• 02 יוני 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

בין קודש לחול: האמנית שושנה קמחי שואבת כוחות מהתנ''ך

בראיון נוגע ללב על ילדותה במושב, היא גם מתגאה בארבעת ילדיה, ששניים מהם ממשיכים להוביל את העסק המשפחתי 'קמחי קרמיקה' ומקרינה אור על סובביה

התרגש מהמחווה. שושנה ולצידיה דנילוביץ' ועו"ד מינה קלמן, חברת מועצת העיר

שושנה קמחי שמש נולדה בשנת 1951 במושב בית עזרא הסמוך לאשקלון.  הוריה הגיעו במסגרת 'עליית הנוער' מעיראק בשנת 1949 ונישאו בישראל. במושב היו לול, רפת וגידול ירקות למיניהם. בשנת 1963 עקרה המשפחה מהמושב לבאר שבע. אביה נפטר בגיל צעיר ולא הצליח להגשים את חלומותיו לגבי ארץ ישראל, אך זכר לגדל בה משפחה לתפארת. אמה, אוולין רחל שמש, זוכה לחבוק נכדים ונינים ואף נכחה בפתיחת התערוכה.

שושנה נשואה לשמואל קמחי שנולד בתורכיה, ובגיל שנה (1949) עלה לארץ . הם הורים לארבעה: הבן הבכור גבי, בעל תואר ראשון במשאבי אנוש, עובד בעסק המשפחתי 'קמחי קרמיקה', וממשיך את פועלו של שמואל.  אביב, עורך דין במקצועו, בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון. ריקי, עורכת דין במקצועה, העובדת אף היא בעסק המשפחתי. שלומית, מורה למתמטיקה בתיכון בתל אביב, בעלת תואר ראשון ושני בהוראה , ותואר ראשון בהנדסה כימית, וכן משתלמת בחינוך מיוחד.

נוהגת לצייר אנשים דתיים. דיוקן של הבאבא סאלי פרי מכחולה

שושנה הינה אמנית רב תחומית: בציור וכתיבת מחזות. באמתחתה הוצאת הספרים 'מקרוב', 'המיית אם', 'במכחול וצבע', 'במכחול ועט', המשלבים את ציוריה ושיריה. שושנה מורה זה כ-40 שנה בחינוך הרגיל, ולה הכשרה גם בחינוך המיוחד, עם ניסיון בן 20 שנה כמורה מרכזת בבית ספר 'פריקלאס' , ילדים ונוער בסיכון. 

בהשכלתה, היא בעלת תעודת הוראה לכיתות ב' עד ח' בבתי ספר יסודיים, והמשך לימודים באוניברסיטת בן גוריון, לתעודת הוראה כיתות ז'  עד ט' , בספרות ותנ"ך לחטיבה, ולאחר מכן תואר ראשון במכללת לוינסקי לחינוך ותואר שני בחינוך. היא למדה קורסים לציור במתנ"סים בבאר שבע, במוזיאון ישראל והתמחתה בשרטוט דיוקנאות (פורטרטים ) ובמספר השתלמויות, שנתיים במכללת לאומנות חזותית, ושבועות מרוכזים לאומנות בכפר האמנים בעין הוד.

שושנה קמחי מקרינה חום ואהבה על הסובבים אותה, ולא בכדי זיכרונותיה וחלומותיה כרוכים בבית משפחתה וחבריה למושב בו גדלה. ניכר על התנהלותה ועבודותיה, שהיא שואבת כוחות מספר התנ"ך, ושעיקר עיסוקה הוא להנחיל את ספר הספרים לכל דורש.

זוכה לחבוק נינים. שושנה עם אמה אוולין רחל שמש

מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
"התגוררתי במושב בית עזרא, לכל המשפחות היו עובדים ערבים  שנחשבו כמשפחה, ובאחד הלילות נכנסו מסתננים למושב והחלו לירות בחסות החשיכה, כשכולם נמים את שנתם. בסופו של דבר המסתננים ברחו ושיגרת היום נמשכה כרגיל. אני גם זוכרת היטב את האווירה השיתופית במושב , הבתים היו פתוחים כל שעות היום והלילה. החברים היו מסבירי פנים וקיבלו כל אחד בסבר פנים יפות, ישוב מוצף אהבה ושמחה בלב".

