• 10 אוגוסט 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''חברות שמשלבות נשים בשכבת הניהול הבכירה - מצליחות יותר''

ד''ר אסתר לוצאטו עומדת, ביחד עם בעלה, ד''ר כפיר, בפירמה הוותיקה בעולם, הקיימת 152 שנה ותחום עיסוקה בקניין רוחני. גם בימי הקורונה הפירמה ממשיכה לעבוד, אפילו ביתר מרץ – ומול כל מדינות העולם

ד''ר אתי לוצאטו (צילום יח''צ)

ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו מחברת עולמות: היא עורכת פטנטים ועומדת יחד עם בעלה ד"ר כפיר לוצאטו בראש משרד הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, חלק מקבוצת לוצאטו, שמרכזו ביישוב עומר. אתר נוסף של החברה נמצא במגדל המוזיאון בתל אביב. המשרד עובד, מטבע עיסוקו, מול כל מדינות העולם. במקביל, היא עוסקת בפעילות ציבורית בנגב ולמענו. היא גדלה בשכונה ד' בבאר שבע, למשפחה ברוכת ילדים שעלתה ממרוקו ואת לימודיה עשתה בבאר שבע – מהיסודי ועד האוניברסיטה. משרדה עוסק בקניין רוחני, בפעילותה הציבורית היא נחלמת למען הנגב ואנשיו – תמיד בנועם, מיטיבה להסביר למה כשטוב לגנב – גם טוב למדינת ישראל. פעילותה הציבורית הענפה נעשית בהתנדבות. ביום העצמאות, בשנת 2006, זכתה להדליק משואה לאות הערכה על פעילותה המקצועית והציבורית.

אסתר לוצאטו גאה לספר כי גדלה בבאר שבע, עיר אותה היא אוהבת ורוצה בשגשוגה. עם תום שירותה הצבאי החלה בלימודיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את לימודיה עד סיום תואר שלישי השלימה תוך כדי הוראת כימיה בבית הספר התיכון, נישואין וגידול ארבעת ילדיה. את בעלה, ד”ר כפיר לוצאטו, הכירה באוניברסיטת בן גוריון. היא הצטרפה לפירמה המשפחתית שבה עבד כפיר עם אביו המנוח, ד”ר אדגר לוצאטו. לאחר עשר שנות עבודה ככימאית בפירמה, הצטרפה אתי כשותפה בשנת 1997, השנה בה זכתה ברישיון עורכת פטנטים מס' 120. עיקר עיסוקה במשרד הוא בשטח הכימיה, לצד ניהול שוטף ופיתוח עסקי של פעילות הקבוצה.
תושבי הנגב מכירים היטב את פעילותה הציבורית, ממנה התברכו רבים. היא משמשת כיו"ר עמותת ''יחדיו'' הפועלת מאז 1999 במטרה להרחיב ולשפר את השירותים החברתיים, הקיימים באזור הדרום. העמותה משפיעה ומיטיבה עם חיי צעירים ובוגרים כאחד, ושינתה את חייהם רבים. במקביל, היא חברת מועצת היישוב עומר, בו היא מתגוררת. היא יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב" המקדמת את מעבר בסיסי צה"ל לנגב. העמותה עמדה מאחורי מהלכים רבים לקידום המעבר. היא חברת הוועד המנהל של המוסד בו למדה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל מכללת סמי שמעון בבאר שבע.

ולא רק פטנטים ועשייה ציבורית: אתי לוצאטו היא גם כותבת בהירה ורהוטה. היא מרבה להתבטא בנושאים שעל סדר היום המקומי והארצי, דבריה זוכים לתמיכה נרחבת.

היכן נולדת ולמדת?
''אני תושבת עומר, נולדתי בבאר שבע, גדלתי בשכונה ד'. את לימודי היסודי התיכון והאוניברסיטה למדתי בבאר שבע. אני בעלת תואר בכימיה, עורכת פטנטים. אנחנו הבעלים של קבוצת לוצאטו, העוסקת בקניין רוחני ומסחור טכנולוגיות''.

אנחנו קצת לפני יום האישה הבינלאומי. בפירמת לוצאטו, כך נדמה, שוויון ההזדמנויות מתקיים הלכה למעשה.
''הפירמה קיימת 152 שנה. אנחנו כבר דור חמישי, בעלי כפיר דור רביעי והיה ברור שכפיר ממשיך את השושלת. זה המשרד הוותיק ביותר בעולם, שעובר ברצף מדור לדור. בדור החמישי לילך לוצאטו-שוקרון, מיכל לוצאטו- -ובר ותמר לוצאטו-בן יעקב. בדור החמישי הצטרפו שלוש בנות הבן הרביעי לומד הנדסה כימית וקרוב לוודאי יצטרף, בהנהלה שלנו אנחנו 80% נשים''. 

''אני מאוד מאמינה שנשים לא נופלות מגברים. אני חושבת שגם בחיים ולא רק בקריירה זה כך. גם נשים מתמודדות עם כמה דברים בבת אחת – משפחה ועשייה, ועם זאת, לא מעט נשים מנהלות קריירה מקצועית. אני חושבת שבסופו של יום היכולות של הנשים תורמות לארגונים. יש סטטיסטיקה על פיה חברות שמשלבות נשים בשכבת הניהול הבכירה מצליחות יותר – וכך גם בחברה שלנו''.


