• 23 מאי 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

האם מאבקי כוח מטרפדים הקמת בית חולים שני בנגב?

עיריית באר שבע מנהלת מאבק להקמת בית חולים שני בעיר, אך ראשי מועצות אחרים בנגב הגישו עתירה לבג''ץ בנושא על דעתם, שלא שותפות לה ב''ש ועומר

עומס בסורוקה (צילום ארכיון: דנה בן שמעון / באר שבע ביחד)

האם מאבקי כוח הם אלה המעכבים את הקמתו של בית חולים שני בנגב? ראשי רשויות בנגב הגישו עתירה כנגד הקמת בית חולים שני בנגב, בעוד עיריית באר שבע מנהלת מאבק בנושא. הבוקר הופתעו חלק מהרשויות לשמוע על העתירה בתקשורת, שהוגשה על ידי חלק מראשי המועצות וארגונים חברתיים. עיריית באר שבע אינה שותפה לעתירה וגם לעומר לא פנו. מי שפנו הם אנשי מועצת הנגב, מיכאל ביטון יו''ר המועצה, רראש בעיריית אופקים איציק דנינו, ראש ומעצת תל שבע עומאר אבו רקייק, ראש מועצת מצפה רוני מרום, ראש עיריית ערד ניסן בן חמו, ראש מועצת בני שמעון ניר זמיר, ראש מעוצת שער הנגבאופיר ליבשטיין, ראש מועצת לקייה אחמד אלאסד, וגופי חברה אזרחית בנגב. 

לקריאה נוספת: מפת התחלואה בנגב - הפערים בתחום הבריאות שעולים בחיי אדם 

המאבק כרגע הוא מאבק פנימי - בין באר שבע לבין רשויות אחרות. כזכור, בית החולים השני בנגב אמור לקום בבאר שבע. אלא שיש ראשי רשויות, בהם מגישי העתירה, המבקשים להקים את בית החולים במקום אחר שאינו באר שבע, דוגמת דרום הר חברון או עידן הנגב. בבאר שבע, מצד שני, פועלים מזה זמן רב להקמת בית חולים שני בעיר, שיפעל בנוסף לסורוקה, המשרת כיום כחצי מיליון תושבים והעומס עליו רב. התוכנית המוצעת בבאר שבע כוללת פרויקט גרנדיוזי, הכולל גם קריית ביוטק, אך ההקמה עלולה לארוך שנים רבות. במקרה האופטימי, מדובר על בית חולים שהקמתו תושלם רק בשנת 2025. בנוסף, קיים קושי גדול לגייס כוח אדם איכותי שיירד לדרום.

הנגב לא עומד כחזית אחת - ומאבקי כוח מכריעים בסוף את הפרויקטים להיכשל

מאבקים רבים בנגב נפלו בגלל פיצול כוחות וזו גם הסיבה שהנגב לא מצליח לייצר כוח פוליטי שייתן לו מנוף לעמוד על זכויותיו, לא רק בתחום הבריאות, אלא גם בדברים בסיסיים כמו ביטחון. רק בסוף השבוע נסעו תושבי העוטף לתל אביב, על מנת לנסות לעורר את דעת הקהל באשר למצב בו הם חיים שנים ארוכות, של ירי רקטות ושדות שרופים, מתוך כוונה לקבל סיקור מהתקשורת התל אביבית, הנתפסת כזו המובילה את דעת הקהל. 

משרד הבריאות והארגונים החברתיים מפרסמים לא אחת נתונים קשים לגבי הנגישות לשירותי בריאות  בנגב, בו תוחלת החיים נמוכה יותר מאשר במרכז בארץ. רק לאחרונה פרסמה עיריית באר שבע ''קול קורא'' להקמת בית חולים שני, אלא שכעת, המאבק מתפצל ויוצאת דרישה, המוגשת כעתירה לבג''צ, להקים בית חולים נוסף אך לא בעיר ובעתירה אינם חתומים ראשי ערים גדולות בעיר. 

בלאגן בצמרת: עיריית באר שבע מקדמת הקמה, מועצת הנגב מגישה עתירה בנפרד

​​​​​​בעיריית באר שבע אומרים הבוקר כי ''עיריית באר שבע מקדמת את הקמת בית החולים, וכפי שאתה יודע התפרסמה הפניה לגורמים רלוונטים לעניין אותם (קול קורא) בפרויקט. אנחנו לקראת סיום התב״ע, במסגרת ועדת ההיגוי שמובילה עיריית באר שבע''.