היכן מוצבות יצירות שלך במרחב הציבורי?
ציורים רבים בויצ''ו באר שבע, וכן ציורי התנ'ך בבית יד לבנים  בבאר שבע".

ספרי בהרחבה על התערוכה הנוכחית המוצבת בבית המורים בבאר שבע. מי במיוחד ריגש אותך בנוכחותו ובדבריו?
"התערוכה הנוכחית במרכז המורים בבאר שבע טומנת בחובה ציורים שמעולם לא ראו אור. ראש העיר רוביק דנילוביץ' הגיע, יחד עם מורים, תלמידים, חברי 'רוטרי' וחברים מ'הליונס' לשעבר. רוביק ריגש אותי עד דמעות בדבריו, הוא איש אשכולות מקסים ונפלא. אף ציירתי את דיוקנו ורוביק הסיר את הלוט, והפתעה גדולה וחוויה עצומה התגלתה לעיני הנוכחים".

מה בעצם את מציירת?
"רוב הציורים מבוססים על מנהגים, כלי זמרים, ריקוד, משפחה ואנשים דתיים".
.
מה את אוהבת יותר מכל?
"לצייר ולכתוב, זה הולך אצלי יחד, גורם משחרר לחופש, לרוגע, לשמחה בלב, לסיפוק.  הרצון להביע, לחוות את הציור והכתיבה בה הצבעים זורמים זה כמו שהמילים זורמות ומתגלגלות, נכתבות ונמחקות ומהולות לעתים בדמעות ולעיתים בשמחה, ברגש שממלא את ליבי, ואפילו בניגון ומוזיקה".

איך נולדת פיסת אמנות פרי ידייך: פרטי את תהליך היצירה.
"אני יוצרת רישום לציור, צובעת בשמן, מחכה שהציור יתייבש באיטיות רבה. מערבבת צבעים, יוצרת צבעים חדשים, וחוזרת על זה שוב. אני משתמשת במשיכת מכחול, ציור במכחול שפכטל, נייר בד. כל ציור והייחוד שלו, ואופן תהליך העבודה בו. תהליך היצירה הוא ארוך".

ממי את מקבלת השראה לפרטי האמנות שאת יוצרת?
"מתוך הטבע, הנוף, האתרים, אנשים, תלבושות . תכשיטים מתוך גלויות וספרים, זוהי הסתכלות חשובה מאוד".

באילו תערוכות את גאה במיוחד, היכן ומתי?
"אני גאה מאוד בתערוכת התנ'ך שערכתי ברוטשילד 16 בתל אביב, לפני 15 שנה. תלמידי יסודי ותיכון מכל הארץ הגיעו לראות את התערוכה, תלמידים שאין להם כמעט ידע בתנ'ך, והתערוכה קירבה אותם לספר הספרים, למקורות, לשבת, לחגים, לאנשים ידועים במקרא ועוד. בנוסף, ערכנו חידון תנ'ך והתלמידים גילו ידע רב ואהבה לספר. כאשר לימדתי תנ''ך, ראיתי שילדים לא מבינים את התנ'ך אותו, אז ציירתי להם את הפרק , או הפסוק תוך חוויית למידה אמיתית, מוחשית ומרגשת, שמהולה בעשיה בידיים, בשמחה ובאהבה".

ריגש אותה עד דמעות. דנילוביץ' ודיוקנו כמתנת הפתעה

באילו מסגרות את חברה?
אני חברה באגודת הציירים והפסלים שבע והנגב הרבה שנים, וכן אני חברה בעמותת 'פרי השלום'".

ניכר על שושנה קמחי שהיא מאוהבת בעשייתה האמנותית, במשיכת מכחול ובכתיבת שירים. כמה ניתן לקנא באנשים כמוה, שתחביבם הוא מקצועם.

מה גורם לך סיפוק?
"סיום ציור או סיום קריאת ספר, או סיום פרויקט שכתבתי, או אפילו התחלת עשייה של משהו".

