• 18 נובמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

ההורים איימו - ותלמידי מקיף ו' חששו להזדהות עם הלהט''בים

מחאת קבוצת הורים במקיף ו' הצליחה ליצור פחד בקרב תלמידים שהתכוונו לציין את יום היציאה מהארון הבינלאומי. מחוץ לבית הספר עמדו חרדים שעודדו תלמידים להצטרף למחאה

חרדים הגיעו לעודד תלמידים שמתנגדים ללהט''ביים (צילום מסך, סרטון רץ ברשת)

היוזמה היפה של תלמידים במקיף ו' לציין את יום היציאה מהארון הבינלאומי בלבישת חולצות צבעוניות ומוסיקה שמחה בהפסקה - נחלה כישלון, אחרי שקבוצת הורים עוררה מהומה וזרעה בהם פחד. הבוקר התייצבו חרדים בכניסה לבית הספר ועודדו תלמידים שהגיעו לבושים בחולצות שחורות בהוראת ההורים, כמחאה על מתן ביטוי ללהט''ביים, לצאת ולהצטרף אליהם בריקוד. 

הבוקר מצויין ברחבי העולם יום היציאה מהארון הבינלאומי, באירועים שונים וגם זוכה לשיח במערכת החינוך. משנודע אתמול להורים בבית הספר התיכון מקיף ו', כי מנהלת בית הספר מתכוונת לאפשר לתלמידים לבוא בחולצות צבועניות ולשים בהפסקה מוזיקה שמחה, כאות הזדהות עם תלמידים להט''ביים, הם עוררו מהומה. אחת האימהות אמרה: ''אני מלמדת את הילדה שלי לסובלנות וקבלת השונה, אבל הדבר הזה לא יהיה בבית הספר. לא ניתן לזה יד והבת שלי תבוא בחולצה שחורה. לא אכפת לי מה הם עושים במיטה, בבית הספר זה לא יבוא לידי ביטוי''.

לשאלה האם היא מודעת לעובדה שנוער להט''בי חווה אלימות, שנאה, לעיתים מסולק מביתו עם יציאה מהארון וכי בקרב בני נוער להט''ביים יש ניסיונות אובדניים, ענתה: ''מה לעשות, ילדים זה עם אכזר'' והוסיפה: ''לא צריכים את הדבר הזה, לא להעצים את זה. הבת שלי עוד תצא עם גבר ומרוב שעושים לזה העצמה, תגיד לו שהיא לסבית''.

וידאו: חרדים הגיעו לכניסה למקיף ו' וקראו לתלמידים שהגיעו בחולצות שחורות להצצטרף למחאה (צילום סלולרי רץ ברשתות)


מחאת ההורים הצליחה לזרוע פחד בקרב תלמידים רבים שהתכוונו להזדהות עם בני כיתתם הלהט''ביים ורק מעט מאוד תלמידים העזו לבוא בחולצות צבעוניות ותלמיד בודד הביא דגל גאווה. תלמידים רבים הצטרפו לחרדים. 

''הם (הלהט''ביים) בסך הכל יצרו יותר שנאה כלפיהם. היו מעט מהם שחגגו, הרוב הלך עם הרב וחלק יצאו החוצה לרקוד עם רב אחר ולא נתנו להם לחזור פנימה. זה מה שהם (הלהט''ביים - לאימא קשה אפילו להוציא את המילה מהפה) השיגו - יותר שנאה כלפיהם, הם יצרו מחנות בתוך בית הספר''.

