• 08 אפריל 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

יותר מ-10,000 איש בעצרת למען השבויים והנעדרים, אבל רק ח''כ בודד

עצרת עוצמתית הערב באמפי פארק באר שבע, בתביעה מממשלת ישראל להשיב את הנעדרים והשבויים בשבי המחאס בעזה: סמ"ר אורון שאול,סגן הדר גולדין ואברה מגיסטו - אשר איש לא יודע מה עלה בגורלם

משפחת גולדין נושאת דברים (צילום סלולרי)

מאת: משה פריאל, כתבנו הפוליטי

למעלה מ-10,000 איש לפי הערכת המשטרה גדשו הערב את אמפי פארק הנחל בבאר שבע  בעצרת תמיכה, הזדהות וזעקה להשבתם של סמ"ר אורון שאול,סגן הדר גולדין ואברה מגיסטו, הנתונים שנים בשבי החמאס, מבלי שאיש בישראל יידע מה עלה ומה יעלה בגורלם. מרביתם של המשתתפים היו בני נוער וחניכי תנועות הנוער השונות. רק חבר כנסת אחד הגיע לאירוע, מיכאל ביטון, תושב ירוחם, מסיעת כחול לבן. 

ראשון הדוברים היה משה, אביו של אברה מנגיסטו:  "אברה ילד שלי ,שרון גולדין אורון שאול .שנה וחצי מוחזקים בידי חמאס הממשלה שלנו ,וחברי הכנסת ,כולם למה לא החזירו את הילד שלי? ". אילן מנגיסטו, אחיו: ''אם אברה היה ילד לבן מקיסריה או מכפר אחים היה זוכה ליחס אחר; אבל אברה הוא אתיופי שקוף. הפסקנו להאמין לממשלה ולפוליטיקאים''. 

וידאו: העצרת הערב, באמפי פארק באר שבע (צילום: משה פריאל)

שמחה גולדין, אביו של הדר: ''המנהיגות שלנו לוקחת אותנו שלוש פעמים לקלפי, אבל לא עושה דבר כדי להחזיר את הדר, אורון ואברה מנגיסטו. אדוני הרמטכ''ל, חסרים לך שני חיילים. בקרוב מתגייס מחזור חדש לגבעתי ולגולני וההורים שלהם צריכים לדעת שכשהם יוצאים לקרב, הם חוזרים ממנו''.

"הדר היה אומר 'יש לך שתי אפשרויות בחיים: להתעסק בעצמך או לעשות דברים גדולים. הסתכלו סביבכם, על עם ישראל האמיתי, אנשים שעושים דברים גדולים. אבל המנהיגות שלנו עסוקה בעצמה.  המנהיגות שלנו מצפצפת על הערבות ההדדית. זו לא מנהיגות, זו לא אחדות. זו לא אחריות. אנחנו דורשים מנהיגות אמיצה, יוזמת, שתחזיר חיילים שיצאו לקרב, שתחזיר אזרחים מעזה הביתה''.

"מישהו מכל האלפים יכול להסביר למה אלף עזתים נכנסים לעבוד בישראל והבן שלי נשאר בעזה? איך ישראל עוזרת להקים בית חולים חמאסי בזמן שלאברה מנגיסטו לא העבירו תרופות חמש שנים וחצי?"בחיים אתה יכול לבחור להתעסק בעצמך, ואתה יכול לעשות דברים גדולים. תזכרו את היום הזה- אנחנו עושים היסטוריה".

משה מנגיסטו, אביו של אברה (צילום: משה פריאל)

אילן מנגיסטו, אחיו של אברה: ״ב-2012 אחי מיכאל נפטר, זו טרגדיה שמלווה את המשפחה עד היום, אבל מי שלא יכל להשלים עם מותו היה אברה. כבר בשבעה ראינו את השינוי שהחל באברה שהתחיל להסתגר ובקושי היה משוחח איתנו עד שהגיע למשבר נפשי ונאלצנו לאשפז אותו''.
 