מבירור מול מועצת עומר, יישוב מוביל בנגב, עולה, כי לא נעשתה אליהם פניה מצד מגישי העתירה. 

העתירה לבג''צ (צילום סלולרי)


מגישי העתירה אומרים כי ראשי ערים בנגב, הגישו הבוקר, ראשון, בג"צ כנגד משרד הבריאות ומשרד האוצר על העיכוב בהקמת בית חולים שני בנגב. בצל הבחירות לכנסת ה- 21, ראשי הערים בנגב יוצאים למאבק על זכותם הבסיסית - בריאות. מועצת הנגב יחד עם קואליציית ארגוני הבריאות בנגב עתרו הבוקר, לבג"צ כנגד שר הבריאות (רה"מ נתניהו) ושר האוצר בתביעה לפרסם בתוך ששה חודשים מכרז להקמת בית חולים שני בנגב. בין העותרים 7 ראשי רשויות בנגב: איציק דנינו, ראש עיריית אופקים, ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד, רוני מרום, ראש מועצה אזורית מצפה רמון, עומאר אבו רקייק, ראש מועצה מקומית תל שבע, ניר זמיר, ראש מועצה אזורית בני שמעון ועוד.

העותר, מיכאל ביטון, יו"ר "מועצת הנגב" ולשעבר ראש מועצת ירוחם: "תושבי הנגב לא מוכנים להיות אזרחים סוג ב' ולקבל שירותים סוג ב'. ועדה מקצועית בכירה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות קבעה שהדרך הנכונה להבטיח שוויון בשירותי הבריאות בנגב היא להקים בית חולים שני בשנת 2025. הממשלה אימצה את ההמלצה בספטמבר 2014. חלפו ארבע וחצי שנים ואין שום התקדמות. האוצר מצפצף צפצוף ארוך על צרכי הבריאות של תושבי הנגב, ומסכל באופן ממוקד את ביצוע החלטות הממשלה".

ההמלצה תקועה כבר 4 שנים

כזכור, באוגוסט 2014 המליצה ועדת אפק לבחינת שירותי הבריאות בדרום, על הקמת בית חולים מרכזי ציבורי חדש בנגב, ובו 500 מיטות, ובצדו מרכז גריאטרי ומרכז לבריאות הנפש. ההמלצה אומצה בהחלטת ממשלה בספטמבר 2014 בה נקבע כי מכרז הקמה יפורסם בתוך שנתיים. בראש הועדה עמד פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות דאז, והיא המליצה שיש להתחיל בתכנון המוסד "מיידית" ולפתוח את שעריו ב- 2025.  

לטענת העותרים, ''חלפו ארבע וחצי שנים, עד כה לא נעשה כמעט דבר: ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות והחשב הכללי באוצר לא קבעה מודל מימון ולא עיצבה מודל הפעלה. היא לא ניסחה אפילו עקרונות למכרז. הועדה דחתה למועד כלשהו בעתיד את הקמת המרכז הפסיכיאטרי ובית החולים הגריאטרי. האוצר לא הקצה לתכנון או להקמה ולו שקל בתקציב המדינה. חוץ ממיקום המבנה בעמק שרה, הכל נותר ללא הכרעה, ואפילו המיקום טרם אושר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה''.

ליטל גרוסמן, השותפה לעתירה מטעם עמותת רופאים לזכויות אדם: "הכנסת חוקקה בשנת 2000 חוק שקבע שיש להקים בית חולים באשדוד. האוצר עשה כל תעלול אפשרי כדי לסכל את ההחלטה, ובית החולים נפתח רק ב- 2015. אנחנו לא ניתן לתסריט הסיכול המכוון הזה להתרחש שוב. תושבי הנגב לא יהיו בני ערובה של משחקי הכח בין האוצר למשרד הבריאות". 

יענקלה פטרושקה, מראשי פורום בריאות בדרום: "קואליציית ארגוני הבריאות דורשת להבטיח שהחולים בנגב לא ימשיכו לקבל שירות מפלה ברמה נמוכה, ולהמתין בתורים אינסופיים לניתוחים ולטיפולים. כיום לרשות תושב מדינת תל אביב עומדים עשרה מרכזים רפואיים ובהם מגוון חלופות טיפול משובחות. אין סיבה שתושב באר שבע או ערד יצטרך להסתפק בחלופה אחת, וגם היא נחותה. אנחנו משלמים דמי ביטוח בריאות בדיוק כמו תושבי רמת השרון, ותובעים לקבל בדיוק אותה רמת שירות!".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "כל המדדים הבסיסיים, כגון מספר המיטות ומספר עמדות הטיפול, מצביעים על כך ששירותי האשפוז בנגב נחותים בעשרות אחוזים מהממוצע הארצי. הנתונים ידועים לכל, אבל לא נעשה מאמץ ממשי לשינוי המצב. אדרבא: בתי החולים במרכז הארץ נהנים מהכנסות עתק מתיירות מרפא ומתרומות עצומות של נדבנים, והפערים מעמיקים".

