• 03 אפריל 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

ישראל לפני סגר מלא: ערים יחולקו לרובעים, צבא יסייר ברחובות

מתקרב הרגע בו הממשלה תכריז על מצב חירום אזרחי והטלת עוצר על האזרחים. לראשונה בתולדות המדינה - הצבא ייקח פיקוד על ערים בישראל

כך זה יראה? חיילים ברחובות ב''ש יאכפו את העוצר (צילומי הדמיה: גוגל מפות, US MOF / נחלת הכלל)

איש לא שיער, אפילו בחלומות הפרועים ביותר, כי יום יבוא ואזרחי ישראל יהיו נתונים בעוצר במלא - והבצא הוא זה שיסייר ברחובות הערים. הערב נערכים דיונים בממשלה שמטרתם להחליט על מועד והיקף העוצר. מטרת העוצר, לפחות רשמית, היא למנוע הדבקת אנשים נוספים בנגיף הקורונה. 

במערכת הבריאות דורשים לפרסם צו חדש שיאסור לחלוטין, למשך 7 ימים, יציאה של אזרחים מהבתים למעט לצורך הצטיידות במזון ותרופות ויציאה לעבודה לעובדים חיוניים. החלופה השניה היא  הוראת בידוד למבוגרים מעל גיל 65 וסגירת חנויות כך שרק חנויות מזון ופארם יישארו פתוחות. בשני המקרים מדובר בפגיעה נוספת בחירויות הפרט, שמציבה מגפת הקורונה. כזכור, בתחילת השבוע אושר המעקב האלקטרוני אחרי מכשירי סלולר של אזרחי ישראל. נכון להיום, המשטרה מפזרת התקהלויות ואכן, מרבית התושבים, לא כולם, מצייתים לחוק. מעבר לפגיעה בזכויות האזרח לצורך מיגור המגפה, הולכת ומעמיקה פגיעה חמורה בכלכלה. האבטלה מטפסת לכמעט 20 אחוזים, כאשר בפריפריה הפגיעה קשה יותר. 

בחדרי חדרים מושמע חשש מאובדן השליטה, כאשר מאות אלפי אזרחים ישארו ללא פרנסה לקיום הבסיסי ביותר. המענקים למעסיקים טרם אושרו, דמי האבטלה לעובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום יהיו נמוכים משמעותית מהשכר הרגיל. העוצר יבטיח, בין היתר, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת מעשי אלימות או ביזה. 

מהניסיון במדינות אחרות, הסגר נעשה בצורה של טבעות: שכונות מתוחמות, מוצבים מחסומים בכניסות לערים ומתקיימים סיורים בתוך השכונות. התושבים נדרשים לשאת איתם תעודות מזהות ולספק הסבר מניח את הדעת והוכחות לסיבת המצאותם בחוץ. במסגרת הסגר המתוכנן, חנויות מזון ובתי מרקחת ימשיכו לפעול, אך שאר השירותים, שאינם חיוניים, יופסקו. כמו כן, תיאסר תנועת כלי רכב שאינם מורשים. 

הסגר יוטל לזמן בלתי מוגבל, כל עוד תתקיים סכנת הקורונה. נכון להיום, איש במערכת הבריאות או בממשלה אינו יכול להתנבא מתי הוא יסתיים. רק בשבועות הקרובים ניתן יהיה לדעת האם לא קיים גידול במספר החולים, לבצע בדיקות מקיפות יותר ולהקל, במידה מסויימת, על מרקם החיים. 

​​​​​​​עם זאת, בשיחות סגורות, במערכות השונות, ברור שהחיים לא יחזרו לקדמותם: בישראל שאחרי המגפה היקף האבטלה יהיה גבוה, בכלל הענפים. אחת האפשרויות הנבחנות היא מתן ''דמי קיום'' למאות אלפי המובטלים שלא ייקלטו מחדש בשוק העבודה. ייתכן כי בחלוף הגל, עסקים רבים כבר לא יוכלו לשקם את עצמם ולא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי עובדים וספקים. פגיעה חמורה תהיה בשוק הדיור - שוכרים שלא יוכלו לשלם שכר דירה, רוכשי נכסים שיבקשו לבטל את העסקאות, נוטלי משכנתאות שלא יוכלו לעמוד בתשלומים. חזית נוספת היא מי שהתפתו לקחת הלוואות חוץ בנקאיות ואשראים לטובת העסקים. 

משבר כלכלי עמוק עלול להעלות את היקפי הפשיעה, כפי שקורה במדינות אמריקה הלטינית וזהו התסריט ממנו חוששים בישראל. השבועות הקרובים יהיו קריטיים מאוד לעתידה של מדינת ישראל: אם תחלואת הקורונה תרד, הממשלה תוכל להורות על הקלות מסויימות. אם התחלואה תימשך ואף תעלה, מצב החירום האזרחי יימשך. 

ממשלת המעבר תמשיך לפעול תחת מצב חירום

סמכות ההכרזה על מצב חירום אזרחי נתונה בידי השר לביטחון הפנים, כיום גלעד ארדן. ההכרזה נכנסת לתוקפה עם מסירתה למפכ"ל (או לרמטכ"ל, אם ניתנה על ידי ראש הממשלה או שר הביטחון). על פי החוק הקיים, תוקף ההכרזה הוא 48 שעות מרגע מסירת ההודעה, והשר רשאי להאריכה עד 96 שעות. הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לשבוע, והארכות נוספות טעונות את אישורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. נכון להיום, ישראל תחת ממשלת מעבר, שהשליטה בה של גוש הימין המונה פחות מ-60 ח''כים. בשל הכאוס הפוליטי בישראל, בו אין לאף אחד משני המחנות יכולת להרכיב ממשלה, יתכן מצב בו ישראל תכריז על מערכת בחירות רביעית, שתתקיים בעוד כחצי שנה. 

הממשלה יכולה להכריז כי המדינה נמצאת במצב חירום, להשעות או לשנות את תפקוד וסמכויות הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. בנוסף, מצב החירום מזהיר את האזרחים כי עליהם לשנות את אורח החיים הרגיל שלהם, וכן מפעיל את תוכניות החירום בארגונים הממשלתיים. הממשלה יכולה להכריז על מצב חירום בזמן אסון שנגרם על ידי הטבע או האדם, הפרות סדר על ידי אזרחים, הכרזת מלחמה או סכסוך מזוין פנימי או חיצוני. בין היתר, מצב חירום יכול לתרץ הגבלת זכויות אזרחיות המעוגנים בחוקי היסוד או החוקה של המדינה.

תגובות

End of content

No more pages to load