״אני הראשון שקבלתי את בשורת האיוב שאברה חצה את הגבול לעזה בלי דעת. לא אשכח את הרגע הזה לעולם, אני זוכר גם שהאשמתי אותו. ריבונו של עולם לא מצאת איפה ללכת ?דווקא לעזה?! היום אני יודע שאני לא יכול לשפוט אותו. אדם במשבר נפשי לא מודע למעשיו ולסכנות שהוא נחשף אליהם.  לצערי אברה חצה את הגבול מול עיניהם של כוחות הביטחון שלא עשו דבר לעצור אותו''.
 
''ביום שישי הקרוב ימלאו 2000 ימים שאברה - האור - של המשפחה נמק בשבי החמאס. 2000 ימים ארורים, חמש וחצי שנים שאין לנו אות חיים או מידע על מצבו הנפשי והגופני. האם הוא בריא או חולה ? האם הוא  זוכה לטיפול אנושי? 2000 ימים של חוסר וודאות''.
 
״האם ככה היו מתייחסים לילד לבן מקיסריה או מכפר אחים, שהיה חס וחלילה מגיע לעזה? מה פתאום. המדינה היתה מתהפכת. המנהיגים שלנו היו מפעילים לחץ. אבל אברה הוא אתיופי. ולכן הוא שקוף. הסוגיה של אברה הינה מקרה הומניטרי ממדרגה ראשונה. אזרח חף מפשע שמוחזק בשבי בניגוד בניגוד לכל אמנה או חוק בנלאומי, בניגוד לכל מנהג אנושי. ראש הממשלה וראשי המפלגות מפקירים את השבויים והנעדרים, הם מתעלמים מכאב וסבל המשפחות''.

''אין שום עשייה למענם ולזכותם, אין שום דרישה או לחץ  על הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות האדם לעזור בשחרורם. בושה  וחרפה! ממשלה שמתביישת לדרוש את השבתו של אזרח חסר ישע. אני כבר לא מדבר על עסקאות ושחרורים.. אבל להשיג מידע, לדווח על מצבו, ביקור של הצלב האדום משהו? כל דבר שאסירי חמאס מקבלים גם אנחנו צריכים לדרוש. לא יתנו לא יקבלו''.
 
אבירם שאול: ''היום, אחרי כמעט 6 שנים, הפסקנו לשתוק. היום לראשונה אנחנו משלבים כוחות כולנו יחד! כשהתגייסנו לצבא קיבלנו את רוח צה"ל. לא סתם חילקו לנו את זה, לרוח שכל חייל נושא עמו בתרמיל הצבאי יש חשיבות רבה! ערכים כמו אחריות, דוגמה אישית, רעות, שליחות ועוד מופיעים שם''.

"אני שואל את עצמי - לאן נעלמו כל הערכים שחונכנו על-פיהם? בזמן שמערכת הבחירות השלישית מתקרבת בצעדי ענק, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם זאת הדרך שהיינו מצפים מממשלה לנהוג בחייליה שנשלחו לקרב ולא שבו? האם זאת הדרך שהיינו מצפים שינהגו באזרחים תמימים שחצו את הגדר?  זאת הרעות, האחריות או הדוגמא האישית שאנחנו מעבירים לנער בן 18 שרוצה להתגייס לגולני? לאימא ששלחה את הבן שלה לצבא ההגנה לישראל שעומד בזה הרגע בגבול האויב? האם זאת הדרך שבה היינו מצפים שהממשלה הבאה תנהג?''.

המשפחות, ביחד עם חבר הכנסת היחידי שהגיע לעצרת (צילום: משה פריאל)

''גדולה של מנהיג לא נמדדת רק בהתמודדות על הנהגת המדינה- אלא ביכולתו להסתכל בעיניים של אמא שלי, גם אם הן דומעות, מבלי לפחד, ולומר בצורה ברורה: החזרת הבנים היא תנאי בסיסי, ערכי ומוסרי''.  

"הממשלה בוחרת לנהוג בדרך ההפוכה, ולמעלה מ-5 שנים מתחמקת מאחריות. מפקירה ונוטשת לא רק את הבנים, אלא גם את המשפחות!"

ראוי לציין כי רק חבר כנסת אחד, מיכאל ביטון, מירוחם, הגיע לעצרת.

תגובות

End of content

No more pages to load