''אני רואה את הדברים ועצוב לי על המצב בבית ספר בו למדתי''

א' למד במקיף ו' לפני כ-20 שנה - ועבר להתגורר בתל אביב, אחרי שלא הצליח להתשלב בעבודה בתחום עיסוקו בבאר שבע. ''אני אמנם גר פה שנים, אבל החברים והמשפחה בבאר שבע ואני קורא את האתרים המקומיים. ראיתי ולא האמנתי. בכיתה שלי היו כמה תלמידים להט''ביים וחוץ מדאחקות עם החבר'ה, בחיים לא העזנו לפגוע או להעליב. מקיף ו' היה ידוע בבאר שבע כבית ספר של אמנויות, של תלמידים שלמדו קולנוע, צילום וריקוד. היינו תלמידים שבאנו ממשפחות לא אמידות וזכינו בבית הספר למסגרת חמה, מכילה, הייתה לנו מנהלת נהדרת, הגב' שמחה בנאי ומורים שאני קורא להם מורים לחיים. גם הגב' בנאי וגם המורים לימדו אותנו לכבד, להקשיב ויצרו אצלנו עניין וצמא ללמוד ולדעת. שמעתי את ההקלטה של האימא והייתי בהלם. זה לא הבית הספר וזו לא העיר שעזבתי לפני 20 שנה''.

האגודה למען הלהט''ב הביעה תמיכה במנהלת מקיף ו', מחאת ההורים גברה על ניסיון הפתיחות בב''ש
​​​​​​​

הארגונים הלהט''בים גינו, תמכו במנהלת, אבל ההורים המתנגדים יצרו פחד בקרב תלמידים להט''ביים

היוזמה של קבוצת ההורים זכתה אתמול ללא מעט גינויים מצד ארגוני הקהילה. בארגון חוש''ן אמרו כי ''אנחנו מחזקות את תלמידי בית הספר ביוזמה הנהדרת הזו ואת צוות בית הספר שלא נסוג מהיוזמה גם לאחר תגובות התנגדות של מיעוט מההורים. בית הספר הוא מקום בו כל תלמידה ותלמיד צריכות להרגיש שייכות וביטחון, ללא קשר לנטיה המינית ולזהות המגדרית שלהם. צוות בית הספר צריך לחנך לקבלת השונה והאחר בדיוק כפי שפעלו במקרה הזה''. 
''כואב לנו לקרוא על תגובת ההורים המתנגדים. במידה ואחד מילדיהם הוא להט"ב, התגובה שלהם עלולה להיות הרת אסון. אנחנו מזמינות תלמידים ואנשי חינוך להגיע בחולצה צבעונית מחר. לא ניתן לחושך להשתלט''.

בבית הגאה בבאר שבע אמרו כי ''מדובר ביוזמה של בני נוער בעצמם. אנחנו מברכים על היוזמה החברתית שאינה פוליטית שמסמלת אבן דרך בשינוי התודעה הציבורית. צר לנו שדווקא במערכת חינוכית ערכית יש המתנגדים להכלה וקבלת השונה, כולנו תקווה שילדיהם לא ישתפו פעולה עם כך''.

נדב גורדון, רכז איג''י בדרום, אמר: ''אני מאחל לכל אותם הורים שמתכוונים לשלוח את הילדים שלהם בחולצות שחורות, שלא יחששו לעולם לשלומם הפיזי של ילדיהם, שילדיהם יוכלו להסתובב בראש מורם, מבלי לחשוש. שילדיהם לא יחששו לבטחונם. אקט היציאה מהארון הוא לא קל, כלפי ההורים, כלפי המשפחה וכלפי הקהילה ויום היציאה מהארון הבינלאומי בא להעלות את המודעות. איש לא בא לשכנע אנשים להיות להט''ביים, אלא לסייע להם לעבור את השלב הזה בחיים''.

האגודה למען הלהט''ב בישראל מסרה כי: ''גאים וגאות בביה"ס מקיף ו' בבאר שבע, שלמרות התנגדות מספר הורים, מציין מחר את יום היציאה מהארון הבינלאומי על ידי לבישת חולצות צבעוניות. האגודה מחזקת את ידיה של הנהלת ביה"ס וקוראת לכם.ן: אתם.ן מציינים.ות את יום היציאה מהארון בבית הספר מחר? שלחו לנו תמונות וסרטונים! תייגו #יצאתי!''.

