• 06 יולי 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

האלימות במרכז אורן: נערים הותקפו באכזריות, התושבים חיים בפחד

כחודש אחרי הקטטה במרכז אורן, שוב מותקפים באכזריות נערים על ידי בני מיעוטים וזו לא הצרה היחידה של השכונה הוותיקה: ''תסגרו טוב את הדלתות'' מתחננת סטודנטית, ''נרקומן ערום עמד לי מול הדלת'', מספרת דיירת

אחד הנערים שהותקף ונזקק לתפרים בראשו (צילום שהופץ ברשתות חברתיות)

בהפרש של חודש, מותקפים נערים במרכז אורן, חוטפים מכות רצח וחולפים ימים עד שהדבר דולף לרשתות החברתיות. הפעם, זה קרה בגלל ויכוח סתמי על שווארמה: צעיר בדואי הגיע לדוכן שוואמה סמוך לשעת חצות, כשהנערים העובדים במקום התכוננו לסגירה. הצעיר דרש שיכינו לו אוכל וכשהנערים סרבו - הוא ושני חשודים נוספים תקפו אותם ופצעו אותם בראש. הנערים נזקקו לטיפול רפואי ושלושה חשודים נעצרו ודיון בהארכת מעצרם אמור להיערך בימים הקרובים. התקרית עברה מתחת לרדאר, עד שהנערים או מי מחבריהם פרסמו את הצילומים ברשתות החברתיות, בדיוק כמו בתקרית קודמת, באותו מרכז מסחרי, בה תמלידי ישיבה הותקפו באכזריות על ידי שלושה בני מיעוטים.

המקרה שאירע ביום חמישי דומה דמיון מצמרר לתקיפה שארעה ב-10 בדצמבר, 2019, אז שני נערים, תלמידי ישיבה סמוכה, שהיגוע לקנות פיצות, גמרו את הערב בבית חולים, אחרי שנקלעו לריב בין בעלי עסקים על עשן נרגילות. שלושה צעירים מהיישוב לקיה נכנסו לפיצריה וקרעו את הנערים במכות. גם שם, כעבור זמן קצר, בוצעו מעצרים. גם שם, כמו הפעם, העניין פרוסם לראשונה ברשתות החברתיות. ''משהו לא טוב קורה במרכז אורן'', אמר עוד בתקרית הקודמת איש חינוך מבאר שבע. ''צריך לאתר את הגורם שמושך לשם אוכלוסיות אלימות ולהעיף אותו. מה שנגמר עם נערים פצועים יכול חלילה, יום אחד, להיגמר רע יותר''.

הסטודנטים פוגשים את באר שבע דרך השכונות הקשות

מרכז אורן שוכן ביציאה הצפונית מבאר שבע, קרוב לאוניברסיטת בן גוריון, באיזור מעורב: מקומיים וסטודנטים. על שכונה ד' מדברים לאחרונה כאחת משתי שכונות שיהפכו לרובעי חדשנות. יש מי שמטיל בכך ספק: לא בטוח שחברות היי טק יפתחו משרדים במקום בו נערים מסיימים את היום עם פצע מדמם בראש, בגלל ויכוח סתמי.

וזאת לא הבעיה היחידה של שתי השכונות הותיקות: רק לאחרונה פורסם, כי באוניברסיטת בן גוריון רוכזו תלונות של מאות סטודנטיות שהוטרדו מינית ומילולית, ספגו מכות וקללות, בשכונות הסמוכות. התופעה נחשפה בלעדית על ידי ברנז'ה NEWS כבר לפני שנה ואז היו מי שניסו להפחית מחומרתה. 

סטודנטית: ''לוודא תמיד שהדלת נעולה היטב''

רק השבוע סיפרה  לודה, סטודנטית לסיעוד בבן גוריון, כי ''פרצו אליי לדירה הלילה (שני), ברח' יוחנן הורקנוס בשכונה ד' ויכול להיות שאם פרצו אליי, אולי מתחיל גל פריצות באיזור. הדלת הייתה נעולה, החלון היה מעט פתוח לאיוורור אחר כך הגיעו מהמז"פ וקבעו שהפריצה הייתה מהדלת וגם המז"פ וגם המנעולן שהחליף את הצילינדר אמרו שהמנעול היה ממש פריץ ברמה שאפשר לפרוץ עם סיכה''.

''הלקח הכי משמעותי הוא תמיד לוודא שהכל נעול וסגור בלילה, כשכל הדיירים נמצאים - שיהיה מפתח בתוך הדלת, שכל הדברים החשובים כמו תיק ומפתחות יהיו בחדרי השינה ולא בסלון. ממליצה ממש לדאוג גם לבריח על הדלת למי שאין. אני יודעת שאחרי היום, זה משהו שאני אדאג לו''.

הנרקומנים חוגגים, השכנים סובלים

לא רחוק משם, סמוך למרכז גילת, הנרקומנים חוגגים. המשטרה שולחת ניידות אך השכנים מספרים, שאיך שהשוטרים עוזבים את המקום, הנרקומנים שבים לעיסוקים הרגילים שלהם: להתמסטל ממדבקות רפאויות, שבשימוש לא על פי הספר, הופכות לסם ממכר וקטלני. ''בבוקר יצאתי לעבודה ובחדר מדרגות ירד בחור, מסומם לגמרי, ללא בגדים. הוא היה מסטול, אני בספק שהוא ידע מה הוא עושה. זה ככה כל היום, כל יום. יש פה ילדים קטנים, יש פה סטודנטים ואנחנו כבר אובדי עצות''.