עומסים בסורוקה, בית החולים היחיד בנגב (צילומי ארכיון: ד''ר אבישי טייכר, דנה בן שמעון - באר שבע ביחד)​​​​​​​


עו"ד אילנה קוורטין, סמנכ"לית פיתוח משאבים וקשרי ממשל בארגון ארץעיר, המייצגת את העותרים: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח לאזרחים שירות זמין ונגיש, במרחק סביר ממקום מגוריהם, ואוסר על אפליה. בפועל, תושבים רבים בנגב הזקוקים לבדיקה מורכבת או לטיפול דחוף, נודדים למרחקים כדי לקבל טיפול בתל אביב. לפעמים הם נוטלים על עצמם הוצאות כבדות וחווים נתק ממשפחתם התומכת. זהו מצב המוחק את עקרונות החוק, ואסור שיימשך".

עו"ד ניסן בן חמו, ראש עירייה ערד: "ישנה החלטת ממשלה להקמת בית חולים נוסף בנגב, אך היא אינה מתבצעת. לאור הסיוע שקיבל בזמנו בית חולים הדסה אנו מבינים שלא מדובר בשיקול כספי אלא בעניין של סדרי עדיפויות. לכן, אני רואה בחומרה רבה את המצב בו תושבי הדרום לא מקבלים שירותי רפואה כמו במרכז הארץ, והפערים רק הולכים וגדלים".

בית חולים שני בנגב? במקרה הטוב, ב-2040

כזכור, פרסמנו בברנז'ה NEWS כי המרכז להעצמת האזרח, CECI, עוקב אחרי יישום החלטות הממשלה בנושאים שונים, בהן החלטות הנוגעות לנגב. במסמך שפרסם המרכז לאחרונה נכתב בין היתר: ''כבר ידוע שנים ארוכות שתושבי הדרום והנגב בפרט סובלים משירותי רפואה חסרים ומרוחקים. חולים נאלצים להמתין חודשים ארוכים עבור בדיקה פשוטה, או לנסוע עשרות קילומטרים מביתם כדי לקבל שירות רפואי הולם. הדבר נובע מסיבות שונות, אך אחת מהן היא העובדה כי בכל אזור הנגב כולו קיים כיום בית חולים ציבורי אחד, בית החולים סורוקה בבאר שבע''."ועדת אפק, שהגישה בשנת 2014 את המלצותיה לממשלה בנושא הרחבת שירותי רפואה בדרום, המליצה בצורה חד-משמעית: יש להקים בית חולים ציבורי חדש, שיכלול גם מרכז גריאטרי ובית חולים פסיכיאטרי. הוועדה המליצה והממשלה קיבלה את ההמלצה: מקימים בית חולים נוסף עד שנת 2025. כן, רק בעוד שש שנים מהיום.נזכיר ונדגיש - בשנת 2014 קיבלה הממשלה את סעיף 47 בהחלטה 2025, במסגרתו קבעה שיש להקים בית חולים חדש בבאר שבע והטילה על ועדת היגוי להתחיל לפעול לתכנונו''.

​''אבל כמעט חמש שנים אחרי, הסעיף האמור לא בוצע על פי לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה וגם נכון להיום: בית חולים המרכזי בנגב הוא סורוקה, כאשר בית החולים העתידי עדיין תקוע בשלבי תכנון ראשוניים. אפילו סגן הבריאות ליצמן אמר לאחרונה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת כי "התהליך אמור לקחת עוד 8-10 שנים" ועוד הוסיף כי "להבנתו צפוי ויכוח האם בית החולים יהיה פרטי או ממשלתי". הערכות אחרות מדברות על עוד 15 שנים ארוכות מהיום''.''בזמן שהממשלה קיבלה החלטה ברורה, הגיונית ואפילו בריאה לתושבי הנגב, בפועל טופל הנושא בעיכוב משמעותי והשינוי המיוחל לתושבי הנגב עדיין לא נראה באופק''.


 

תגובות

End of content

No more pages to load