• 20 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

הסופר עמוס עוז הלך לעולמו

עוז, מגדולי הסופרים בישראל, שספריו תורגמו לעשרות שפות, נפטר הערב ממחלת הסרטן. היה לו קשר עמוס עם הנגב והוא כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ומופקד על הקתדרה לספרות על שם ש"י עגנון

הסופר עמוס עוז ז''ל (צילום: מייקל הנדריקס / CC BY 3.0)

עמוס עוז, מגדולי הסופרים, מי שהתגורר שנים ארוכות בנגב, בעיר ערד ועוז כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ומופקד על הקתדרה לספרות על שם ש"י עגנון נפטר היום, שישי, בגיל 79 בתום מאבק עם מחלת הסרטן. הוא הותיר אחריו אישה - נילי, ושלושה ילדים: פניה, גליה ודניאל. 

נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה פרסמו הערב הודעה השתתפות בצער: "סיפור על אהבה ואור ועכשיו, חושך גדול. עצב יורד עלינו עם כניסתה של השבת. נפיל ספרותי. תפארת יוצרינו. ענק רוח. נוח בשלום יקירנו עמוס. נעמת לנו מאוד".

עוז נולד בשם עמוס קלוזנר, בירושלים, למשפחת משכילים רוויזיוניסטים ידועה. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה דוקטור לספרות עברית ועבד בספרייה הלאומית. אמו, פניה לבית מוסמן, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת פראג וובאוניברסיטה העברית בירושלים. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית ולימים מועמד תנועת החרות לנשיאות מול חיים ויצמן. סבו מצד אמו פניה היה בעל טחנת קמח בעיר רובנו שבאוקראינה של היום, ועלה ארצה בשנת 1934. אמו התאבדה כשהיה בן 12.

הוא גדל בשכונת כרם אברהם בירושלים. בכיתה ב' למד אצל שכנתו המשוררת זלדה. אף על פי שמשפחתו הייתה רחוקה מהדת ובזה לאי-רציונליות שייחסו לה, למד עוז בבית הספר העממי הדתי "תחכמוני".

בגיל 14 וחצי עזב את הבית והצטרף לקיבוץ חולדה, שם הפכה משפחת חולדאי למשפחתו המאמצת, והוא חי חיי קיבוץ מלאים בשנים 1954–1985. שירת בצה"ל בגדוד 50, אז חלק מחטיבת הצנחנים, ולאחר מכן למד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית.

עומס עוז ז''ל, על אוניברסיטת בן גוריון, סרט ארכיון (BGU / YOUTUBE)
​​​​​​​

פרט לכמה פרסומים קטנים בעלון הקיבוץ ובעיתון "דבר" לא פרסם יצירות עד גיל 22, ואז החל לפרסם סיפורים. קובץ סיפוריו הראשון "ארצות התן" פורסם בשנת 1965. הרומן הראשון שלו, "מקום אחר", יצא לאור בשנת 1966 ומאז לא הפסיק לכתוב ופרסם ספר אחד לערך בכל שנה בהוצאת "עם עובד". בשנת 1988 עזב את הוצאת "עם עובד" ועבר להוצאת "כתר", כיוון ששם קיבל חוזה ייחודי המעניק לו שכר חודשי קבוע ללא קשר לתדירות פרסומיו.

עוז פרסם מאמרים פובליציסטיים בנושאי פוליטיקה, ספרות ושלום. בין השאר פרסם ב"ידיעות אחרונות", "דבר", "הארץ" ו"ניו יורק טיימס". היו שהגדירוהו כ"דובר הרהוט ביותר של השמאל".

עוז התחתן עם נילי, חברת הקיבוץ, בתו של ספרן הקיבוץ. לזוג שלושה ילדים. בנותיו, פניה עוז-זלצברגר וגליה עוז עוסקות אף הן בכתיבה ספרותית. בנו הצעיר דניאל הוא מוזיקאי ומשורר. מספר שנים לאחר הולדת בנו עזב עוז את הקיבוץ מפאת מחלת הקצרת שבה לקה בנו ועבר לערד. בשנותיו האחרונות התגורר בבית דירות בתל אביב.

לעוז היה קשר עמוק עם הנגב: הוא כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון שבנגב והיה מופקד על הקתדרה לספרות על שם ש"י עגנון. הוא שהה כעמית, סופר ופרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בהן האוניברסיטה העברית, אוקספורד, ברקלי, בוסטון ופרינסטון. ב-1991 הוא נבחר כחבר מן המניין באקדמיה ללשון העברית.

אוניברסיטת בן גוריון: ''אבלים על מותו של עמוס עוז''

אוניברסיטת בן- גוריון בנגב אבלה על מותו של פרופ׳ עמוס עוז חבר סגל אמריטוס במחלקה לספרות עברית, אשר לימד דורות של סטודנטים משך כ-30 שנה. מדבריו של עוז בארוע פרישתו שהשתלב בהשקת ספרו ״הבשורה על-פי יהודה״ :

״במרוצת השנים לימדתי כאן כמה עשרות קורסים, שבעצם לא היו קורסים אקדמיים אלא שיעורים בקריאה צמודה, קריאה מודרכת, קריאה בלגימות קטנות. אולי בכך עוררתי קצת תיאבון לספרות ותשוקת ספרות בלבבות של הרבה תלמידים, שבעצם כבר הביאו איתם מן הבית תיאבון לספרות, אחרת לא היו באים לכאן.״

לפני יותר מ-20 שנה ביקשו ממני כאן להנחות סדנה לכתיבה יוצרת, ואני סירבתי: הסברתי שאינני יכול ללמד אחרים איך ליצור. הצעתי לשנות את שם הסדנה שלי ולקרוא לה 'סדנה למחיקה': מחיקה ספרותית, זה אני אולי כן יכול ללמד קצת. לא הסכימו. אז הצעתי לקרוא לסדנה שלי 'סדנה לקריאה איטית' (לעומת כל הסדנאות המקצועיות לקריאה מהירה). שוב לא הסכימו. בסוף קראו לזה פשוט 'הסדנה של עמוס עוז'".

עמוס עוז בהרצאה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בו גוריון)​​​​​​​

באוניברסיטת בן-גוריון שוכן ארכיון עמוס עוז המכיל את כל יצירותיו של הסופר. בשנת 2008 אף קיבל עוז תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד מהאוניברסיטה. "למעלה מ-20 שנה אני מלמד במחלקה לספרות עברית באוניברסיטה הזו. זוהי, לפיכך, הוקרה משפחתית. אין ספק, שמכל ההוקרות שבהן זכיתי, זוהי ההוקרה המרגשת ביותר מבחינתי", אמר עוז בעת קבלת תואר ד"ר לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון. הארכיון מכיל עשרות אלפי פריטים ביותר מ-40 שפות, כאשר עיקר האוסף כולל את יצירותיו ומאמריו של עמוס עוז, וכן ביקורות ותגובות שהתפרסמו בארץ ובעולם בעקבות יצירות ומאמרים פרי עטו. קטעי העיתונות כוללים מחקר וביקורת, פעילות פוליטית, ידיעות מהתקשורת, ביבליוגרפיות, רקע כללי ועוד.  בארכיון מצוי גם חומר אורקולי הכולל ראיונות, רבי-שיח, הרצאות, הפקות רדיו, תיאטרון וקולנוע ועוד, וכן תצוגה קבועה של ספרי עמוס עוז אשר הופיעו ביותר מ-40 שפות וביותר מ- 300 מהדורות.



תגובות

End of content

No more pages to load