• 21 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

הפספוס של ב''ש: אנשי הקבע שעברו לנגב מעדיפים שכונות יוקרה מבודדות

הבטיחו לכם שבאר שבע תפרח עם בואם של אנשי הקבע החזקים והאיכותיים של עיר הבה''דים? אז הבטיחו. רק 192 משפחות עברו, לשכונה משלהם ביישוב כרמית

צה''ל ירד דרומה, אבל השפעתו על האזור שולית (צילום: DANNY W / CC BY SA 3.0)

כמט עשור שנים שומעים תושבי באר שבע את האימרה המקוממת כי ''ירידת צה''ל דרומה תביא עימה אוכלוסיה חזקה ואיכותית שתקדם את באר שבע''. חבר כנסת אחר חבר כנסת, פוליטיקאי אחרי פוליטיקאי ושר אחרי שר חזרו על המנטרה, המציגה את תושבי באר שבע כמי שישועתם תבוא ממי שלדעת אנשי הציבור טובים מהם וחזקים מהם. 

בבאר שבע היו מי שהיו מוכנים לבלוע את העלבון, מתוך מחשבה שמשפחות עם כסף יניעו את המסחר בעיר. בבאר שבע אפילו הייתה תנופת בניה בלתי רגילה מתוך מחשבה שעשרות אלפים יבואו לגור בבירת הנגב, ילדיהם ילמדו בבית ספר למחוננים, הם יישבו בקפה השיקי הלא זול ובני הזוג יעבדו בהיי טק. היה סרטון כזה לפני כמה שנים, שלוו בפרזנטציה יורמנית משהו על עתידה של באר שבע. 

כעת מתברר שאמנם אנשי קבע עברו לנגב, אבל לא לבאר שבע, אלא לשכונה משלהם ביישוב כרמית. הם מקבלים את השירותים ממיתר השכנה וספק אם יוצא להם לבקר בבאר שבע. בשנה האחרונה, כך פורסם על ידי מנהלת מעבר צה''ל דרומה, עברו 192 משפחות לשכונת אנשי הקבע בכרמית. כמות אנשי הקבע שעברו לבאר שבע נמוכה מאוד. מעיון בתמריצים שמקבלים אלה העוברים לבירת ההזדמנויות שמחכה להם בכיליון כיס, נמוכות משמעותית מאלה הנתינות בשאר יישובי הנגב. ניתנת, למשל, השתתפות בסבסוד עלויות הפיתוח של בית צמוד קרקע בפרויקטי המגורים של מנהלת המגורים של צה"ל.

עיר הבה''דים (צילום: דני בלר)​​​​​​​

ההטבה ניתנת ביישובים ירוחם, דימונה, באר-שבע, ערד ואופקים. רמת הסבסוד משתנה מיישוב ליישוב ונקבעה על פי עלויות הפיתוח ורמת הביקוש של היישוב.
בין היתר ניתנים החזרי שכר דירה:  1200 שקלים לחודש ניתנים לעוברים לערד, דימונה וירוחם. 1000 שקלים לחודש ניתנים לעוברים לאופקים ואילו העוברים לבאר שבע יקבלו 800 שקלים לחודש בלבד.

עידוד אפסי לעבור לבאר שבע

אם יחליטו לרכוש בית, ינתן להם החזר תשלומי משכנתא בסך 1200 שקלים לחודש לתקופה של שנתיים,  ביישובים ערד, דימונה, ירוחם. 1000 שקלים לחודש באופקים ואילו בבאר שבע 800 שקלים בלבד. זאת ועוד: המתגוררים בבאר שבע לא נהנים מחוקי הנגב, אלה באופקים וביישובים אחרים, כן. 

על פי מחקר של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון, שנערך בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ופורסם בתחילת 2018, מסתבר כי בין האופטימיות שהפוליטיקאים ניסו לשווק לתושבי ב''ש לבין העולם האמיתי יש הבדל עצום. הממשלה העריכה כי פוטנציאל של מעבר אנשי הקבע לדרום עומד על כ-7,000-6,000 איש. הערכה יותר מציאותית דיברה על כ-3,000 איש.  לדעת החוקרים, המספר האמיתי יהיה כמה מאות בודדות של משרתי קבע בלבד.

לדעת מחקר שערכו ד"ר ראובן גל, ד"ר ערן לק וד"ר אמיל ישראל ממוסד שמואל נאמן, אנשי הקבע שאכן יעברו לדרום לא יתערו באוכלוסיה הכללית, אלא יעדיפו להתגורר בשכונות יוקרה יעודיות.