''אחד האתגרים הכי חשובים הוא נושא הטיפול בציבור הבדואי. אני חושבת ששנים הזניחו את המגזר הזה וכל האוכלוסייה בארץ ובעיקר בנגב משלמת את מחיר ההזנחה''



כיצד מגפת הקורונה השפיעה על העבודה?
''לשמחתנו, אנחנו עובדים עם כל העולם, העבודה מול כל לקוחותינו נעשית מרחוק. לא היה שינוי דרמטי, הפעילות דווקא גדלה מאוד. העסק שלנו תמיד פתוח. הוא מוגדר עסק חיוני, יש לנו דד-ליינים, תאריכים קשיחים  למסירת עבודות, אנחנו משרתים את מערכת הביטחון, כך שעבדנו תוך שמירה על הנחיות התו הסגול והמשרד פתוח בכפוף להנחיות''. 

והמשפחה? 
''בהתחלה הייתה מגבלה והכל השתנה. ראינו הרבה פחות את הילדים והנכדים עם הזמן עשינו את ההתאמות המתבקשות''. 

הפעילות הציבורית הושפעה מהמצב?
''בעשיה הציבורית שלי, אני גם חברת מועצת עומר, חברה בוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון ומכללת סמי שמעון, יו''ר הוועד המנהל של עמותת 'יחדיו', שהייתה פעילה בכל הארץ ובעיקר בדרום. התקופה של קורונה אתגרה את העמותה, אך העמותה תפקדה בצורה יוצאת מהכלל, ידעה להתגבר על הקשיים ולמנף את המצב המיוחד לצורך עשיה ברוכה''. 

יש לך תובנות מהמשבר הנוכחי?
''עלינו לצאת יותר מחוזקים גם ברמה האישית וגם ברמת המדינה.  ברמה אישית משבר יוצר אי וודאות, ממנו ניתן להפיק לקחים ולצאת למצב טוב יותר. מבחינה לאומית ישראל הוכיחה יכולת שאין להרבה מדינות להשתלט על הסיטואציה, להגיב הכי מהר, להקדים את כל העולם במבחן האמיתי של ביצוע חיסונים. הכל היה מאורגן, בסופו של דבר ישראל הקדימה את כולם ואולי תצא הראשונה מהמשבר. זוהי תעודת כבוד למדינת ישראל. לא מזמן התפרסם מדד החדשנות העולמי וישראל ממוקמת בין שמונה המובילות בחדשנות טכנולוגית, הישג מאוד מכובד''.

פירמת לוצאטו עובדת מול כל העולם, אבל את מחוברת מאוד לנגב, במסגרת העשייה הציבורית שלך... 
''הפעילות הציבורית שלי משמעותית מאוד עבורי. הקמנו עמותה לפני יותר משנתיים, ''ישראל למען הנגב'', הנאבקת למען העברת קריית המודיעין לנגב. עתרנו בעניין וזה הביא לפתיחת מעטפות המכרז ולקביעת הזוכה במכרז. אני מקווה להקדיש יותר זמן לפעילות ציבורית למען האיזור''.

חשבת על הצטרפות לחיים הפוליטיים?
''היו פניות, אבל אמרתי 'לא'. קודם כל, מאחר והעסק המשפחתי גדל וצומח בקצב מאוד גדול. כפיר ואני מאוד חיוניים לעסק ואני לא יכולה להגיד שאני פורשת. אם הולכים לפוליטיקה, אז זו שליחות, שחייבת להיעשות במשרה מלאה. העולם הפוליטי מאוד מרתיע. אין ספק שאם רוצים להשפיע אז הזירה הפוליטית היא המתאימה''.

דרך מפלגת נגב למשל?
''אני לא חושבת שמפלגת נגב היא המסגרת הנכונה. אסור לנהל את המדינה בצורה סקטוריאלית. הפריפריה צריכה להיות בסדר עדיפות עליונה, אך ריבוי מפלגות לא טוב לניהול המדינה. צריכות להיות 2 או 4 מפלגות שיתמודדו לבחירות. במקום מפלגת נגב, צריך לשאוף לייצוג הנגב במפלגות הגדולות''.

מהם לדעתך האתגרים המרכזיים לנגב לשנים הקרובות?
''האתגר העיקרי הוא שתהיה דמוגרפיה חיובית לכיוון הנגב. שיגיעו אליו תושבים חדשים. לדעתי, כאשר מעבר צה''ל יושלם הנגב יראה שינוי גדול. אין ספק שצריכים לעשות פה עוד הרבה דברים במקביל. אחד האתגרים הכי חשובים הוא נושא הטיפול בציבור הבדואי. אני חושבת ששנים הזניחו את המגזר הזה וכל האוכלוסייה בארץ ובעיקר בנגב משלמת את מחיר ההזנחה. האתגר הגדול ביותר של הנגב הוא לטפל בנושא הבדואים בנגב. מצד  לאכוף את החוק, אך מצד שני, לתת את כל הכלים להצלחה''.''אסור לנהל את המדינה בצורה סקטוריאלית. הפריפריה צריכה להיות בסדר עדיפות עליונה, אך ריבוי מפלגות לא טוב לניהול המדינה''.


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com


​​​​​​​

תגובות

End of content

No more pages to load