• 20 ספטמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

נדב גולדמכר הי''ד, שנפל במבצע צוק איתן: זיכרונו חי בקהילה

משפחתו של רב סמל נדב גולדמכר הי''ד, שנהרג בהתקלות עם מחבלים בצוק איתן בחרה להנציח את זכרו בדברים שאהב

אהב חיים בריאים, התעקש על שירות משמעותי בצה''ל: רס''ל נדב גולדמכר הי''ד (צילום: אלבום משפחתי)

מרגש מאוד היה ביום ראשון, ה-28 באפריל, בחדר הכושר ''אייקון פיטנס'' בפארק ההיי-טק בבאר שבע. בעוד המקום המה עשרות מבקרים שהמשיכו להתאמן במקום, משפחתו של חלל צה''ל, רב סמל נדב גולדמכר הי''ד, אשר נפל בקרב במבצע "צוק איתן", התכנסה לטקס נוגע ללב שכלל גם תחרות ''נינג'ה''. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', המלווה את המשפחה מאז נפילתו של נדב, נרגש לא פחות, אמר כי ההנצחה היפה היא גם באמצעות יוזמות כאלה, של עידוד הפעילות הספורטיבית. את האירוע המרגש יזם וערך פז גולמדכר, אחיו של נדב, שהוא סגן מנהל חדר הכושר. אף כי באי המקום מכירים אותו, לא כולם מכירים את סיפור חייו ואת העובדה כי לפני כן הוא הגיע, בעקבות המשבר הגדול שפקד את משפחתו, למשקל 130 קילוגרמים. בעבודתו כיום, הוא גם ממשיך חלום אישי וגם מנציח את זכר אחיו.

''הייתי ילד שמנמן, שמאוד העריץ את אחיו הבוגר. אחי, נדב הי''ד, חלם להיות תזונאי ומדריך כושר. הוא אהב להתאמן בחדר הכושר, השקיע בכך את כל הנשמה, רצה מאוד ללמוד תזונה. הוא דגל באורח חיים בריא ורצה להוביל צעירים אחרים בדרכו'', מספר פז. ''כשאחי נהרג, פקד אותי משבר אישי גדול. עליתי למשקל של 130 קילוגרם. החלטתי שאני לוקח את עצמי בידיים, נרשמתי לחדר כושר, התחלתי להתאמן, עברתי לתזונה בריאה יותר. השלתי 60 קילוגרמים ממשקל גופי. כיום אני סגן מנהל חדר הכושר, שזו דרך להנחיל את זכר אחי ולהמשיך את הדרך שלו''.

פז גולדמכר ביום הספורט, יחד עם מאמנת הכושר אנה ברונובסקי

אביו של נדב, אריה, פתח את הטקס וסיפר, כשהוא נרגש מאוד, כי ''נדב שלנו היה ילד מלא שמחת חיים, חברותי, בעל חוש הומור ולב ענק, תמיד אכפתי ודואג למשפחתו ולחבריו. אחד הדברים שהיו חשובים לנדב הוא שמירה על אורח חיים בריא. הוא דאג להאמן ו''לטפח את הקוביות בבטן. הוא אכל בצורה בריאה ומאוזנת ואף נהג להצטרף ולעזור לי בבישולים, שמא יוספו מרכיבים לא בריאים לתפריט המשפחתי''.

''אחד החלומות שלו היה להיות תזונאי ולמרות שבכל שנותיו על ספסל הלימודים התמודד עם הפרעות קשב וריכוז, אחרי שסיים את שירותו הצבאי השלים בגרויות והתקדם בצעדי ענק לעבר המטרה שהציב לעצמו, אותה לא הספיק להשלים''.

''החלום השני של נדב היה לסייע ככל שניתן לנוער בסיכון. מפקדיו וחבריו לשירות סיפרו כי במהלך שירותו הצבאי שימש אוזן קשבת לחיילים בעלי קשיים, תמך וסייע, עזר והחליף חיילים במשמרות וכך נהג בשירותו הצבאי''.

''הערב בחרנו להנציח את נדב מתוך התחום שהכי אהב – כושר ועיצוב הגוף. נדב היה מבלה כמעט כל יום בחדר הכושר ואף ממשיך את אימוניו כשהיה חוזר הביתה'', אמר האב.

