• 21 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''אני לא כשרה כי אני לא משלמת פרוטקשן לרבנות''

הרוחות בבאר שבע סוערות בעקבות מודעה שהופצה ברשתות החברתיות ובה שמות בתי עסק שכשרותם נפסלה. ''שיימינג וסחטנות'', טוענים בעלי עסקים. ''אנו קוראים לבעלי אותם עסקים לבוא לשוחח'', אומרים במועצה הדתית

סערת הכשרות בב''ש (צילום: דני בלר)

''אני רואה בפרסום המודעה ובה שמות העסקים שכשרותם נפסלה סוג של אמצעי לחץ, הייתי אומר סחטנות'', אומר בעל עסק בתחום המזון, שנדהם לראות ברשתות החבריות צילום של שלט, ובו שם החנות שלו - אשר הרבנות החליטה להסיר ממנו את תעודת הכשרות. ''אני כועס, כי אני מקפיד מאוד במוצרים וחומרי הגלם אותם אני רוכש - שכולם בעלי כשרות בד''צ. דתיים וחרדים קונים אצלי שנים, ללא בעיה. לא ניתנה לי האפשרות לערער. הכי כואב לי, שהשמגיח מגיע, עושה סיבוב של דקה והולך. על זה אני משלם סכום של 30,000 שקלים בשנה. כשלא הייתי מוכן להשלים עם הדבר הזה, פשוט שללו ממני את הכשרות והלכו לפרסם את זה ברבים'', אומר בעל עסק, ששמו שמור במערכת.

בסוף השבוע האחרון פורסמה ברשתות החברתיות תמונת שלט, שזכתה למאות שיתופים ותגובות, ובה רשימת עסקים בבאר שבע שתעודת הכשרות נשללה מהם, בהם בתי קפה מוכרים, חנויות ומזנונים ותיקים ומוכרים לכל באר שבעי. מדובר בעסקים מצליחים, הזוכים לאמון רב מצד הבאר שבעים, שזכו במוניטין שלהם בזכות איכות השירות והמוצרים אותם מוכרים. ''לרבנות יש מונופול על הכשרות. אם תרצה לקחת גוף אלטרנטיבי, אתה לא יכול, כי אסור לרשום על מקום שהוא כשר אלא אם הוא תחת פיקוח של הרבנות. אתה מסתכסך איתם - הפסדת את התעודה. אתה יכול לשמור על כשרות ברמה הכי גבוהה, הקהל בבאר שבע רוצה לראות תעודה''.

המודעה שעוררה את הסערה הציבורית (מדיה חברתית, השמות טושטשו)​​​​​​​

''אני חייבת להגיב לפרסום שנעשה כאן על ידי כמה "פיות טובות" לגבי הורדת הכשרות ממספר עסקים בבאר שבע על ידי הרבנות'', כתבה בכעס עדי ברמי ב''באר שבע ביחד''.  ''אציין תחילה שאני בעלת רונ'יס שווארמה וגריל בנווה זאב ותעודת הכשרות לא הורדה אלא אני הורדתי אותה כי לא הסכמתי לשלם יותר דמי חסות למאפיה שקוראת לעצמה רבנות''.

הפוסט הנזעם של עדי ברמי (צילום מתוך מדיה חברתית)

''אולי אסבר את אוזניכם מה עשה המשגיח כבר כמעט שנתיים בתור משגיח. הוא היה מגיע בשעות אחה"צ או הערב פותח מספר מקררים מקפיא מדבר בטלפון לפעמים אוכל ושותה והולך. לא בודק את הבשר את הירקות לא שוטף את הירק והכרוב ולא עושה שום דבר שקשור לעבודתו של משגיח. ועל זה הם רוצים 800 שקל בחודש או 1000 שקל? אני הפסקתי זאת כי אני לא מוכנה לשלם יותר לאוכלי חינם. אז רק כדי להבהיר אני קונה את הבשר בבית העוף את הירקות ברמי לוי, הפלאפל שלי בד"ץ. אין ערבוב של בשר וחלב ואני סגורה בשישי ושבת. אז למה אני לא כשרה כי אני לא משלמת פרוטקשיין לרבנות...''.

הכשרות בבאר שבע הציתה ויכוח ציבורי
נושא הכשרות הוא נושא רגיש, שגם מעורר לא מעט וויכוחים וברשתות החברתיות בהם פורסם הפוסט ובו שלט עם שמות העסקים, לרבות בקבוצת באר שבע ביחד, הוא עורר ויכוח ציבורי נוקב. חלק מהגולשים אמרו שיזהרו שלא לקנות בעסקים אלה ובעוד רבים הביאו תמיכה וביקשו לחזק אותם.

