• 08 דצמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

למה תושבי באר שבע חוששים מפינוי-בינוי?

יזמי הנדל"ן לוחצים חזק על עיריית באר שבע, אך הרשות המקומית לא ממהרת לאשר פינוי שכונות ותיקות לטובת הקמת מגדלי יוקרה לאוכלוסיות חזקות, בשל ההשלכות החברתיות. ומה חושבים התושבים?

כנס שיתוף הציבור. בעיריה החליטו ללכת על שקיפות ודיון פתוח (צילום: דוברות עיריית באר שבע)

יזמי הפינוי-בינוי גילו את באר שבע ומפעילים לחצים כבדים על מנת לקבל אישורים להתחיל בפרויקטים. מחלקת ההדנסה בעיריית באר שבע אינה ממהר לאשר – ובצדק ומבקשת לבדוק את ההצעות לעומק, תוך בחינת מכלול ההשלכות, לרבות החברתיות והסביבתיות.

סגן ומ"מ ראש העיר, מחזיק תיק ההנדסה טל אל על, אמר את הדברים בכנס שיתוף הציבור בתנושא התחדשות עירונית למתחם אלי כהן-הרמב"ם, בפאתי העיר העתיקה בבאר שבע: "כבר עתה מצויות על שולחננו בקשות רבות במגוון רמות תכנון במטרה לבצע התחדשות עירונית הן באמצעות פינוי-בינוי והן באמצעות תמ"א 38", גילה אל על. "חשוב לי ולנו לומר כי על אף רצוננו הרב בהתחדשות עירונית, לא ניתן את ידנו ואף נבלום תכניות אשר תובלנה לצפיפות בשכונות הוותיקות ללא מענה ראוי מן ההיבט התחבורתי ומוסדות הציבור, חינוך, קהילה וכל מה שיזדקקו לו תושבי השכונה. אל על הוסיף כי אתגר ההתחדשות העירוני בבאר-שבע הוא גדול לעין שיעור ממקומות אחרים בארץ, ובמיוחד בהשוואה לאזורי הביקוש הגבוה במרכז הארץ וזו בשל הכדאיות הכלכלית. אף על פי זאת, ואולי בשל כך, אנו נחושים ומחויבים למצוא את האיזון הנכון בין הכדאיות הכלכלית ובין הבטחת איכות החיים הן של התושבים החדשים שירכשו דירות בפרויקטים הללו בשכונות הוותיקות והן עבור התושבים הקיימים כבר היום".

מטרת הכנס הייתה לשתף את הציבור בכוונות התכנון של העירייה עבור מתחם צומת אלי כהן/הרמב"ם, הממוקם בכניסה הצפונית של העיר העתיקה (מרחוב הרצל). בכנס נטלו חלק למעלה מ-120 דיירים ובעלי נכסים במתחם.

הכנס הנו המשך ישיר למדיניות ראש העיר רוביק דנילוביץ' באשר לשקיפות ושיתוף הציבור בתכנון באר שבע. באירוע שנערך בשבוע החולף באולם מועצת העירייה הציג סגן ומ"מ ראש העיר מחזיק תיק ההנדסה ויו"ר ועדת תכנון ובניה טל אל על יחד עם ראשי אגף ההנדסה בראשות מהנדס העיר דימיטרי פיגלאנסקי ואדריכלית העיר יוספה דברה את מגמות הפיתוח הכלליות של העיר, בדגש על תכניות העירייה בכל הקשור להתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות.

אין בעל בית, אז המבנה מתפורר

אין זה סוד, שהעיר באר שבע הפכה לגן עדן עבור משקיעי נדל"ן: בבניינים הישנים, בשכונות הותיקות, ניתן לרכוש נדל"ן מחירים דימיוניים בהשוואה לאלה הנהוגים במרכז הארץ: בסביבות ה-400 אלף שקלים. כנס כזה, מניב לבעליו כ-3000 שקלים לחודש, כשכר דירה וגם יעלה בערכו בכ-9 אחוזים לשנה. ההכנסה משכר דירה, עד לגובה מסויים, פטורה ממס הכנסה. בשכונות הותיקות, על פי מידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ודוחות חברתיים שונים, בהם דוח המכון לרפורמות מבניות, גרה אוכלוסיה מבוגרת, כאשר הדור הצעיר עוזב לשכונות חדשות וצעירות יותר. מי שנותרים בשכונות אלה הם בדרך כלל מי שאינם מסוגלים, כלכלית, לקנות דירה חדשה יותר. משקיעי הנדל"ן לעיתים קרובות, אינם מתגוררים בבאר שבע, כמו גם השוכרים, בהם סטודנטים החוזרים לביתם במרכז בסופי השבוע. "וועד שוכרי הדירות", גוף שחברים בו בעיקר סטודנטים, מכיר לא מעט מקרים כאלה, כמו גר מקרים של סטודנטים ששכרו דירות בבאר שבע במחיר גבוה בעיר, אך נחשב זול במרכז הארץ. הבעיה מתחילה כשבעלי הדירה אינם חיים בבאר שבע ויש תקלה בבניין שתיקונה מצריך תשלום גבוה, כמו פיצוץ צנרת מים למשל. השוכרים מפנים את וועד הבית, אם קיים כזה, לבעל הנכס. בעל הנכס עלול להתעלם. ברחוב הגמל, בשכונה ה', נותרו הדיירים ללא מים מספר ימים, כי היו מי שסרבו לשלם עבור התיקון.
במקומו אחרים, בהיעדר יכולת לגבות תשלום מבעלי הנכסים, אין אפילו חשמל בחדרי המדרגות, שלא לדבר על תחזוקה בסיסית של הבניין, שהולך ומתפורר. מצב אחר, מפניו חוששים דיירים ותיקים, בעלי הדירות בשכונות הישנות, הוא כי משראדי תיווך, אשר רכשו כמה דירות בבניין, יפעלו לקדם פינוי-בינוי "בכוח" ואף ימררו את חייהם כדי שיתפנו. מקרים כאלה התרחשו, למשל, בשכונה ה' הותיקה.
ויש היבט נוסף: בבניין חדש ויוקרתי דמי הניהול והארנונה גבוהים משמעותית ותושב, המשתכר פחות משכר מינימום (על פי נתוני הביטוח הלאומי), יתקשה מאוד לעמוד בהם.