הסחר בסמים לא תמיד נעשה על ידי דילרים. לפעמים אלה החולים עצמם, שמתוך מצוקה כלכלית וחברתית איומה מוכנים לספוג את הכאבים הנוראיים ולמכור את מדבקות הפנטניל, שמחירן כתרופות מרשם כ-20 שקלים ליחידה ואילו הנרקומנים משלמים עליהן מאות שקלים. החולה יסבול מכאבים, אבל יהיה לו עוד כמה מאות שקלים לאוכל.

סמים תמורת כסף לאוכל

סחר כזה יש גם בכדורי רטלין ובתרופות נרקוטיות אחרות. ביעודן, במינון רפואי, הן עוזרות למתפראים לתפקד. במינון גדול או כשהן מערובבות עם חומרים אחרים, הן הופכות לסמים לכל דבר. הסחר בהן נעשה לא אחת ממצוקה כלכלית: האחד מתמסטל, השני לוקח את הכסף לאוכל, לתשלום חשבון החשמל או שכר הדירה. אם בבאר שבע השכר המשולם לעובדים נמוך משמעותית מזה המשולם במרכז וכ-36 אחוזים או יותר (על פי רישומי הביטוח הלאומי) משתכרים פחות משכר מינימום, עובדים בחלקי משרות ונזקקים לסיוע של עמותות לחלוקת מזון. בהתחלה, הם מנסים לשרוד על ידי נטילת הלוואות, עד שהבנק עוצר להם את האשראי. אז, מחוסר ברירה, הם פונים למיני כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים, המוצעים להם ביציאה מסופרים. הר החובות תופח, עד שהם קורסים כלכלית. כשהם נחסמים לגמרי, לפעמים המוצא היחידי הוא לסחור במה שיש, גם בתרופות מרשם. 

המשטרה אינה יכולה להציב שוטר בכניסה לכל בית. היא פועלת על פי מידע ממוקד, עורכת סיורים ומפגינה נוכחות בשטח. בדרך כלל, מספיק לנרקמונים לראות את הבהוב האורות בצבע אדום כחול, כדי לעזוב את המקום. אם יש מידע מבוסס, בין אם  על בסיס תלונות או על ידי הפעלת סוכן (שמצריכה אישור מיוחד), נערכים מעצרים, כפי שארעה לפני שבוע בפרשת הסחר בפנטות. 

כולם יודעים מה קורה, איש לא באמת רוצה לטפל במצוקת התושבים

איך, מזה עשרות שנים, לא קם קול זעקה גדול? האמת, אף אחד לא רוצה באמת להתעמת עם בעיות התושבים, מאחר וזה בבחינת סיר ללא תחתית. ''אנשים יודעים מה קורה, איפה סוחרים בסמים, אתה רואה את זה מול העיניים. אתה רואה אותם במרכז המסחרי ואתה רואה אותם בפארק. הם לבושים לא טוב ויש שם הכל מהכל. יש זנות ויש סמים, יש מצוקה איומה ויש שכנים שסובלים, שהם בעצמם אנשים קשי יום. זה לא מהיום, זה שנים ככה'', אומר איש ציבור מוכר בבאר שבע. 

''אני לא מאפשר לתלמידים ללכת למרכז המסחרי ולא נותן להם לצאת מבית הספר'', אומר מורה במוסד חינוכי באיזור. ''לא עם מה שקורה. תוך חודש, שתי תקיפות חמורות של נערים. צריך להעיף את הגורמים שמושכים את האוכלוסיות האלימות. כל ויכוח קטן הופך לקטטה אלימה''.

ויש גם את הבעיה התדמיתית: הדיווחים בתקשורת, שחושפים את מה שקורה בשכונות הסטודנטיאלית, מתנגשים עם הרצון למתג את המקום כשכונות היי-טקיות. אלא שבשנת 2020 לא ניתן להסתיר את האמת המרה ולכל היותר, אפשר לעכב אותה בכמה ימים. 

השיטור, אומרים לנו גם תושבים וגם מי שמכירים מקרוב את עבודת המשטרה, אינו תחליף לפתרון המצוקה החברתית האיומה של חלק מהתושבים בשכונות ד' ו​​​​​​​-ג'. לא מצוקה חדשה, לפעמים מצוקה שחוצה דורות, בין אם פרי הסללה חברתית, כישלון מערכתי או היעדר יכולת לצוף. בלי לפתור את הבעיות האלה מהשורש, המצב שהיה לפני 40 שנה יהיה גם בעוד 40 שנה. תחילת תהליך הריפוי תבוא, כשיהיו מוכנים כולם כאחד להכיר בבעיה. 

קרא עוד באותו נושא:

עדות: ''שניים המתינו בחוץ, שלושה נכנסו עם אלות ותקפו את הנערים''

תקיפת הנערים באורן: ''חוששים להסתובב בעיר, אולי נהיה הקורבן הבא''

''מאות סטודנטיות הוטרדו בשכונות הסמוכות לאוניברסיטה'' 

סיוט בשכונה: סוטים, גניבות וצואה מרוחה על הדלת

תגובות

End of content

No more pages to load