נדב גולדמכר הי’’ד במקום שכל כך אהב – חדר הכושר

ההנצחה של נדב מבוססת על תרומה לקהילה
אריה גולדמכר בחר להנציח את בנו בדברים שאהב. בבית הספר ''היובל'', בו למד, הקים, ביחד עם המנהלת וצוות המורים, את ''השביל של נדב'', שביל המהווה מרחב חושי-תנועתי, המעניק מענה לימודי חווייתי לכלל הילדים ובמיוחד לאלה המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז. בתיכון ''מבואות הנגב'' הקימה המשפחה מתחם ספורט ומדי שנה, ביום הולדתו של נדב, מקיימים התלמידים פעילות ספורטיבית על פי הערכים בהם דגל נדב.

​​​​​​​בטיילת נחמן אימבר, בשכונת נווה זאב בבאר שבע, הוקם יחד עם עיריית באר שבע מצפה יפהפה, המשקיף על נוף, לזכרו של נדב. אחת לשנה נערך מסע ג'יפים, בהשתתפות של למעלה ממאה ג'יפים ומאות אנשים, לזכרו של נדב ולזכר הנופלים במערכות ישראל. ביחד עם כי''ל, מוענקות מדי שנה שמונה מילגות לתלמידי החינוך הבלתי פורמלי במכללת קיי, שתחום לימודיהם הוא עבודה עם נוער בסיכון.

''ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', מלווה אותנו באהבה רבה. הוא מלווה את משפחות הנופלים בבאר שבע, קשוב תמיד, מסייע ונפגש בכל עת, למרות סדר יומו העמוס. זוהי אהבה נדירה, האנושיות של רוביק נוגעת ללב כולנו, זה לא מובן מאליו.  הוא מחבק אותנו לאורך כל השנה'', מספר אריה.

בעוד נערך הטקס, רבים מסביב המשיך בשיגרת האימונים שלהם. רוביק דנילוביץ', אמר, שזו ההנצחה הכי יפה והכי מרגשת, לראות אנשים מתאמנים, עושים למען הקהילה, צומחים ומצמיחים מתוך אמונה ומתוך רצון להמשיך את הדרך. מאי גולדמכר ריגשה את כולם כשביצעה שיר לזכר אחיה. זה לא היה טקס רגיל וגם התחרות שלאחריו לא הייתה רגילה, ניכר על כולם כי המעמד נוגע מאוד לליבם.

נדב נולד בין האזעקות של מלחמת המפרץ

נדב, בנם השני של שוש ואריה גולדמכר, נולד בינואר 1991 בבאר שבע. אח לניר, פז ומאי. הוא נולד בין האזעקות של מלחמת המפרץ, כשלראשונה העיר באר שבע התמודדה עם כניסה למרחבים מוגנים.

''הוא היה ילד חם, אוהב ומלא שמחת חיים שגדל להיות נער יפה עם חיוך מקסים ומלא בהומור. נדב בלט בצניעותו וכנותו. הוא היה עם לב זהב, חברותי, מלא ברוח התנדבות, אכפתיות ודאגה לחבריו ולמשפחתו. נדב היה חדור מוטיבציה וכאשר שם לו מטרה הוא הצליח לממש אותה'', נכתב אודותיו באתר ''יזכור''.

נדב למד והתחנך בבית הספר היסודי "היובל" בבאר שבע ובתיכון "מבואות הנגב" שבקיבוץ שובל. הוא התמודד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, ולפיכך הוריו ומוריו נלחמו כדי שיסיים שתים-עשרה שנות לימוד. למרות הקשיים הרבים, הוא צלח זאת בעזרת משפחתו העוטפת, המחבקת והמכילה ובתמיכת בית הספר.

הוא החל את שירותו הצבאי במחנה ג'וליס בתפקיד נהג ביחידת מתפ"ש (מתאמי פעולות הממשלה בשטחים), אך שאף להגיע ליחידה קרבית, לתרום יותר ולשרת שירות משמעותי. לאחר שמונה חודשים של מאבק עיקש, בקשתו נענתה בחיוב והוא עבר ליחידה קרבית.

נדב יצא לטירונות חוזרת, הפעם במסלול קרבי בחיל תותחנים, בבסיס שבטה. לאחר הכשרה של שמונה חודשים שובץ בסוללת אלון בגדוד "נמר",ולאחר מכן כנהג קרבי ועוזרו של מסו"ל (מפקד הסוללה) רס"ן רז היימליך, שאיתו הקים את סוללת "גרניט" בגדוד. בשנה וחצי של שירותו בסוללה הוא פרח ונהנה מאוד. בתפקידו הקרבי תִפקד נדב כחייל למופת, תוך סיכון עצמי, ביצע כל משימה שהוטלה עליו, ופעל תמיד בנחישות ובצניעות. הוא דאג לחיילי הסדיר, חש אחראי להם והקצינים הרגישו שהוא כאחד מהם רס"ן היימליך מספר עליו "במהלך השנתיים ששירת תחתיי, הוכיח נדב כי הוא לוחם מן השורה וכי אפשר לסמוך עליו עם כל משימה שתידרש. בתור הנהג שלי (בקודקוד) נדב הראה נאמנות שאין שנייה לה והיה לעזרי בכל מצב וזמן. מעבר לכך נדב היה מאוד בולט מבחינה חברתית בסוללה ולמרות כי לא היה מפקד, היה מרבה לשבת עם הלוחמים, לשמוע את הבעיות שלהם ולנסות לפתור להם אותם או להעלות אלי את הדברים מתחת לפני השטח.