פיטר פאר, להט''ב, מדריך תלמידים כבדי שמיעה במקיף ו': ''כשיצאתי מהארון, הוריי סילקו אותי מהבית''

''קוראים לי פיטר פאר ואני מתנדב בשירות הלאומי-אזרחי, במסגרת ארגון הנוער הגאה ועמותת שלומית. במסגרת התפקיד שלי כבן שירות, אני מדריך קבוצה להט"בית גאה של בני ובנות נוער מכיתות ז' עד י' בעיר באר שבע, תפקיד נוסף שאני נושא לאורך כל השבוע שלי בשירות הוא הדרכה של בני נוער כבדי שמיעה וחירשים, מכיתות ח' עד י"ב, בתיכון מקיף ו' ע"ש קוהל בבאר שבע.
בחרתי לצאת לשירות הלאומי-אזרחי מתוך לקיחת אחריות על צמצום הפערים החברתיים בחברה הישראלית''.

''מי שמכיר אותי, יודע, שאני הומוסקסואל וג'נדרקוויר מוצהר, כבר במשך שש שנים מאז הבחירה שלי לצאת מהארון בגיל 13.
בגיל 18, ממש חודשיים אחרי יום ההולדת שלי, סולקתי מהבית שלי בעקבות העובדה שיצאתי מהארון מול ההורים הביולוגיים שלי. הבחירה של ההורים שלי בזמנו, הייתה בחירה שנבעה מבורות ולא משנאה. אני נוטה להאמין ולהיות אופטימי, כי הורים לא יכולים לשנוא את ילדיהם, וכי חוסר הקבלה המשווע שעברתי אני, ועוברות חברותיי לקהילה, נובע מחוסר מודעות כלפינו. מחוסר מודעות לעובדה שכל להט"ב באשר הוא, שווה בתכליתו לכל אדם "סטרייט" או סיסג'נדר''.

''אני לא מאשימה את ההורים שלי כמו שאני מאשימה את החברה הישראלית, ואת החברה הגלובלית כולה. להיות הומו בחברה בה אנחנו חיות, זה להיות מוקצה ממנה. זה להיות אדם רדוד, חסר תוכן, אחד שמשפיע על נטיות מיניות של בני אדם אחרים, זה להיות דבר לא נורמלי, זה דבר להיות דבר "חולני", זה להיות דבר סוטה''.

''מאז שאני מכירה את עצמי, אני יודעת להגיד דבר אחד על כל הסטיגמות שהלבישו עלי ועל האחיות שלי בקהילה, והדבר הזה הוא עובדה פשוטה מאוד. אנחנו, הלהט"ביות, ניחנו במעין כוח, שנקרא - אומץ. בסופו של דבר, כל אחת ואחת עוברת תהליך יציאה מהארון משלה, כל אחת מתמודדת מול ההורים שלה, מתמודדת מול המעסיקים שלה, מתמודד מול החברים שלו, מתמודד מול עצמו''.

''הבחירה שלי לעסוק בחינוך ולהגיע דווקא אל הפריפרייה החברתית בבאר שבע, היא בחירה שלא נובעת מתוך התנשאות. אני איני מאמינה שלהט"בים צריכים לחיות אך ורק במדינת תל אביב-יפו. האמת הגמורה היא, שאני מאחל לנו כחברה, להיות מושתתים בכל יישוב במדינת ישראל''.

''הדברים הכואבים שאמרה אחת מהאמהות של התלמידים בתיכון בו אני מלמד, הם דברים נוקבים. אני, אמנם כבר לא נפגע מהדברים הללו, אך ישנם בנינו בני ובנות נוער, הנמצאות בשיאו של תהליך עיצוב הזהות המגדרית והמינית שלהן, ואני נשבע כי כל עוד אני חי, אלחם בעוולות כאלו. אלחם בהורים כאלו, אלחם בחברה כזאת, אלחם למען צדק, ולמען שוויון גמור.
אני טובה, לא פחות מכם''.

''שתהא לנו שנה טובה ופוריה, מלאה בהגשמה עצמית וחברתית, ובאשר למחר: צאו מהארון, ממש חשוך שם''.

תגובות

End of content

No more pages to load