• 24 מאי 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

אירוע ספורט לזכרו של רס''ל נדב גולדמכר הי''ד

אחיו, פז גולדמכר, עורך תחרות ''נינג'ה'' לזכר אחיו, שנהרג בצוק איתן - וחלם להיות תזונאי ומדריך כושר שינחיל לאנשים אורח חיים בריא. אחרי שהגיע למשקל 130 ק''ג בשל משבר, פז אימץ את הכושר הגופני כדרך חיים

(צילום: אלבום משפחתי)

ביום ראשון, ה-28 באפריל, ייערך אירוע מיוחד במינו, להנצחת זיכרו של רב סמל נדב גולדמכר הי''ד, שנפל בקרב במבצע "צוק איתן" בעת היתקלות עם מחבלים סמוך לקיבוץ ניר-עם שבגבול עזה: אחיו, פז, עורך, החל מהשעה 18:30 תחרות ''נינג'ה'' בחדר הכושר ''אייקון פיטנס'', ברחוב תורת היחסות 11, בגב ים. ''חלומו של אחי היה להיות מאמן כושר ותזונאי, ללכת בדרך של חיים בריאים וללמד אחרים - וזו הסיבה שאני הפכתי למאמן כושר. כיום אני משמש כסגן המנהל בחדר הכושר והאירוע הוא דרכי להנציח את זכר אחי''.

פז מספר כי עיסוקו בכושר גופני הגיע אחרי תקופת משבר בחייו: ''היה לי עודף משקל ואחרי מות אחי חוויתי משבר והגעתי למשקל של 130 קילוגרם. החלטתי לקחת את עצמי בידיים, הקדשתי עצמי לנושא הכושר הגופני, הורדתי 60 קילוגרם ממשקל גופי. אחי חלם להיות מאמן כושר, תזונאי, להנחיל לאנשים אורח חיים בריא והאירוע הוא דרכי לזכור אותו. באירוע נחלק כמזכרת למשתתפים חולצות ותפילת הדרך''.

סיפור חייו: נדב נולד בין האזעקות של מלחמת המפרץ

נדב, בנם השני של שוש ואריה גולדמכר, נולד בינואר 1991 בבאר שבע. אח לניר, פז ומאי. הוא נולד בין האזעקות של מלחמת המפרץ. בין האזעקות. ''הוא היה ילד חם, אוהב ומלא שמחת חיים שגדל להיות נער יפה עם חיוך מקסים ומלא בהומור. נדב בלט בצניעותו וכנותו. הוא היה עם לב זהב, חברותי, מלא ברוח התנדבות, אכפתיות ודאגה לחבריו ולמשפחתו. נדב היה חדור מוטיבציה וכאשר שם לו מטרה הוא הצליח לממש אותה'', נכתב אודותיו באתר ''יזכור''.

נדב למד והתחנך בבית הספר היסודי "היובל" שבעירו באר שבע ובתיכון "מבואות הנגב" שבקיבוץ שובל. הוא התמודד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, ולפיכך הוריו ומוריו נלחמו כדי שיסיים שתים-עשרה שנות לימוד. למרות הקשיים הרבים, הוא צלח זאת בעזרת משפחתו העוטפת, המחבקת והמכילה ובתמיכת בית הספר.

הוא החל את שירותו הצבאי במחנה ג'וליס בתפקיד נהג ביחידת מתפ"ש (מתאמי פעולות הממשלה בשטחים), אך שאף להגיע ליחידה קרבית, לתרום יותר ולשרת שירות משמעותי. לאחר שמונה חודשים של מאבק עיקש, בקשתו נענתה בחיוב והוא עבר ליחידה קרבית.


נדב גולדמכר הי''ד (צילום: אלבום משפחתי)

התעקש לשרת שירות משמעותי בחיל קרבי

נדב יצא לטירונות חוזרת, הפעם במסלול קרבי בחיל תותחנים, בבסיס שִבְטָה. לאחר הכשרה של שמונה חודשים שובץ בסוללת אלון בגדוד "נמר",ולאחר מכן כנהג קרבי ועוזרו של מסו"ל (מפקד הסוללה) רס"ן רז היימליך, שאיתו הקים את סוללת "גרניט" בגדוד. בשנה וחצי של שירותו בסוללה הוא פרח ונהנה מאוד. בתפקידו הקרבי תִפקד נדב כחייל למופת, תוך סיכון עצמי, ביצע כל משימה שהוטלה עליו, ופעל תמיד בנחישות ובצניעות. הוא דאג לחיילי הסדיר, חש אחראי להם והקצינים הרגישו שהוא כאחד מהם.

