• 10 אפריל 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

דוח העוני האלטרנטיבי: בדרום המצוקה עולה בחיי אדם

דוח העוני של ארגון לתת, שהתפרסם הבוקר, מקדיש פרק נרחב למצוקת תחום הבריאות בנגב. העבודה, כל מסתבר, כבר לא מחלצת מעוני - ואל עמותות הסיוע במזון פונות גם משפחות בהן שני ההורים עובדים

(צילום ארכיון: דני בלר)

מוותרים על טיפול רפואי, מזון, חימום הבית, חווים אלימות, הולכים לישון רעבים: דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון ''לתת'', המתפרסם הבוקר, משרטט תמונת מצב עגומה של העניים בישראל, שמצבם הורע השנה. הדוח אינו מביא נתונים על פי פילוח גיאוגרפי, אך על פי נתוני הבטוח הלאומי, שפורסמו בסוף השנה שעברה, 29.8 אחוזים מהילדים בדרום מוגדרים עניים. הפערים בדרום גדולים: 73.1 אחוזים מהילדים במגזר הערבי בדרום מוגדרים עניים. 63.7 אחוזים מהמשפחות הערביות בדרום מודרות עניות. במגזר היהודי בדרום העוני בקרב ילדים עומד על 17.9 אחוזים.  מרבית הרשויות המקומיות בנגב שייכות לאשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים - מ-1, הנמוך ביותר (בו ניתן למצוא את הרשויות הבדואיות) ועד 5 (אליו משתייכת העיר באר שבע). 

''חגורת העוני'' של הדרום: העבודה כבר לא מחלצת ממצוקה

האבטלה בבאר שבע עומדת על כ-4.8 אחוזים. בנתיבות האטבלה עומדת על 5.2 אחוזים. בדימונה, האבטלה עומדת על 7.7 אחוזים. בירוחם, 7.4 אחוזים. ברהט האבטלה עומדת על 9.2 אחוזים. בכסייפה, על 18.8 אחוזים. בשדרות, עומדת האבטלה על 6 אחוזים. באופקים, אחוז המובטלים הוא 5.4 אחוזים. אבל זהו נתון חלקי: אחרים, שעובדים, אינם מצליחים להיחלץ מעוני: חלק בגלל השכר הנמוך משמעותית המשולם בדרום וגם, בגלל שנקלעו לחובות - בין אם הן קשורות למגורים או שמקום עבודתם נקלע לקשיים.

האבטלה בבאר שבע שומרת על רמה גבוהה ויציבה, סביב ה-4.8-5.0 אחוזים. עבור עיר גדולה, הרואה עצמה כמטרופלין הדרום, מדובר בנתון גבוה: האבטלה בתל אביב עומדת על מחצית מזה: כ-2.5 אחוזים.

''בעבר, באמת האוכלוסיה שביקשה להסתייע במזון הייתה בעיקר של חד הוריות ונכים וגם כיום זה כך'', אומרת הפעילה החברתית אלינור רווח אזולאי,  ''אבל בתקופה האחרונה יש פניות רבות ממשפחות ששני ההורים או לפחות הורה אחד עובד, זוגות שאין להם איך לסיים את החודש''.
​​​​​​​
''יש לי משפחה ששני בני הזוג עובדים ובגלל חוב להוצאה לפועל, שללו לבעל את רישיון הנהיגה והוא בעצם נהג משאית וכשהוא מתייצב בפני השופטת, כדי להסביר לה שהוא אבא לחמישה ושאם ילקח ממנו רישיון הנהיגה אז לא יהיה לו לא רק איך לשלם את החוב אלה גם אוכל לילדים.. זה לא הזיז לה.  וזו רק דוגמא אחת מתוך רבים שנופלים בגלל חוסר התחשבות של המערכת. המדינה, במקום לעזור גורמת ליותר נזק''.

מ', בן 44, דייר בדיור הציבורי, גר בשכונה ג': ''עוד לפני שהתחלתי את החודש - הקצבה נגמרת. אני לא יכול לעבוד, בשל נכות ואני עוד אומר תודה שיש לי קורת גג מעל הראש, אבל אני מוותר על המון דברים: טיפולי שיניים, האוכל הוא בצמצום - לחם ואורז, איטריות, אני הולך בשישי בצהריים לשוק ואז הכל זול וגם לוקח את הירקות הלא יפים. אני לא יכול ליפול על ההורים, להם בעצמם אין. אני לא יודע מה יהיה ולפעמים, אני לא בטוח שמחר יהיה לי אוכל. הכי מפחיד אותי זה כשאני רואה חשבון בתיבת הדואר: חשמל, ארנונה, מים. אני לא מחמם את הבית בחורף. לובש עליי דובון או חרמונית ונכנס מתחת למלא שמיכות. יותר מהטילים, אני מפחד מהקור''.

