• 14 יולי 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

עלייה חדה במספר הילדים בדרום המאובחנים עם אוטיזם

"בישראל אין הערכות מערכתית מספיקה לטיפול בעלייה הדרמטית הזו, ובייחוד לתגבור המטפלים בתחום'', מתריע ד"ר מיכאל דוידוביץ, מנהל תחום התפתחות הילד במכבי

(קרדיט: Image by alteredego from Pixabay / המחשה - המצולם אינו קשור לכתבה)

מחקר חדש במכבי חושף כי בעשור האחרון חלה עלייה של 169% בהימצאות אוטיזם בילדים - 1 מכל 48 בנים ו 1 מכל 222 בנות מאובחנים עם אוטיזם. באזור הדרום, חלה עלייה משמעותית במספר הילדים המאובחנים. במכבי סבורים כי מדובר בעלייה שמקורה בהגברת המודעות באזורים שבעבר פחות הופנו ילדים לאבחון מקצועי.

מהמחקר עולה כי העלייה בקרב הבנים הינה דרמטית -  1 מכל 48 בנים מאובחן עם אוטיזם אך גם בבנות, שבהן לאורך השנים נצפו פחות אבחוני אוטיזם העלייה משמעותית מאוד  1 מכל 222. בתוך כעשור נרשמה עלייה של 169% אחוזים בהימצאות אוטיזם בילדים. בקרב הבנים מדובר בעלייה של 177% ובקרב הבנות עלייה של 136%.

יודגש כי מדובר בנתוני אמת המבוססים על בחינה פרטנית של כל תיקי האבחונים. בניגוד למחקרים בעולם שם הנתונים מתבססים על סקרים , דגימות, או נתונים כלליים. העובדות שעולות מהמחקר מצביעות על עלייה רציפה ומשמעותית לאורך השנים במספר ובשיעור הילדים המאובחנים. הנתונים בולטים במיוחד נוכח ההחמרה בקריטריונים להגדרת אוטיזם שהיו אמורים לכאורה להראות ירידה בשיעור המאובחנים. כמו כן, גם תהליך האבחון השתנה ובנוסף לאבחון של רופא מומחה, נדרשת מעורבות גם של פסיכולוג התפתחותי.  הצפי היה ששני השינויים הללו יובילו לירידה במספר המאובחנים, אך זה לא קרה. על פי נתוני מכבי שירותי בריאות בתוך עשור נרשמה עלייה של 169% במספר הילדים המאובחנים. במקביל לעלייה בארץ, חלה עלייה דומה בשיעור המאובחנים בעולם. אך כאמור, המחקר של מכבי הוא על כלל הילדים ולא באופן מדגמי כפי שמבוצע ברחבי העולם.

ממחקרים בארה"ב עולה שבעבר רוב הילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי (יותר מ 60% מהם) היו בעלי לקות שכלית, היום נתון זה עומד על פחות מ 40%.  כלומר, העלייה המשמעותית באבחונים היא דווקא בקרב ילדים המוגדרים על פי רוב "בתפקוד גבוה".  מגמה דומה קיימת בארץ. 

העליה בקרב המקרים המוגדרים "בתפקוד גבוה" מביאה חוקרים רבים לנסות ולאתר את הסיבות לכך.  הבסיס לאוטיזם ברוב המקרים נעוץ קרוב לוודאי במטען הגנטי, והוא אינו יכול להשתנות בזמן קצר.  לכן, יש כאן ככל הנראה שילוב של מספר גורמים: מודעות גוברת בקרב ההורים, צוותי הרפואה, והצוותים החינוכיים,  לצד שינויים אפשריים בהתנהגות וברמת הריכוז עקב חשיפה ממושכת למסכים בגילאים צעירים מאוד.

ד"ר מיכאל דוידוביץ מנהל תחום התפתחות הילד במכבי ומכון קס"מ (קהאן-סגול-מכבי), ומומחה בנוירולוגית ילדים אמר: "העלייה במספר הילדים המאובחנים נמשכת כבר שני עשורים ויותר. האבחונים מאד מוקפדים ובכל זאת יש עלייה דרמטית, שנראה שעדיין לא הגיעה לשיאה. אין ספק כי לגנטיקה יש תפקיד בהתפתחות אוטיזם, אך מאחר וזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים.  העלייה בתחלואה קיימת במספר תחומים ברפואה ההתפתחותית כגון הפרעת קשב, תקשורת ושפה.  

בין הגורמים הסביבתיים הבולטים יש לציין את חדירת המסכים לחיי ההורים וילדיהם הצעירים.  במקרים בהם באופן תורשתי יש למוח פגיעות מסוימת, הצפייה המוגזמת במסכים, במיוחד של ההורים, אך גם של תינוקות ופעוטות, עלולה להשפיע על תחומי התפתחות שונים, וחשוב מאוד להיות ערים לכך. כאשר ההורים עסוקים במסכים ליד הילדים, הם לא בקשב לילדים ולא בקשר עין איתם. קיימת סבירות שזה משפיע על התפתחות התקשורת, הריכוז ותחומי התפתחות נוספים ואף יתכן קשר לעלייה הנוכחית בשיעור האוטיזם.

לא רק הנתונים הללו מדאיגים את ד"ר דוידוביץ אלא גם הדרך בה ניתן לטפל בילדים אלו. "בישראל אין הערכות מערכתית מספיקה לטיפול בעלייה הדרמטית הזו, ובייחוד לתגבור המטפלים בתחום. יש טיפול בקופות החולים, יש בגני הילדים, בתי הספר ועוד. כולם סובלים ממשאבים חסרים ועם ביקוש שעולה כל הזמן. אחת הבעיות העיקריות בתחום היא הזליגה של מטפלים מן המערכת הציבורית אל השוק הפרטי. זה התחום היחיד בסל הבריאות שהתקציב הציבורי מועבר למטפלים פרטיים, זה בלתי אפשרי ופוגע בכל הילדים. . משרד הבריאות חייב לקבוע דרכי פעולה ושינוי תקציבי על מנת לתת מענה טיפולי נכון לילדים". 

ד"ר דוידוביץ בפגישותיו עם ההורים מפציר בהם להימנע ממסכים בעצמם בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד. "לכל תינוק, פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי. לטובת התפתחות הילד, קריטי לשמור על קשר עין רציף, ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק".

הילדים חשים משיכה לחפצים מסתובבים (Image by karelinlestrange from Pixabay)​​​​​​​

מהם מקרים בהם רצוי להגיע לבדיקת רופא להתייעצות?

הפעוט לא מגיב לקריאה בשמו בגיל 12 חדשים.  הפעוט לא מצביע כדי להראות עניין (למשל להצביע על אווירון שחולף) בגיל 14 חדשים. הפעוט לא מתעניין במשחקי דימיון בגיל 18 חודשים (כמו להאכיל בובה). הפעוט לא שומר על קשר עין ומעדיף לשחק לבד. איחור בהבעת השפה – למשל העדר מילים משמעותיות בגיל 18 חודשים. הפעוט עונה לא בצורה מתאימה לשאלה. – כלומר מתקשה בהבנה. הפעוט נכנס ללחץ מכל שינוי קטן ומתקשה במעברים או שינויים בסדר היום. הפעוט מתעסק באופן מוגזם בתחומי עניין מסויימים. הפעוט מסתובב במעגלים או יש לו משיכה לחפצים מסתובבים בתדירות לא רגילה. הפעוט מגיב באופן לא מותאם לחושים השונים (ריח, מגע, טעם מראה). למשל רתיעה ממרקמים מסוימים וכו'.

תגובות

End of content

No more pages to load