רס"ן היימליך מספר עליו "במהלך השנתיים ששירת תחתיי, הוכיח נדב כי הוא לוחם מן השורה וכי אפשר לסמוך עליו עם כל משימה שתידרש. בתור הנהג שלי (בקודקוד) נדב הראה נאמנות שאין שנייה לה והיה לעזרי בכל מצב וזמן. מעבר לכך נדב היה מאוד בולט מבחינה חברתית בסוללה ולמרות כי לא היה מפקד, היה מרבה לשבת עם הלוחמים, לשמוע את הבעיות שלהם ולנסות לפתור להם אותם או להעלות אלי את הדברים מתחת לפני השטח. אחד המאפיינים המרכזיים אצל נדב הינו הרצון תמיד לתת יותר למען האנשים איתם משרת/עובד.

כשהשתחרר נדב משירותו הסדיר בדרגת רב"ט (רב-טוראי) ביקש שדרגתו תתוקן לדרגת סמ"ר (סמל-ראשון). נדב השתחרר כרב"ט זאת עקב בירוקרטיה שלישותית, בה נאבק עוד בהיותו בשירות סדיר. לאחר שחרורו הצבאי החליט נדב להקדיש את זמנו ללימודים. כדברי אביו: "נדב סיים שתים-עשרה שנות לימוד עם מחברת של שניים עשר דפים, אבל ידע לשוב לספסל הלימודים ולהשלים את החסר".

חלם להיות תזונאי ולהנחיל לאנשים אורח חיים בריא

הוא למד במכללת "קיי" בבאר שבע, עבר את הבחינות בהצלחה רבה וממוצע הציונים הגבוה אִפשר לו לתכנן את המשך לימודיו, ולהגשים את חלומו: להתפתח בתחום התזונה וקידום אורח חיים ספורטיבי ובריא. שוב הוכיח לעצמו ולסובבים אותו שהוא יכול.

במקביל ללימודים עבד נדב כמפעיל מִתקן בחברת "רותם אמפרט נגב בע"מ". את יתרת זמנו חילק בין התנדבות, תחביבים ובילויים, ולא שכח להקדיש את שעותיו לאחותו הקטנה מאי, שאותה אהב מאוד. בעמותת "נחלי אמונה" גמ"ח – גמילות חסדים התנדב בחלוקת ארגזי מזון למשפחות קשות יום; וכמו כן שימח ילדים מאושפזים במחלקת הילדים בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, בהפעלות עם בלונים.

בזמנו הפנוי, נדב אהב להתאמן בחדר כושר ולחטב את גופו. הוא השקיע המון זמן באימוני חדר כושר ובלימוד על תזונה נכונה ועל תרגילים שונים לפיתוח הגוף ואף תיכנן בעתיד ללמוד תואר בתזונה ולהפוך את התחביב למקצוע של ממש. בנוסף, נדב אהב מאוד לבשל. הוא היה מכין למשפחתו ארוחות ואפילו היה ממציא מתכונים בעצמו. אין ספק שהוא היה מוכשר מאוד בתחום אומרים הוריו. נדב אהב מוזיקה ישראלית ובעלי חיים בהם היה מוקף בקביעות, כמו כן, נהנה לבלות עם חבריו במסעדות ובפאבים, ולטייל בארץ.

נדב תכנן לעשות את "שביל ישראל" מהנקודה הצפונית ביותר ועד לנקודה הדרומית ביותר. נדב לא הצליח להגשים את משאלתו.


פז (משמאל) ואחיו, נדב הי''ד (מימין): הנצחה ייחודית, בתחרות כושר (צילום: אלבום משפחתי)

גם במילואים דרש לשרת שירות משמעותי

במילואים שובץ לשרת כנהג מלגזה בגדוד "גפן" בבה"ד (בסיס הדרכה) 1, אך לא הסתפק בכך. בשיחה עם מפקד פלוגת המפקדה, רס"ן עופר טאיטו, ביקש שיעבירו לתפקיד נהג חפ"ק (חוליית פיקוד קדמי) כדי לתרום יותר. רס"ן טאיטו קיבל אותו כנהגו, תפקיד השמור בדרך כלל לוותיקים בפלוגה. בתגובה לכך רשם נדב בדף הפייסבוק שלו בגאווה גדולה:- " לא מאמין אני נהג חפ"ק מ.פ. בגדוד חי"ר במילואים!!! אחלה מילואים יהיו בהמשך הדרך."

