלוסיות מסויימות, לכזו שניתן להתמודד איתה. חיסון, המיוצר בקנה מידה עולמי, עדיין רחוק מאוד. ההתמודדות לעת עתה היא ריחוק חברתי, בידוד והטלת עוצר, שמונעים את הפצת הנגיף. 

באר שבע עיר מחוז, וזה נותן לה אולי נקודות יתרון בחילוץ מהמשבר

באר שבע הייתה, עד לפרוץ מגפת הקורונה, עיר מחוז שהפעילות הכלכלית שלה התבססה על מתן שירותים ומסחר לכלל ישובי האיזור. בעשור האחרון נפתחו בה שטחי מסחר וקומפלקסים בהיקף גדול. המסחר הוסט מחנויות ומרכזים שכונתיים לקניונים ומתחמי ענק, שיש בהם הכל. המרכזים נהנו מתנועה גדולה של קונים, מקבלי שירות ומבלים. על סמך הפוטנציאל האדיר שלהם, יזמים ביקשו לפתוח בהם עסקים. כבירת מחוז, באר שבע משכה את תושבי האיזור כולו.

ככל שחולף הזמן, יהיה קשה לעסקים בבאר שבע להתאושש. באר שבע אינה יוצאת דופן אך נכנסה למשבר הקורונה עם נתונים פחות טובים: לפני משבר הקורונה, באר שבע הייתה העיר המובילה בהיקף העסקים בשכנת סגירה (על פי דוח של פירמת דאן & ברדסטריט) ובממדי האבטלה מבין הערים הגדולות. משבר הקורונה העצים מצב קיים, תולדה של כישלון ממשלות ישראל להביא לנגב פרוייקטים מחוללי שינוי. 

מתווה היציאה יהיה איטי - ובסופו אלפים מאלה שיצאו לחל''ת, לא ישובו לעבודה

אף פוליטיקאי אינו מוכן להתנבא כיום מתי יסתיים משבר הקורונה. כולם מדברים על ''יציאה מדורגת'' ועל היום שאחרי המימונה כתאריך יעד לשיחרור הדרגתי ומדוד של המשק. תחילה ישוחררו הענפים הנחשבים מובילים בכלכלה: פיננסים והיי-טק. מערכת החינוך תחזור בהדרגה, תחילה בכיתות הנמוכות ובחינוך המיוחד, אך מורים מבוגרים, מעל גיל 50, לא יוכלו לחזור לעבודה, לפחות לא בקצב ההדבקה הנוכחי. 

בשלב השני יוחזר חלק מהמסחר: תחילה בחנויות קטנות, שיופעלו תוך הגבלות, לאחר מכן, באון מדוד ואחרי בחינה, בקניונים. כל זאת בינתיים, בלי בתי קפה או מסעדות. בתום השלב הזה תיעשה בחינה של התחלואה. אם תהיה הדבקה מחודשת, ישראל תחזור לסגר והגבלות התנועה. 

השלב השלישי, של חזרה מלאה לפעילות, רחוק מאוד. על פי הערכות האוצר, גם אחרי שהמשק יחזור לפעילות מלאה, לקראת סוף השנה, עדיין ישארו כחצי מיליון ישראלים ללא עבודה. החזרה לשיגרה אינה מדברת על חזרה למה היה לפני הקורונה, אלא על מציאות חדשה, אחרת לגמרי ממה שהכרנו. רובנו נהיה עניים יותר. עסקים רבים ייסגרו וייאלצו להכריז על פשיטת רגל, במיוחד באותם מקומות שלפני כן נחשבו מסוכנים. 

הממשלה אינה מוכנה להכניס את היד לכיסה. בטווח הבינוני והרחוק - זה יעלה לה ביוקר

הממשלה אינה מדברת כרגע על חבילת חילוץ, אלא על מערכת של הלוואות בנקאיות, בריבית גבוהה, שספק אם עסק שלפני כן התמודד בקושי רב עם התחרות האכזרית יוכל לקחת על עצמו. העסקים הקטנים והבינוניים הינם קטרים מובילים בכלכלה הבאר שבעית, המבוססת על מסחר, שירותים, תיווך ובניין. לפני משבר הקורונה, עסקים ומשקי בית כאחד מינפו עצמם באשראי, בתקווה לימים טובים. על הנייר, לבאר שבע ציפתה תנופת פיתוח חסרת תקדים: מעבר צה''ל לנגב, הסכמי הגג, הקמתו של פארק היי טק, פיתוח העיר העתיקה ועוד. לכאורה, באר שבע הייתה אמורה לזנק קדימה.