שכונה ג'. בתים ישנים וסביבה המשוועים לשיפוץ וטיפוח (צילום: דני בלר)

התושבים חוששים

קיים מסמך מעניין, החושף את תחושות התושבים בכל נוגע לביצוע פינוי-בינוי, כפי שהוצע לבצע אותו בשכונה ג': ב-20 בינואר, 2015,  נערך במרכז יום לקשיש, בשכונה ג', שכותרתו מפגש שיתוף ציבור, שעסק בתכנית התחדשות עירונית שכונה ג'. באירוע נטלו חלק נציגי עיריית באר שבע וכ-150 מתושבי השכונה, כמו גם נציגי AVIV AMCG, חברה בינלאומית לניהול וייעוץ רב-תחומי, בהם מומחי לתכנון ערים. בנפי התושבים הועלו התוכניות, המדברות על התחדשות, על ציפוף ומשיכת אוכלוסיות חזקות ואיכותיות לשכונה ג'.
השיח עם התושבים חשף את תחושותיהם, כפי שהועלו בפרוטוקול והתשובה שקיבלו מהפאנל:

שאלה: השכונה הופכת לשכונה ערבית עם פשע ואלימות.

מענה: אנו אמונים על תכנון פיזי, כשהרמה של המרחב הציבורי תשתפר ושאוכלוסייה חזקה תיכנס, פני השכונה ישתנו. התחדשות עירונית היא גם פרויקט חברתי קהילתי.

שאלה: האם דואגים לאוכלוסיה הגרה בשכונה?

מענה: אין כוונה להחליף את האוכלוסייה. אבל היות ואנו מדברים על התחדשות עירונית, המטרה היא הכנסת אוכלוסייה חדשה בנוסף לשיפור מצבה של האוכלוסייה הקיימת.

בסיכום הפאנל צויין בבירור: "עלתה תחושה של חוסר אמון מצד התושבים כלפי הרשות העירונית". עוד צויין כי "קיימת מצוקה רבה בקרב התושבים בנושא איכות החיים והסביבה בשכונה, עלו תלונות על "טינופת ברחובות", מדרכות שבורות, הצפה של ביוב, שריפת פחים וחוסר תחזוקה של מבנים. תלונות רבות בנוגע לחוסר בטחון אישי בשכונה ובקשה להגדלת אכיפה במרכזי המסחר וברחובות. תשתיות לא מתוחזקת כגון מדרכות ומתקני רחוב. 'רוצים ליהנות וללכת במדרכה בלי  ליפול'".


שאלה: האם דואגים לאוכלוסיה הגרה בשכונה? "אין כוונה להחליף את האוכלוסייה. אבל היות ואנו מדברים על התחדשות עירונית, המטרה היא הכנסת אוכלוסייה חדשה בנוסף לשיפור מצבה של האוכלוסייה הקיימת."


עלו חששות נוספים: "קיימת תחושה של הזנחה וקיפוח בקרב המשתתפים, אשר מודאגים ממצב התשתיות והתחזוקה בשכונה. נושא הונדליזם בשכונה עלה כבעייתי במיוחד, דבר המיוחס בחלקו לחוסר באכיפה.  קיים חשש מהחלפת האוכלוסייה המקומית בעקבות התכנית ואובדן הזהות המקומית.  עלה צורך בגיבוש צוות תכנון חברתי, בנוסף לפיזי, בין היתר מתוך כך שתושבי השכונה  חשים שהם לא מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות".

חוששים מפינוי בינוי, משוועים לשינוי (צילום: דני בלר)​​​​​​​

נראה, כי בעיריית באר שבע הפנימו את הטענות האלה, אך מתחילת 2015 ועד היום, לא חל שום פרויקט פינוי בינוי חדש בשכונה ובאר שבע אינה מוזכרת ברשימת מתחמי פינוי-בינוי ומתחמי עיבוי של משרד השיכון. מצד שני, מבוצעת בבאר שבע בניה מסיבית של מגדלי מגורים, לרוב במפרט יוקרתי ושיווק של מגרשים לבנייה עתידית עבור אנשי הקבע  שכך מקווים, יגיעו עם מעבר מחנות צה"ל לנגב. בשנים האחרונות נבנו ואוכלסו מגדלי יוקרה לאורך שדרות רגר, בשכונה א' ובמבואות שכונה ד'.  אין ספק, שלצד הבנייה המסיבית, האיכותית ופיתוח התשתיות בשכונות המבוססות, צריך לגלות ראיה חברתית ולסייע לאוכלוסיה בשכונות הפחות מבוססות, בהן קיים חשש מ"טרנספר" לטובת איכלוסן בתושבים "חזקים" ו"איכותיים". תחושה זו, עלולה להחזיר מושגים שנדמה היה כי חלפו מן העולם, כמו "ישראל השנייה". השכונות הותיקות, בהן חיים לא מעט מראשוני העיר, הן, אם כבר, "ישראל הראשונה".

תגובות

End of content

No more pages to load