העוני בדרום משפיע על תוחלת החיים והבריאות של התושבים

דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת מקדיש פרק נרחב למחדל הבריאות המתמשך בנגב ולמצוקת שירותי הרפואה: ''הפערים הגבוהים בנגישות לשירותי הבריאות בין המרכז לפריפריה, מאופיינים גם בתוחלת החיים: במרכז תוחלת החיים היא 5.83 שנים, ובצפון ובדרום 4.81 ו-81 שנים בהתאמה'', נכתב בדוח.

''לצד זה, ממוצע תמותת תינוקות במרכז עומד על 2 ל-1,000 לידות, בהשוואה ל-4.5 בדרום. גם בשיעור מיטות האשפוז בבתי החולים בצפון ובדרום מדובר על פחות מ-6.1 מיטות ל-1,000 איש, בהשוואה לממוצע ארצי של 8.1 ולעומת 2 מיטות ל-1,000 איש בתל אביב''.

בשל מצוקת כוח אדם במוסדות רפואיים בדרום, בעלי אמצעים פונים יותר לרפואה פרטית - העניים נפגעים הכי קשה

''בנוסף, התפלגות מספר האחיות אינה שיוויונית: במחוז תל אביב שיעור האחיות ל-1,000 איש הוא 2.6 ,כשבדרום ובצפון שיעור נמוך משמעותית, 3.3 ו-5.4 בהתאמה (משרד הבריאות, 2019). אחוז הולך וגדל של מימון הבריאות יוצא מהכיס הפרטי של המשפחות, אך משפחות החיות בעוני אינן מסוגלות לעמוד בתשלומים אלו. למשפחות אלו אין ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים והן מסתפקות בביטוח הבריאות הבסיסי שנותנת קופת החולים - ביטוח שאינו מספק ואינו עונה על כל צרכיהן. בנוסף, בישראל בשנת 2018, חל גידול של %7.4 בהוצאות על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים'', נכתב בדוח.

''התוצאה היא פער גדול בהוצאה על בריאות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, כך שהחמישון העליון מוציא בממוצע בחודש על בריאות 1,835 ₪ יותר מפי שלושה מהחמישון התחתון, שמוציא בממוצע 467 ₪ בחודש (למ"ס, 2018)''.

בדרום חולים יותר ב''מחלות עוני'': סכרת, לחץ דם ומצוקה נפשית

מצב זה יוצר אנומליה, שכן אנשים החיים בעוני נוטים לחלות במחלות המכונות "מחלות עוני", מצבם הבריאותי גרוע מאנשים החיים ברווחה כלכלית - ולכן הם זקוקים יותר לשירותי בריאות. נוצר אפוא "מעגל קסמים" - החיים בעוני פוגעים בבריאותן של משפחות עניות, בעקבות כך נפגעת יכולתן להתפרנס בכבוד, מצבן הכלכלי מידרדר, אין להן יכולת לעמוד בתשלומי הבריאות, הן נאלצות לבצע ויתורים רבים על תרופות וטיפולים רפואיים, אין בידיהן היכולת לרכוש ביטוחים פרטיים ומשלימים, וכך מחריף מצבן הבריאותי, לצד
הידרדרות במצבן הכלכלי.

מעל לשלושה רבעים (87.8)מנתמכי הסיוע סובלים ממחלה כרונית כלשהי, בהשוואה לפחות ממחצית (E.5) מהאוכלוסייה הכללית. כרבע מנתמכי הסיוע סובלים מסוכרת בהשוואה ל-0.4 מהאוכלוסייה הכללית וכרבע  מהנתמכים סובלים מיתר לחץ דם בהשוואה ל-0.4 מהאוכלוסייה הכללית. יתר על כן, ישנה שכיחות גבוהה בהרבה של מוגבלות נפשית בקרב נתמכי הסיוע כמעט פי שבעה מהאוכלוסייה הכללית (%2 ) משפחות החיות בעוני סובלות גם יותר מתת משקל (%4.5) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (%0.9).



תגובות

End of content

No more pages to load