אלא שאז קרו כמה דברים: מעבר צה''ל לנגב התעכב ועומד בסימן שאלה בעקבות המציאות הכלכלית החדשה. נכון להיום, אין ממשלה, אלא ממשלת מעבר, שמוגבלת מאוד ביכולתה להחליט החלטות. אפילו מגפת הקורונה אינה מצליחה להביא את הצדדים להקמת ממשלת חירום לאומית ויש המדברים כבר על מערכת בחירות רביעית בחודש נובמבר. 

גרעון העתק בתקציב יביא לידי ביטול פרויקטים לאומיים שהיו אמורים לקדם את הנגב

אם לממשלה יהיו תוכניות להשקיע השקעות גדולות בנגב בשנת התקציב הבאה, כשתקום ממשלה, ההוצאה הכבירה בשל המשבר הכלכלי הנוכחי תיאלץ לבצע קיצוצים אדירים, שבמקרה הטוב יאפשרו לשמור על הקיים ואם משבר הקורונה יימשך, תרד הוראה לבצע קיצוץ רוחבי בכל הפעילות בארץ. פירוש הדבר: פגיעה באלפי משרות בבאר שבע.

החשש הגדול: עשרות אלפי מובטלים בנגב ומכת פשיטות רגל עלולים להוביל למחאה חברתית אלימה

ככל שמשבר הקורונה מתמשך ועסקים אינם מקבלים מענה בצורה של פיצוי או סיוע שיאפשר את קיומם וחזרתם לפעילות, קטן הסיכוי שהם ייפתחו מחדש. לא מן הנמנע, כי חלקם הגדול ייאלצו לפנות להליכים של פשיטת רגל. במקרה כזה, הפגיעה תהיה במעגלים נרחבים: עובדים ייפלטו, ספקים ונותני שירותים לא יקבלו תשלומים וייקלעו אף הם לקשיים. 

אלפי משפחות עלולות הפוך לחסרות כל ולאבד את בתיהן: האשראי הנדיב של השנים האחרונות, המשכנתאות הכבדות שמשפחות רבות נטלו על מנת לקנות בית והמינוף הכבד בהקמת עסקים קטנים ובינוניים - כל אלה עלולות למחוק את מה שנשאר ממעד הביניים בעיר. 

במצב כזה, של חוסר אונים, של אובדן הבית וההכנסה, אנשים יהיו פחות צייתנים להוראות משרד הבריאות. בליל הסדר ובמהלך חול המועד באר שבע הוכיחה משמעת לדוגמא: אנשים שמרו על העוצר, הקפידו על ההוראות, לא לקחו סיכון. אבל הזמן חולף, החובות מצטברים ואין פתרון באופק. 

מתווה החזרה לשיגרה חייב להתחשב במאפיינים הייחודיים של העיר

מתווה החזרה לשיגרה חייב להתחשב מאפיינים המיוחדים של הנגב ושל אנשיו. אם ייגזר על בני 50+ להישאר בבית, חייב להיות מנגנון שיבטיח כי לא יפוטרו ממקום העבודה בגלל גילם וכי בתקופה בה יאלצו להישאר בביתם, הם יקבלו שכר מלא. מנגנון ייעודי חייב לסייע לעסקים הקטנים וההבינוניים ולעצמאיים לחדש את הפעילות, שתיצור אלפי מקומות עבודה בנגב ותקלוט בחזרה את העובדים שהוצאו לחל''ת.

אחרת, ישראל אולי הצליחה לבלום את הקורונה והצטיינה בכך יותר ממדינות אחרות, אבל חיסלה את הנגב. במאבק בקורונה, התושבים הסכימו לקבל עליהם מגבלות קשה, לאבד את פרנסתם ולוותר על הפרטיות שלהם. האישור לאכן מכשירי טלפון ניתן, הסרתו ומה ייעשה עם המידע הרב הנצבר, זו כבר שאלה אחרת. 

משבר הקורונה המחיש כמה חשוב להקים בית חולים שני בנגב וכמה חשוב לחזק את מקצועות הרפואה והסיעוד. לקח נוסף הוא חיזוק הכלכלה המקומית. המשבר הוכיח כי הרעיון של לגור בבאר שבע ולעבוד במרכז יפה כל עוד הדבר אפשרי. מקומות העבודה יצטרכו לעשות חשיבה כיצד לפעול בסבב התחלואה הבא. 

תגובות

End of content

No more pages to load