אחד המאפיינים המרכזיים אצל נדב הינו הרצון תמיד לתת יותר למען האנשים איתם משרת ועובד. כשהשתחרר נדב משירותו הסדיר בדרגת רב"ט (רב-טוראי) ביקש שדרגתו תתוקן לדרגת סמ"ר (סמל-ראשון). נדב השתחרר כרב"ט זאת עקב בירוקרטיה שלישותית, בה נאבק עוד בהיותו בשירות סדיר. לאחר שחרורו הצבאי החליט נדב להקדיש את זמנו ללימודים. כדברי אביו: "נדב סיים שתים-עשרה שנות לימוד עם מחברת של שניים עשר דפים, אבל ידע לשוב לספסל הלימודים ולהשלים את החסר", הוא חלם להיות תזונאי ולהנחיל לאנשים אורח חיים בריא.

ראש העיר רוביק דנילוביץ עם האב אריה


אחרי סיום השירות הצבאי, עשה חיל בלימודים

הוא למד במכללת "קיי" בבאר שבע, עבר את הבחינות בהצלחה רבה וממוצע הציונים הגבוה אִפשר לו לתכנן את המשך לימודיו, ולהגשים את חלומו: להתפתח בתחום התזונה וקידום אורח חיים ספורטיבי ובריא. שוב הוכיח לעצמו ולסובבים אותו שהוא יכול.במקביל ללימודים עבד נדב כמפעיל מִתקן בחברת "רותם אמפרט נגב בע"מ". את יתרת זמנו חילק בין התנדבות, תחביבים ובילויים, ולא שכח להקדיש את שעותיו לאחותו הקטנה מאי, שאותה אהב מאוד. בעמותת "נחלי אמונה" גמ"ח – גמילות חסדים התנדב בחלוקת ארגזי מזון למשפחות קשות יום; וכמו כן שימח ילדים מאושפזים במחלקת הילדים בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, בהפעלות עם בלונים.בזמנו הפנוי, נדב אהב להתאמן בחדר כושר ולחטב את גופו.

עוד מסופר עליו באתר יזכור, כי הוא השקיע המון זמן באימוני חדר כושר ובלימוד על תזונה נכונה ועל תרגילים שונים לפיתוח הגוף ואף תיכנן בעתיד ללמוד תואר בתזונה ולהפוך את התחביב למקצוע של ממש. בנוסף, נדב אהב מאוד לבשל. הוא היה מכין למשפחתו ארוחות ואפילו היה ממציא מתכונים בעצמו. אין ספק שהוא היה מוכשר מאוד בתחום אומרים הוריו. נדב אהב מוזיקה ישראלית ובעלי חיים בהם היה מוקף בקביעות, כמו כן, נהנה לבלות עם חבריו במסעדות ובפאבים, ולטייל בארץ.נדב תכנן לעשות את "שביל ישראל" מהנקודה הצפונית ביותר ועד לנקודה הדרומית ביותר. נדב לא הצליח להגשים את משאלתו.

במילואים שובץ לשרת כנהג מלגזה בגדוד "גפן" בבה"ד (בסיס הדרכה) 1, אך לא הסתפק בכך. בשיחה עם מפקד פלוגת המפקדה, רס"ן עופר טאיטו, ביקש שיעבירו לתפקיד נהג חפ"ק (חוליית פיקוד קדמי) כדי לתרום יותר. רס"ן טאיטו קיבל אותו כנהגו, תפקיד השמור בדרך כלל לוותיקים בפלוגה. בתגובה לכך רשם נדב בדף הפייסבוק שלו בגאווה גדולה:- " לא מאמין -  אני נהג חפ"ק מ.פ. בגדוד חי"ר במילואים! אחלה מילואים יהיו בהמשך הדרך".

