• 16 ספטמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

לכל חג יש מוצאי חג: הבעיות הבוערות של הנגב שממתינות לממשלה הבאה

האם התמיכה הגורפת של תושבי הנגב במפלגות הימין תתורגם לטיפול בבעיות הבוערות של האזור? מבריאות ועד דיור, דרך תחבורה, תעסוקה ופרנסה, הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם לא מעט תפוחי אדמה לוהטים

טרור הצתות (צילום: צפריר ניר), עבריינות רכוש (צילום: PIXABAY) ותאונות דרכים (צילום: כבאות והצלה נגב)

מי רוצה להיות שר החקלאות? אף אחד

הנגב הוא אסם התבואה של ישראל, עם שפע גידולי ירקות, חיטה, רפתות ולולים. סבב בלוני החבלה בשנה שעברה פגע קשה במשקי הנגב. הממשלה, במקום למהר לפצות את החקלאים, שגם כך מתמודדים עם קשיי פרנסה, נכנס איתם לקטנות: במשקים רבים מכסת המים שהייתה מיועדת להשקיית השדות שימשה בחירום לכיבוי שריפות ענק והחלקאים נאלצו לנהל מאבק מתיש, שלא תמיד צלח.

החקלאות בנגב מפרנסת אלפים באופן ישיר, אך רבים מתפרנסים ממנה בעקיפין: בעלי מקצוע - ממכונאים ועד רואי חשבון, מחברות תשתית ועד ספקי תרופות וטרינריות. כל פגיעה בחקלאות אינה מסתכמת רק בעליית מחירי התוצרת, שכולנו חשנו בערב החג אלא בפגיעה כלכלית בנגב.

תפקיד שר החקלאות אינו נחשב סקסי מספיק בעיניי הפוליטיקאים. בכנסת הנכנסת אין כמעט חקלאים. בכנסת הקודמת היה לובי חקלאי, שאג להשמיע את קולם של המגדלים. בכנסת הנכנסת לא רק שאין לובי כזה, אלא שמפלגות הימין, מטבען, דוגלות בכלכלה ניאו-ליברלית, על פיה אם זול יותר לייבא עגבניות ומלפפונים מירדן וביצים מטורקיה, לא צריך לממן מגדלים בישראל. התלות בתוצרת חוץ בכל הקשור למשק המזון מסוכנת. די במשבר גיאו-פוליטי קטן, בעימות בגזרה הדרומית או הצפונית, כדי לשבש את האספקה השוטפת לישראל.

שר החקלאות הוא תפקיד לא פחות חשוב משר הביטחון. הוא חשוב לחקלאים, הוא חשוב לנגב והוא חשוב לתושבי קו העימות בצפון.

פלונטר הדיור: הסכמי הגג בבאר שבע רחוקים ממימוש יעדים, קבלנים לא ניגשים למכרזי מחיר למשתכן

לכאורה, באר שבע היא עיר בתנופה. בכל שכונה כמעט מבוצעות עבודות לשיפור תשתיות, הקמת שטחים ציבוריים, סלילת כבישים ועוד. שכונות חדשות בעיר נמצאות בשלבי עבודה מתקדמים. עורקים מרכזיים בבאר שבע נמצאים בשלבים שונים של פיתוח (הפרויקט הגרנדיוזי בשדרות רגר למשל). טוביהו עובר הליך שיפור ופיתוח, שהחל בימים אלה.

מולם, ישנה מציאות אחרת: אף קבלן לא ניגש ל-29 מכרזים של תוכנית מחיר למשתכן בבאר שבע. פשוט לא משתלם להם וככל הנראה, גם לא משתלם ללקוחות. מימוש הסכמי הגג בבאר שבע, שנחתמו בזמנו בקול תרועה גדולה, מקרטע ועומד על פחות ממחצית מהיעד. משקיעי נדל''ן בבאר שבע תקועים עם למעלה מ-1,400 דירות (על פי הערכה זהירה) וכמה אלפי דירות (על פי הערכה כוללנית יותר). בבאר שבע לא משתלם לערוך פרויקטים של תמ''א 38 (חיזוק ושיפור מבנים בתמורה לזכויות מבנים). גם פרויקטים של פינוי-בינוי לא הפכו להצלחה בבאר שבע. זה לא משתלם כלכלית.

בפני שרי האוצר ובינוי הבאים מונח תפוח אדמה לוהט: ענף הבנייה הוא אחד הקטרים הכלכליים של באר שבע. רוכשי דירות שאינם באר שבעים לא ממהרים לעבור להתגורר בעיר הקניונים. הם קונים דירות להשקעה ורוצים תשואה, כשהדירה בבאר שבע מממנת להם את השכירות במרכז הארץ, שם מרוכזת רוב התעסוקה. החלום של הבאת אלפים לבאר שבע בעקבות מעבר צה''ל דרומה התברר כלא ישים.

