• 18 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

כשכוח רצון פוגש חזון

מוטי טרבלסי הקים את 'טרבלסי קרמיקה' בעשר אצבעותיו: למשל, על מנת לגייס את ההון הראשוני מכר את מכוניתו ואת המדפים בחנות הראשונה בנה לבד. בראיון ראשון ובלעדי, הוא מספר על הדרך, האמונה והעשייה

טרבלסי קרמיקה

דרך ארוכה עשה מוטי טרבלסי מאז פתח את החנות הראשונה שלו לפני כמעט רבע מאה. הוא נולד וגדל במושב בית הגדי, עבד מגיל צעיר בחנות של אביו במושב ובשנת 1991, בעת שהיה בשירות מילואים, הגה את הרעיון לפתוח עסק משלו. "חיפשתי משהו שיאפשר לי להתפתח ולא תאמין עד כמה ההתחלה הייתה קשה וצנועה – ההון הראשוני, בסך 42 אלף שקלים, בא ממכירת הרכב שלי, אאודי שמונים. את המדפים לחנות בניתי מארגזי תחמושת משומשים, שהיו נזרקים בכלל לפח, בבסיס בו שירתתי במילואים. הייתי מוציא מהם את המסמרים, מקציע אותם והופך אותם לפריטים יפים. את הריהוט המשרדי קניתי מאיזה משרד שסגר, כי לא הייתה עבודה. בימים ההם בקושי בנו בנגב. האיש סגר ממש דקה לפני שבאזור התחילה תנופת בניה גדולה.

"פתחנו את החנות בשעה טובה ואז פרצה מלחמת המפרץ  הראשונה... ולא עבדנו כמעט חודשיים. אבל מיד לאחר מכן, התחילה להגיע לארץ עלייה ברוכה מחבר העמים. השערים נפתחו והשלטונות אפשרו לכמיליון יהודים לעלות לארץ. העולים הביאו לתנופת בנייה אדירה ולצמיחה בנגב. כל מי שבנה בית בנגב, הייתה לו אצלנו כתובת לקניית כל מה שהוא זקוק לו. לא היה צריך לנסוע לתל אביב יותר".

מוטי טרבלסי הוא איש צנוע ויש שיאמרו, אפילו לעתים נחבא אל הכלים. הוא מקפיד לדבר על החברה והעשייה כ"אנחנו", כיצירה משותפת של כל העוסקים בעשייה. הוא מספר בהתרגשות רבה על ההתחלה וגאה בדרך הארוכה שהחברה עשתה.

"בשנה הראשונה עשיתי הכול: הייתי גם איש המכירות, גם הנהג, גם האחראי על הכספים ואשתי, שהייתה מורה, הייתה מסייעת לי בענייני אדמיניסטרציה. בימים ההם, חברת 'גלי' הייתה מובילה בתחום מסעי הפרסום וממנה למדתי את החשיבות של פרסום נכון ויעיל. עשיתי צעד חסר תקדים בקרב בעלי העסקים בנגב והקדשתי 20 אחוזים מהמחזור לצורכי פרסום העסק. במושגי עולם העסקים של הדרום באותם ימים, זה היה צעד אמיץ. עם זאת, בשילוב שאר היתרונות של העסק, כמו מבחר גדול ואיכותי ושירות אישי ואדיב, הביאו את העסק לפרוץ קדימה".

על מנת להוביל עסק כזה, נדרשת ממך מידה גדולה של אחריות ותבונה...

"אין ספק, שבעסק שהתחיל מהיסוד ובכוחות עצמיים, אתה חייב להיות אחראי ומאוד שקול. אם תרצה, זה בגלל יצר של הישרדות. היה לי חשוב להוכיח לעצמי שאני יכול להצליח להתפתח ולהגיע להישגים וגם - ליהנות מהפירות. הלקוחות, שראו את מאמץ הרב שהושקע בעסק והרצון העז לשרת אותם, פרגנו והצביעו ברגליים: הם רכשו אצלנו את מה שהיה דרוש להם לבניית הבית. דאגנו להיות כל הזמן בקדמת העיצוב וקהל לקוחותינו כבר לא היה צריך לנסוע רחוק על מנת לרכוש את כל מה שדרוש לעיצוב ובניית הבית וליהנות מכל היתרונות תחת קורת גג אחת".

החברה הלכה והתפתחה. מהאולם הקטן, שנבנה בעבודה קשה, טרבלסי קרמיקה עברה לאולם רחב ידיים בנתיבות, בשטח 200 מ"ר, בו כבר הושקעו של 200 אלף דולרים. גם הפעם קהל הלקוחות נתן את אמונו. ואז, הגיע הצעד הנועז הבא: "בשנת 1995 בנינו אולם תצוגה חדש במושב בית הגדי, בשטח של 500 מ"ר. אנשי עסקים אמרו לי 'השתגעת. אתה מתאבד. אתה תיפול. מי יבוא בכלל למקום הנידח הזה'. לשמחתי, המקום הלך וצמח ולקוחות הגיעו מכל האזור. מעגל הלקוחות התרחב והגיעו אליי מדימונה ועד לאשדוד. בשלב הזה הרגשתי שאנחנו חייבים, על מנת להיות אטרקטיביים, להפוך ליבואנים, כדי להוזיל לצרכן את העלויות של פערי התיווך".




להיות יבואן, אומר, שוב, לעשות הכול כמעט בעצמך ולקחת על כתפייך אחריות גדולה...

"נכון. זה אומר לנסוע לתערוכות, לפתוח אפיקים חדשים בחו"ל והצעד הזה גם דרש מימון כספי מטורף, אבל כתוצאה מהמהלך, הלקוחות חסכו עשרות אחוזים של פערי תיווך ונסיעות לחברות במרכז הארץ".


"החלטנו לפתוח אולם תצוגה שיהיה אבן שואבת לכל מה שקשור לנוחות ועיצוב הבית.מהמוצרים. היה לנו חשוב לא ליצור אווירה יוקרתית יתר על המידה, שעלולה הייתה להיות מנוכרת, אלא אווירה חמימה, נוחה, מזמינה"



תגובות

End of content

No more pages to load