• 10 אוגוסט 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

עו"סה את המ(י)טב

ג'ולי קייט, מנהלת סניף אשדוד בעמותת מטב, מייסדת ובעלים של ''אינקוגניטו נגב'', חברת מועצת מיתר, אקטיביסטית ופעילה לקידום השוויון המגדרי

צילום: אייל מנקיטה

ג'ולי קייט, מנהלת סניף אשדוד בעמותת מטב, המתמחה בשירותי סיעוד ורווחה, ממונה על מעל 750 עובדות ועובדים; מייסדת ובעלים של ''אינקוגניטו נגב'' – המרכז למטפלים מומחים עצמאיים; חברת מועצה מקומית מיתר, בראש סיעת ''קהילה'', יו''ר ועדת רווחה ומתנדבים וחברת הנהלה; אקטיביסטית ופעילה לקידום השוויון המגדרי ומניעת האלימות נגד נשים. בת 37, נולדה בליטא ועלתה לישראל ב-1997. נשואה ללביא, אמא לאמרי (12) ולאלדר (9).

בעלת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית קלינית ותואר שני נוסף במנהל ומדיניות ציבורית (התמחות בשלטון מקומי) מאוניברסיטת בן גוריון, בהצטיינות; בוגרת התכנית לפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית בחסות אוניברסיטת בר אילן; בעלת הסמכה בטיפול בטראומה, התמחות בהורים וילדים והסמכה בגישור.     

מה הדבר הכי משמעותי שעשית עד כה בתפקידך?
"כחלק מארגון חברתי וחדשני בו אני עובדת – לקחתי חלק בתכנון והוצאה אל הפועל של מענים ייחודיים וחשובים עבור קשישים ובני משפחותיהם, כדי להקל על שגרת חייהם בתקופה מאתגרת זו. כנבחרת ציבור, קידמתי לאחרונה פרויקטים שונים בתחום מניעת האלימות והגברת המוגנות, וביניהם – שיתוף פעולה עם מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - תכנית ההסברה והמניעה במוסדות החינוך ביישוב, הכשרה בהגנה עצמית עבור אימהות ובנות תושבות מיתר, מיזם ההתרמה היישובי עבור שירה איסקוב ועוד. תכניות רבות נוספות כרגע נמצאות בשלבי התכנון וביניהן – התכנית להפגת הבדידות, פרוייקט סביו'ן להגברת המוגנות של ילדים ונוער והכשרת מתנדבות לאיתור וזיהוי של נשים במצבי סיכון".

כיצד מגפת הקורונה השפיעה על חייך המקצועיים והאישיים?
"בתקופת הקורונה זכיתי לספק תעסוקה בתנאים מכבדים למאות עובדות ועובדים ולהעניק שירות מיטבי לאוכלוסייה הרגישה ביותר. 
בחרתי במקצוע בו כל יום אני זוכה להשפיע על חיי הזולת. כעובדת חיונית המשכתי לנסוע לעבודה בכל בוקר. אני מאמינה כי התקופה הזו לימדה אותי רבות על ניהול בתנאי מציאות משתנה ובמצב מתמיד של אי וודאות: מציאת פתרונות יצירתיים, בניית אסטרטגיה גמישה, חשיבות של מחוברות הצוות לארגון ועבודה על מוטיבציה ומיצוי הכישורים האישיים של כל עובדת ועובד. אני מאמינה שכל מי ששרדה את המשבר – תצא ממנו מנהלת טובה וקשובה יותר. כפעילה חברתית, למדתי על כוחו של האקטיביזם ברשת. זו דרך חדשה ואחרת מאוד לפעול, עם חוקים משלה וקצב שונה, אך יעילה ונגישה. תמיד יש דרך להשפיע!"

"במישור המשפחתי והאישי, ללא ספק תקופה זו יצרה משהו מאוד אינטימי, מקרב וייחודי. חזרנו לטייל בטבע, לקרא ספרים ולבשל יחד ארוחות ערב. התקופה הזו העצימה מאוד את תחושת הביחד, את החיבור המשפחתי, והעניקה לא מעט רגעי קסם קטנים ומרגשים. לצד התמורות החיוביות, הניתוק החברתי, שהילדים נאלצים לחוות, הוא הרסני. את ההשלכות אנחנו עוד נראה בהמשך. לתפקיד ההורי כעת משקל רב המיוחד – להכיל, ליזום שיח, לעבד את החוויות שעולות ולא לאפשר לילדים להתכנס פנימה ולשקוע".


"החלום הגדול שלי אחוז הנשים בתפקידי המפתח ועמדות ההשפעה יהיה שווה לאחוז הנשים באוכלוסייה"



עם מי והיכן חגגת את יום האהבה?
"עם לביא, חברי היקר לחיים, בגינה על כוס יין טוב, עם הנוף הקסום ליער הנושק לגינתנו, תחת כיפת השמיים מלאי הכוכבים". 