באר שבע זקוקה למכפיל כוח בתחום התעסוקה, בצורה של הקלה במס ובסיוע בדיור - שיעשה הפרדה ברורה בין משקיעים, לבין מי שבאמת רוצים לקנות דירה למגורים.

משבר הבריאות בנגב: הקמת בית חולים שני תארוך שנים

מי שזקוק לרופא מומחה, מחכה במרפאה לרופא משפחה או חש ברע, יודע את המצב. בנגב יש בית חולים אחד ויש מחסור כרוני ברופאים מומחים. שר הבריאות הבא חייב לטפל במיידי בבעיות מערכת הבריאות בנגב. תוחלת החיים בנגב נמוכה יותר. יש בו יותר תחלואה. תפקיד שר הבריאות לא סקסי כמו תפקיד שר המשפטים או הביטחון, אבל הוא עוסק בחיים עצמם.

תושבי הנגב משלמים מס בריאות זהה לזה של תושבי מרכז הארץ, אבל מקבלים שירות ברמה נמוכה יותר. מי שיכול להרשות לעצמו, פשוט הולך לרופא פרטי ומשלם. מי שאין לו, יסבול בשקט, לעיתים עד לסיכון חייו. בין הקמת בית חולים שני, לבין השארת המצב כמו שהוא, יש שלב ביניים: חיזוק מערכת הבריאות הקיימת.

סוגיית הביטחון בנגב: מי ירגיע את הדרום הפרוע?

אין שום תירוץ להשתוללות על הכבישים. אין שום הסבר מתקבל על הדעת לאגירת נשק ותחמושת במגזר הבדואי. אין שום הסבר שייתרץ עבריינות רכוש. הרשתות החברתיות מלאות בדיווחים על פגיעה ברכוש בבאר שבע, כאשר התחושה הכללית היא של חוסר ביטחון. לאחרונה, גם משיכת כסף מכספומט הפכה לדבר מסוכן: כנופיות מתקינות ציוד מתוחכם, המשכפל את נתוני הכרטיס.

שום דבר לא מתרץ אלימות כלפי נותני שירות. בבית החולים היחידי בנגב רופאים ואחיות נאלצים להתמודד לא רק עם לחץ בלתי רגיל בשל מצוקת כוח אדם, אלא גם עם אלימות מצד מטופלים ובני משפחותיהם.

שר ביטחון הפנים הבא צריך להבטיח שתושבי באר שבע לא יחיו בתחושה של אובדן ביטחון ולא של נגב פרוע.

ולא ידברנו על הפיכתה של באר שבע ליישוב בקו העימות. בהיעדר הסדרה, הסכם או הסדר להפסקת אש מול חמאס, הנגב חי מסבב לסבב. בעוטף עזה יודעים שזה עניין של זמן עד שטפטוף בלוני התבערה יהפוך למבול. סבב לחימה יגיע מתי שהוא, גם אם יהיה הסדר עם החמאס, שתמיד יימצא את הארגון הקיקיוני הבא להצביע עליו בתור ''סורר''. אם הממשלה לא יכולה להבטיח את ביטחון הנגב, היא צריכה לפחות לתת לו כלים להתמודד עם המצב, כלכליים ותשתיתיים. 

תחבורה ציבורית: עדיין אי אפשר לזוז בעיר בלי רכב פרטי

באר שבע תלויה בתחבורה הציבורית לפרנסתה. רבים נאלצים לעבוד מחוץ לעיר, להגיע למרכז מדי יום. השיבושים והעומסים ברכבות בלתי נסבלים. ההמתנה בבאר שבע לאוטובוס בתחנה שלא מקורה, פשוט גורמים לרבים לוותר על תחבורה ציבורית לטובת מונית או רכב פרטי. כעת עדיין אביב והשמש כבר מכה חזק בראש. התחבורה הציבורית בתוך באר שבע וממנה לערים אחרות חייבת תגבור רציני.

האם זה יקרה? מכירת דלק מניבה למדינת ישראל עשרות מיליארדי שקלים בשנה. פשוט משתלם לה שתעמדו בפקקים. קנסות חניה גם עסק לא רע. מצד שני, לא רבים קופצים על עבודה בתור נהגים בתחבורה הציבורית, לא כל כך בגלל השכר, יותר בגלל אלימות מצד נוסעים - וזו תופעה כלל ארצית.



תגובות

End of content

No more pages to load