''קדימה בעלי עסקים. מחזירים את התעודות לרבנות. תייגו את עצמכם מי עוד מצטרף להסרת תעודות הכשרות של הרבנות. גוף כשרות מיותר שלא רק שאינו עושה את עבודתו בכשרות, גם מתנהג בצורה המחפירה ביותר כנגד בעלי עסקים שלא מעוניינים בפייק ההשגחה שלהם. הגיע הזמן להחזיר את התעודות'', כתב אלדד אור, שהפנה את בעלי העסקים לארגון צוהר.

''דתיים נמאסתם!! למה שנשלם כשרות בשבילכם? עשקתם את החילונים! שחררו אותנו מאוסים!'', כתב רפאל.  תגובות אחרות היו חריפות יותר וקראו להחרים את הרבנות ואת מוסד הכשרות. מצד שני, היו גולשים ששתפו את השלטים במטרה להזהיר מי כשר ומי לא. 

בבאר שבע, אגב, פועלות מסעדות ורשתות שיווק לא כשרות, הפעילות גם בסופי שבוע ובחגים, לרוב מלאות קונים, לצד רשתות כשרות ואף חנויות עם כשרות מהודרת לטובת הציבור החרדי המחמיר. בבאר שבע יש אוכלוסיה חילונית וגם אוכלוסיה מסורתית ודתית, שומרת כשרות. שתיהן, חיות בסטטוס קוו, מאז ומתמיד. בתווך, הרבנות, שלה הסמכות הבלעדית על פי חוק, להעניק תעודות כשרות. ברבנות ערים לוויכוח הציבורי סביבה ומבקשים לנקוט דרך של הידברות ולא של שבירת כלים.

תגובות

הרב מיכאל כהן הוא מנהל מחלקת הכשרות בבאר שבע. הוא הופתע לשמוע על הוויכוח הציבורי: ''הודעות כאלו, של מי הוסרה הכשרות לגביו ומי קיבל כשרות מטעם הרבנות, מתפרסמות מדי שבוע, לטובת הציבור. הטענות שאני שומע מפתיעות אותי, שכן משגיח שמגיע למקום מדווח על כך באמצעות אפליקציה ויש מעקב על שעות העבודה והנוחכות של המשגיחים, על פי הצרכים של העסק. אני ערים ורגישים לכל בעיה ושאלה ואני מתפלא שהיה ויכוח בכלל. אנחנו קשובים לצרכים של העסקים, תמיד מוכנים לשמוע ותמיד ניתן לפנות אלינו''.

חלק מהבעלי העסקים עימם שוחחנו טענו כי הסרת הכשרות נבעה מחילוקי דיעות כספיים, כשהם לא היו מוכנים לשלם יותר. אחד מבעלי העסקים סיפר, כי מדובר בעלות שנתית גבוהה מאוד, של כ-30,000 שקלים וזאת, בלי כל מיני תוספות מיוחדות. ''כשאתה רוצה לחדש את התעודה, הם מבקשים יותר כסף ואני כבר יותר לא יכול שלם'', אמר אחד המרואיינים. 

''אני מתפלא על הטענה הזו'', אומר הרב מיכאל כהן. ''יש תעריף של הרבנות, הוא ברור והוא נקבע מראש, על פי אופי הפעילות והצרכים של העסק. יש מנגנון ערעור. אנחנו מוכנים להקשיב תמיד, כך שכל העניין לא ברור לי''.

הממונה על המועצה הדתית, יהושע דמרי, הופתע לשמוע אודות הויכוח הציבורי: ''אני קורא לכל בעל עסק שמסיבה כלשהי הוסרה כשרותו, ליצור איתנו קשר. אנחנו תמיד שמחים לפתור בעיות, לעזור ולהדריך. אם אנשים אמרו דברים בשעת כעס, אז אנחנו קוראים להם לבוא, לשוחח. יש מנגנון ערעור ומעבר לזה, הפעילות שלנו גלויה, אנחנו מפרסמים באתר האינטרנט של המועצה הדתית את כל המידע הנוגע לכשרות, את הדרכים ליצור קשר עם המשגיחים ועם האחראים. גם אם כשרותו של עסק הוסרה, יש דרך להחזיר אותה. רק לבוא ולשוחח, כי אנחנו קשובים. יש מנגנון ברור, יש מחירון קבוע שקובעת הרבנות, יש חוקים ותקנות ברורות''.

תגובות

End of content

No more pages to load