מהו המוטו שלך?
"המוטו שלי הוא המשפט הנצחי של אנג'לה דיוויס – 'אני לא מקבלת יותר את מה שאיני מוכנה לשנות, אני משנה את מה שאיני מוכנה לקבל'".

מה המסר שלך לנשים שרוצות לשאוף גבוה למעמד כמו שלך?
"המסר שלי לנשים שרוצות להצליח – אל תתני לאף הורס חלומות לקצץ לך את הכנפיים! ואם הגיעה תקופת בצורת, אל תתפללי לגשם, עלי וסחטי את הענן!".

איזה יחס את מקבלת מגברים שעובדים איתך?
"אני זוכה לעבוד לצד גברים שדוגלים בשוויון ושמים דגש על כישוריי ולא על השיוך המגדרי שלי. מנכ'ל עמותת מטב, ליאור שטראסברג, הוא אחד המנהלים בעלי התפישה השוויונית ביותר שיצא לי להכיר. תענוג לעבוד תחת ממונים כמוהו. ראש המועצה, שלצדו אני שמחה לפעול למען תושבי היישוב שלי, שמעון מזוז, מעריך מאוד את דעתי ואת עמדותיי בנושא שוויון. רק לאחרונה פניתי אליו בבקשה לשנות את נוסח השילוט באחד מבתי הספר ביישוב, אשר נוסח כפונה לתלמידים בנים, וזכיתי לתמיכה וגיבוי. מרגש שיש לא מעט גברים בתפקידים בכירים שמתגייסים למאבק לשוויון, מעריכים ומקדמים נשים ולא חוששים לתמוך ביוזמות מעצימות נשים".

מה היית רוצה לשנות?
"הייתי רוצה לשנות תפישה המנציחה את אי השוויון בחלוקת נטל הבית וההורות. אני מאוד שמחה לגלות שקמות יוזמות, כגון 'אבא בארבע' או יוזמת נעמ"ת למעורבות האבות בחינוך, שמאפשרות גם לאבות להתפנות להורות לצד הקריירה. רק כאשר שוויון באחריות השיורית כלפי ההורות וחינוך הילדים יהפוך לעובדה קיימת, אפליית נשים בשוק התעסוקה תצטמצם ועמה- הבדלי השכר ושיעור האבטלה הגבוה בקרב הנשים, שרק הלך והחמיר בתקופת הקורונה. יצא לי לשוחח עם נשים רבות, אשר נפלטו משוק התעסוקה בעקבות המשבר, להדריך אותן, לייעץ להן. אני שמחה לעשות זאת בכל הזדמנות שנקרית בדרכי – אין סיפוק גדול מזה!

מה התחביבים שלך?
"אחד התחביבים שלי הוא כתיבה. את ספר השירים הראשון כתבתי כילדה בת תשע, עוד בהיותי בליטא. התעוררתי באמצע הלילה ופשוט התחלתי לכתוב. מאז, זו דרכי להביע רגשות, להציף סוגיות ולהשפיע. זה כבר מעבר לתחביב. בעבר היה לי בלוג קבוע באתר 'סלונה', וכשהוא נסגר, התחלתי לכתוב בפלטפורמות אחרות – מדור הדעות של גלובס, פורומים פמיניסטיים ברשת  ועוד. בימים אלה אני שוקדת על ספר הביכורים שלי. זה 'הריון' ארוך ולא פשוט, עם הרבה כאב, כי הנושא הוא רגיש וקרוב לליבי, אך בסוף הוא ייצא לאור".

תכניות לעתיד וחלום?
"אנו נמצאות בתקופה מלאת אי ודאות, אך אני מביטה אל העתיד בהרבה אופטימיות. אין לי ספק שתמיד אהיה במקום בו אוכל להשפיע ולסייע לזולת, הן כשכירה, הן כעצמאית והן כמתנדבת. אני מאחלת לעצמי להמשיך לחזור הביתה עייפה ומסופקת, בתחושה שעשיתי טוב למען מישהי או מישהו. החלום הגדול שלי הוא שילדיי יזכו לחיות בחברה שוויונית, מקבלת את אחר והחלש, ערכית והומנית יותר. חברה, בה אחוז הנשים בתפקידי המפתח ועמדות ההשפעה יהיה שווה לאחוז הנשים באוכלוסייה. חברה, בה כל אחד ואחת יוכלו לבחור את עתידם לפי כישוריהם ונטיות ליבם. בלי לחשוש.

משאלת לב?
"וולט דיסני אמר שאם את יכולה לחלום את זה - את יכולה להגשים את זה. עד היום...נוכחתי לגלות שהוא צדק!". 


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com


​​​​​​​

תגובות

End of content

No more pages to load