בצוק איתן ביקש להיות משובץ בתפקיד משמעותי

במהלך מבצע "צוק איתן" חיכה וציפה שיקראו לו. ואכן, ב-17 ביולי 2014 נקרא בצו 8 בתום משמרת לילה במפעל, והתייצב ראשון כדי לתמוך בכוחות הסדירים שנכנסו לעזה. "לא היססת, לא התעכבת, והתייצבת מוקדם למשימה," תיאר מפקדו רס"ן טאיטו "זו בסך הכול הגעתך השלישית לשירות מילואים מאז הצטרפת לגדוד, לפני למעלה משנה בלבד. ... בענווה רקמת רקמה אנושית פשוטה, חמה ומבורכת עם חבריך החדשים ליחידת המילואים. שובצת כנהגו של מפקד פלוגת המפקדה. תפקיד משמעותי, מבצעי וחשוב, המחייב אחריות, נחישות והתמדה גם בתנאי לחץ ואי ודאות. חבריך ראו זאת והעריכו אותך כך בקרבם. למרות הזמן הקצר יחסית מאז הצטרפותך לגדוד, הרווחת לך חברים חדשים גם מעבר למילואים".

חדור מוטיבציה נרתם נדב למשימות שונות בגדוד ועזר בהכנות הפלוגה, בהחתמת ציוד ובהתארגנות בשטח, כי ראה בכך זכות שניתנה לו. "הגם שתפקידך, נדב, הוא נהגו המבצעי של המ"פ," אמר מפקדו רס"ן טאיטו" ביצעת ויזמת כל משימה אפשרית שיכלה לקדם את מוכנות היחידה ללחימה. לפתע מצאו אותך במחסן ההצטיידות מסייע בהנפקת ציוד החירום לחבריך ליחידה, אשר הגיעו אחריך ביום הקריאה. הרמת כיסא, סחבת ציוד, סייעת למפקדים ולחברים – וכל זאת בנחישות, בשקט, בצניעות, ללא רעש וללא אף תלונה על מחסור או בעיה. נהפוך הוא. אמרת לחבריך ולמפקדיך שאתה רוצה לעשות יותר, להיות עוד יותר מבצעי. הכול בעשייה, תוך גילוי רוח לחימה ואמונה אמיתית בצדקת הדרך ובצדקת המשימה''.

רס’’ל נדב גולדמכר הי’’ד  (צילום: אלבום משפחתי)

נהרג בפעולה שמנעה פיגוע המוני בנגב

כדרכו, תמיד נרתם נדב לעזרה. גם ב-20 ביולי 2014, התבקש להחליף את נהג המג"ד שיצא להתרעננות אחרי יומיים רצופים מאחורי ההגה – הסכים ללא היסוס ואף בהתלהבות. כשסיפר לפז אחיו על הסיפוח שלו למג"ד, אמר: 'אני שמח שסוף סוף אני עושה משהו משמעותי, ואני מקווה ליהנות כמה שיותר".

ב-21 ביולי 2014 בשעה 6:40 בבוקר התקבלה התרעה מחדר הפיקוד על דמויות חשודות הלבושות במדי צה"ל בסמוך לקיבוץ ניר-עם, בצפון גבול רצועת עזה. הכוחות הניידים והרגליים נדרשו לצאת מיד לשטח. מפקד גדוד "גפן", סגן-אלוף דולב קידר, יצא לדרך ברכבו כשנדב נוהג בו (למרות שנדב היה אמור לחזור לתפקידו כנהג המ"פ) אל מול פני אויב ואל מול אש חיה. באזור שבו זוהו המחבלים הורה לו מפקד הגדוד לעקוף רכב אחר שחבר אליהם. טיל נגד טנקים נורה לעברם ופגע ברכבם. מפקד הגדוד ירד עם שני לוחמים נוספים מהרכב מתוך כוונה לחתור למגע ולנטרל את האויב. הם ניהלו קרב יריות עיקש עם המחבלים שהיו פזורים בשטח. תוך זמן קצר, הצטרפו כוחות נוספים מאוויר ומהיבשה, ובחילופי האש העזים חוסלו עשרת המחבלים שחדרו ממנהרה סמוכה כשהם לבושים במדי צה"ל. כניסתם של המחבלים לקיבוץ (כ- 200 מ' מאיזור האירוע) ולשדרות (800 מ' מאיזור האירוע) סוכלה ונמנע פיגוע המוני.​​​​​​​

נדב נהרג, עימו נהרגו שלושת הלוחמים הנוספים שהיו ברכב: סגן-אלוף דולב קידר, סגן-משנה יובל היימן ורב-סמל בכיר קסהון (דני) ביינסאין. על אומץ ליבם בקרב קיבלו ארבעת הלוחמים צל"ש. נדב בנופלו היה בן עשרים ושלוש והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

תגובות

End of content

No more pages to load