במהלך מבצע "צוק איתן" חיכה וציפה שיקראו לו. ואכן, ב-17 ביולי 2014 נקרא בצו 8 בתום משמרת לילה במפעל, והתייצב ראשון כדי לתמוך בכוחות הסדירים שנכנסו לעזה. "לא היססת, לא התעכבת, והתייצבת מוקדם למשימה," תיאר מפקדו רס"ן טאיטו "זו בסך הכול הגעתך השלישית לשירות מילואים מאז הצטרפת לגדוד, לפני למעלה משנה בלבד. ... בענווה רקמת רקמה אנושית פשוטה, חמה ומבורכת עם חבריך החדשים ליחידת המילואים. שובצת כנהגו של מפקד פלוגת המפקדה. תפקיד משמעותי, מבצעי וחשוב, המחייב אחריות, נחישות והתמדה גם בתנאי לחץ ואי ודאות. חבריך ראו זאת והעריכו אותך כך בקרבם. למרות הזמן הקצר יחסית מאז הצטרפותך לגדוד, הרווחת לך חברים חדשים גם מעבר למילואים".

ראה בשירות המילואים זכות

חדור מוטיבציה נרתם נדב למשימות שונות בגדוד ועזר בהכנות הפלוגה, בהחתמת ציוד ובהתארגנות בשטח, כי ראה בכך זכות שניתנה לו. "הגם שתפקידך, נדב, הוא נהגו המבצעי של המ"פ," אמר מפקדו רס"ן טאיטו" ביצעת ויזמת כל משימה אפשרית שיכלה לקדם את מוכנות היחידה ללחימה. לפתע מצאו אותך במחסן ההצטיידות מסייע בהנפקת ציוד החירום לחבריך ליחידה, אשר הגיעו אחריך ביום הקריאה. הרמת כיסא, סחבת ציוד, סייעת למפקדים ולחברים – וכל זאת בנחישות, בשקט, בצניעות, ללא רעש וללא אף תלונה על מחסור או בעיה. נהפוך הוא. אמרת לחבריך ולמפקדיך שאתה רוצה לעשות יותר, להיות עוד יותר מבצעי. הכול בעשייה, תוך גילוי רוח לחימה ואמונה אמיתית בצדקת הדרך ובצדקת המשימה''.

כדרכו, תמיד נרתם נדב לעזרה. גם ב-20 ביולי 2014, התבקש להחליף את נהג המג"ד שיצא להתרעננות אחרי יומיים רצופים מאחורי ההגה – הסכים ללא היסוס ואף בהתלהבות. כשסיפר לפז אחיו על הסיפוח שלו למג"ד, אמר: 'אני שמח שסוף סוף אני עושה משהו משמעותי, ואני מקווה ליהנות כמה שיותר".


וידאו: ''נדב'' -  שיר ונונו, שיר שנכתב לזכרו

סיפור ההתקלות

ב-21 ביולי 2014 בשעה 6:40 בבוקר התקבלה התרעה מחדר הפיקוד על דמויות חשודות הלבושות במדי צה"ל בסמוך לקיבוץ ניר-עם, בצפון גבול רצועת עזה. הכוחות הניידים והרגליים נדרשו לצאת מיד לשטח. מפקד גדוד "גפן", סגן-אלוף דולב קידר, יצא לדרך ברכבו כשנדב נוהג בו (למרות שנדב היה אמור לחזור לתפקידו כנהג המ"פ) אל מול פני אויב ואל מול אש חיה. באזור שבו זוהו המחבלים הורה לו מפקד הגדוד לעקוף רכב אחר שחבר אליהם. טיל נגד טנקים נורה לעברם ופגע ברכבם. מפקד הגדוד ירד עם שני לוחמים נוספים מהרכב מתוך כוונה לחתור למגע ולנטרל את האויב. הם ניהלו קרב יריות עיקש עם המחבלים שהיו פזורים בשטח. תוך זמן קצר, הצטרפו כוחות נוספים מאוויר ומהיבשה, ובחילופי האש העזים חוסלו עשרת המחבלים שחדרו ממנהרה סמוכה כשהם לבושים במדי צה"ל. כניסתם של המחבלים לקיבוץ (- 200 מ' מאיזור האירוע) ולשדרות (800 מ' מאיזור האירוע) סוכלה ונמנע פיגוע המוני.

​​​​​​​
נדב בסביבה שכל כך אהב: חדר כושר (צילום: אלבום משפחתי)

נדב נהרג, עימו נהרגו שלושת הלוחמים הנוספים שהיו ברכב: סגן-אלוף דולב קידר, סגן-משנה יובל היימן ורב-סמל בכיר קסהון (דני) ביינסאין. על אומץ ליבם בקרב קיבלו ארבעת הלוחמים צל"ש.

נדב נפל בקרב במבצע "צוק איתן" בעת היתקלות עם מחבלים סמוך לקיבוץ ניר-עם שבגבול עזה, ביום כ"ג בתמוז תשע"ד (21.7.2014). בן עשרים ושלוש היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. נדב הועלה לדרגת רב סמל לאחר מותו.

בתחקיר שנערך ב 2017 הודגש כי הוענק לרב סמל נדב גולדמכר ז"ל צל"ש מפקד חטיבה.


תגובות

End of content

No more pages to load