• 25 מאי 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

הבחירות הקרובות הן על דבר אחד בלבד: כוח לפוליטיקאים

אתם יודעים על מה הולכים לבחירות עוד פחות משמונים יום? לא בטוח. הבחירות האלה הן לא עלינו, האזרחים, אלא עליהם, הפוליטיקאים מכל המפלגות. הם לא באים לתת לנו פתרונות, אלא לדרוש שניתן להם עוד ועוד כוח

קלפי. בשנים האחרונות הממשלות סיימו דרכן מוקדם מהצפוי (צילום: I AM / נחלת הכלל)

אם יעירו אתכם באמצע הלילה, לא בטוח שתדעו להסביר על מה הולכים לבחירות מוקדמות בעוד 80 יום. ספק גם אם תדעו להסביר מה ישתנה אחרי הבחירות האלה. הכי גרוע, שאף אחד לא יודע בנגב מה הבחירות האלהישנו לו כתושב המקום. לראשונה, הבחירות לא נעות סביב האזרח ומצוקותיו, אלא סביב הפוליטיקאים וכוחם. הפוליטיקאים כל כך עסוקים בעצמם, או בהחלפת השלטון, ששכחו אותנו, האזרחים ואת הנגב בפרט.

שכונה ד' בבאר שבע. האם יגיע יום בו יהיו שוויון הזדמנויות פרנסה הולמת לכולם? (צילום: דני בלר)

הבחירות האלה לא באות לשפר, לתקן או להיטיב עם האזרח. הן כל כולן נעות סביב הפוליטיקאים. רובם גם שומרים על שתיקה במקרה הטוב או תוקפים את התקשורת במקרה הפחות טוב. 

הבחירות לכנסת הן אולי ההזדמנות היחידה בה לתושבי הנגב יש אפשרות לקבל סוג של מכפיל כוח. הנגב לא מיוצג בכנסת כאינטרס, כפי שמיוצגות קבוצות אחרות (מתנחלים, חרדים, ערבים וכו'), למרות שהבעיות שלו ייחודיות והן פרי הזנחה רבת שנים ולמרות שמהבעיות האלה סובלים כלל התושבים מבלי להבדיל בשיוכם הפוליטי. כל הניסיונות להקים מפלגת נגב או רשימה שתייצג את הנגב, כשלו. 

לתושבים לא היה כוח, או לא היה להם חיבור למוקדי הכוח. המפלגות גם יודעות שדפוסי ההצבעה של תושבי באר שבע די צפויים, כך למחנה השמאל חבל להשקיע בה מאמצים ולמחנה הימין לא צפויה עבודת שכנוע קשה: כ-80 אחוזים מתושבי העיר הצביעו למפלגות ימין (הרוב לליכוד, וגם לישראל ביתנו, כולנו, הבית היהודי), מיעוטם לעבודה ואחוז בודד למרצ ולרשימה המשותפת.

נוח לתקוף את התקשורת. פחות נוח לתת תשובות (צילום רשת של מסע בחירות)

אלא שבעוד שדפוסי ההצבעה בנגב לא השתנו, הבעיות החריפו: הפערים בשכר מול מרכז הארץ. פערים הבלתי נסבלים בחינוך, שמרחיקים את ילדי באר שבע מחלום הסייבר. מחסור ברופאים. משבר הדיור. הבעיות הכלכליות, שהכניסו בעשור האחרון גם משפחות עובדות אל מעגל העוני. שנים מדברים על הקמת בית חולים שני בבאר שבע, שינגיש לא רק טיפול רפואי שוטף, אלא גם רפואת מומחים ברמה דומה לזו במרכז הארץ. על פי הערכה של המרכז להעצמת האזרח, זה ייקרה, אם ייקרה, רק בעוד כעשרים שנה. 

התקוות שמכרו לנו אכזבו אחת אחת: קריית ההדרכה של צה''ל לא הפריחה את הנגב. את בית החולים השני בבאר שבע רואים בינתיים רק בהדמיות. עסקים נסגרים בנגב ועובדים מסורים, בעלי וותק של 20 ו-30 שנה נזרקים לרחוב. משפחות קורסות תחת נטל ההוצאות, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג נפלט מהעבודה.

אבל הבחירות האלה לא מדברות על זה, אלא על מחנות, חיבורים, חזיתות, חקירות, מעצרים ותסבוכות שייפרנסו עורכי דין מעתה ועד עולם. הן לא עוסקות במצבו העגום של הנגב. 

רק בשנה שעברה הפגינו תושבים בבאר שבע בדרישה להזדמנות שווה בלימודים אקדמיים, על מנת לקבל את ההקלות שמקבלים סטודנטים מהמגזר הבדואי. מאוחר יותר, נערכה הפגנה למען הגברת תחושת הביטחון של תושבי הנגב, שפעם אחר פעם נקלעים לסבבי ירי טילים והשנה, לטרור בלוני חבלה ותבערה, כאשר מדי שישי נערכות הפגנות על גדר הגבול עם עזה. 

ועוד לא דיברנו על המצוקות של המגזר הבדואי בנגב: עשרות שנות הזנחה, היעדר הסדרה, פתרונות שלא התאימו למציאות בשטח. במאה העשרים ואחת, יושבים יישובים שלמים ללא מים, חשמל, תחבורה, תקשורת ושירותי רפואה. רוב רובו של הנגב ריק. שמעת מישהו מדבר על זה בבחירות? הרי המועמדים לא מדברים, אלא אם הם בסביבה מוגנת. הם לא עונים על שאלות, אולי כי אין להם תשובות.

תושבים בנגב מפגינים ודורשים חינוך אקדמי (צילום: דני בלר)

מעטות ההזדמנויות בהן תושבים בבאר שבע יוצאים להפגין וכשזה קורה, אלה רק עשרות בודדות. הפחד משיימינג שגם יכול להוביל אובדן מקום העבודה בעיר שאין בה עבודה בשפע, משאיר את האנשים בבית ואת השיח ברשתות החברתיות בידי הכוחניים ביותר. רשתות חברתיות יכולות להיות אכזריות ולערוך משפטי שדה, באותה מידה שהן יכולות לחשוף עוולות חברתיות.

מערכת הבחירות הנוכחית מסתמנת כאחת היצריות - והנפיצות. הן לא על יוקר המחיה, על מערכת הבריאות, על הפריפריה, על הנגב, על הביטחון - אלא על הפוליטיקאים עצמם. הם מבקשים קולות מבלי לתת תשובות. גנץ שותק, גבאי מפטר בשידור חי, נתניהו מאשים את התקשורת ואת השמאל, איילת שקד מאשימה את חברות הכנסת מהשמאל, כולם מאשימים את התקשורת ואת מערכת המשפט, מערכת המשפט נקלעה לאחת הפרשיות המביכות בתולדותיה ובינתיים, תוחלת החיים בנגב נמוכה מבמרכז, ההישגים בחינוך לא מזהירים, משפחות קורסות כלכלית, עסקים נסגרים ועל, הפוליטיקאים לא מדברים. 

כלומר, אולי הם מתכוונים לטפל בזה, אבל זה לא מה שמעסיק אותם כרגע. מה שמעניין אותם כרגע זה הכיסא והכוח. לא האזרחים. 


תגובות

End of content

No more pages to load