היישוב כרמית (צילום: מתוך אתר תנועת אור)

זאת ועוד: מעבר בסיסי צה"ל דרומה לא ישפיע חברתית-כלכלית באופן משמעותי על הנגב היות והבסיסים יהיו מנותקים מסביבתם, ואנשי הקבע יתגוררו בפרוורים מבוססים או ביישובים שיקומו עבורם. הבסיסים תוכננו כך שיהיו מנותקים מסביבתם - משיקולים ביטחוניים וסביבתיים. מרבית השירותים ניתנים לחיילים בשטח הבסיס, כפי שקורה בעיר הבה''דים, כך שהאינטראקציה של
הצבא עם הערים הסמוכות מועטה. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים", נכתב במחקר.

זה אינו המחקר הראשון שמצביע על הכשלים שמלווים את מעבר צה''ל דרומה. כבר בתחילת השנה, מחקר  של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב העריך כי בניגוד לציפיות הגבוהות, למהלך יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור מבחינה חברתית וכלכלית.

המחקר הוזמן על ידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל. הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לדרום שמטרתו לחזק ולפתח את כלל המרחב, למעשה, ישפיע מעט מאד על תושבי הנגב.

נקודת המוצא של המחקר בשלב ראשון היא כי בכל התחומים, בין היתר תחבורה, בריאות, חינוך ודיור, קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב לבין מרכז הארץ, ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהתחומים, היא מתקיימת גם במרכז הארץ, כך שהפערים נשמרים כל העת. עוד עולה מסקר שנערך במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, כי אזור הנגב כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ, אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי שסביר להניח שידבק גם בהם.  

אנשי הקבע רוצים לגור בתל אביב (מתוך הרצאה שניתנה בתחילת השנה במכון מנדל למנהיגות)​​​​​​​

בהמשך בחנו החוקרים את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.

עוד עולה מהמחקר כי הבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית משיקולים ביטחוניים וסביבתיים, ומרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם. לכן האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה", נאמר במחקר "יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים".

נוכח התדמית הירודה של הנגב, קובעים החוקרים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם. מבחינת האוכלוסייה הבדואית ,נמצא כי בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים.

המחקר מדגים עוד, כי גם כאשר הוחל לאחרונה בפעולות פיתוח לטובת הנגב הן נעשו רק בשל מעבר בסיסי הצבא. כך למשל, בתחום החינוך יזמה מנהלת מעבר צה"ל לנגב,  הפועלת במשרד הביטחון הבאה של מספר פרויקטי חינוך, אך למעשה מדובר בתכניות חינוכיות הפועלות כבר במשך שנים במרכז הארץ. בתחום הסביבתי, כתוצאה ממעבר הצבא נפתרה סוגיה סביבתית כואבת שעד אז לא ניתן לה מענה. אזור התעשייה המזהם ביותר במדינת ישראל, נאות חובב, הפך לפארק תעשייה מודרני, הפועל על פי אמות מידה סביבתיות מחמירות. כמו כן, התקבלה החלטה על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. לדברי החוקרים, "פעולות אלו ואחרות מדגישות את ההשקעה הנמוכה של המדינה במרחב, ואת ההיתלות במעבר בסיסי צה"ל כתמריץ להענקת שירותים ראויים".

פרופ' אלפסי אמרה עם פרסום המחקר כי: "המחקר שלנו הוא אחד מתוך שלושה מחקרים שפעלו בנפרד אך הגיעו למסקנות דומות, מעבר צה"ל דרומה הוא טיפה בים שהולכת להיבלע בשלולית רדודה שקיימת כאן. הראנו במחקר שבמשך שנים המדינה מזניחה מבחינת ממשלתית את הנגב, והשיח לפיו מהלך העברת בסיסי צה"ל לדרום יקדם את הערים בנגב מבחינת חינוך, מדע, רמת השירותים מיתוג ועוד, למעשה אין לו על מה להתבסס. אמנם נעשות פעולות שהן מצוינות עבור צה"ל, אבל אלו לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הנגב". במחקר השתתפו: פרופ' הלל בר גרא, ד"ר מוזיקנט אורן, ד"ר יודן רופא, ד"ר אשר וטורי, ד"ר יהושע שמידט, וכן תלמידי המחקר קרן אהרון, יונתן יריחימוביץ ואסף הררי.


תגובות

End of content

No more pages to load