תחביבים נוספים חוץ מציור וכתיבה?
"הכנת תכשיטים בצורות ובצבעים שאני מעוניינת ואוהבת. מרבה לקרוא ספרים".

האם את מציירת את עצמך ואת בני משפחתך?
"ציירתי את עצמי בדיוקן, את אבי ואמי ובעלי ואותנו. את ילדיי אני לא מציירת".

מה יהיו משפטי הפתיחה והסיום בספר הביוגרפי אודותייך?
"הפתיחה תהיה הזמנה לפגישת מחזור של תלמידי כיתות א' עד ו' שלמדו איתי בבית ספר 'אמונים', כיום 'רביבים', בבאר טוביה. הסיום יהיה: 'שושנה אוהבת אנשים כפי שהם'".

מי השחקנית שתגלם את דמותך בסרט על חייך?
"גילה אלמגור".


"לצייר ולכתוב, זה הולך אצלי יחד, גורם משחרר לחופש, לרוגע, לשמחה בלב, לסיפוק.  הרצון להביע, לחוות את הציור והכתיבה בה הצבעים זורמים זה כמו שהמילים זורמות ומתגלגלות"


"לצייר ולכתוב, זה הולך אצלי יחד, גורם משחרר לחופש, לרוגע, לשמחה בלב, לסיפוק.  הרצון להביע, לחוות את הציור והכתיבה בה הצבעים זורמים זה כמו שהמילים זורמות ומתגלגלות"

האם את מתנדבת למען הקהילה?
"אני מתנדבת ב'רוטרי', שהינו ארגון בינלאומי שמטרתו יצירת קשרים בין אנשי עסקים וחברים בעלי מקצועות חופשיים במטרה לקדם יזמות ופרויקטים קהילתיים חברתיים במקום מושבם ובו חברים 2.5 מיליון איש בכל העולם, ובעבר התנדבתי במועדון 'ליונס'".

מה מפחיד אותך?
"הדאגה למשפחה: לבעלי, לילדים, לנכדים".

את מאמינה באלוהים?
"אני מאמינה בקב''ה, ומשתדלת לשמור את כל כללי הכשרות והטהרה".

מה לעולם לא תעשי?
"בחיים לא אבגוד במשפחתי ובחברי הקרובים".

על מה את מתחרטת?
"שאני לא דוברת הרבה שפות".

איפה תהיי בעוד 10 שנים ומה תעשי?
"אציג בעזרת השם עוד תערוכות ציורים בתל אביב ובירושלים, וכן אוציא לאור ספרים נוספים של שירה ופרוזה ואף עיבוד תיאטרון למחזה 'אמל' שכתבתי, על יחסים יהודים ערבים ומה שביניהם".

הציור 'ונציה'​​​​​​​

מהי ההחמצה של חייך?
"אני לא חושבת שישנם דברים שהחמצתי , אני שמחה על כל שעשיתי, למדתי, עבדתי והתנדבתי".

למי את מתגעגעת?
"לשני אחיי שנפטרו צעירים מאוד מדום לב".

תכניות לעתיד?
"הדבר הכי חשוב הוא עוד ועוד תערוכות וכתיבת ספר הביוגרפי שלי על ילדותי במושב 'בית עזרא', שבו אספר על הולדתי ושילוב משפחתי במושב. יש לי תיעוד של מסמכים על תכנית האכלוס ועל בניית המושב והחיים בו. הספר מצוי בתהליכי כתיבה כבר שנים ועדיין לא הספקתי לסיימו".
 
משאלת לב?
"לסיים כתיבת וציור ספר תנ'ך לילדים ולעולים חדשים, שהשפה המקראית קשה להם, ואני מפללת שילמדו ויאהבו את התנ'ך.
כמו כן אני מחפשת במאים מקצועיים שיעזרו לי להפוך את המחזה הגדול שכתבתי לפני כחמש שנים והוא רלוונטי לתקופתנו, העוסק בהתבוללות בין ערבים ויהודים".

חלום?
חלומי האישי הוא קודם כל לגבי משפחתי, נכדותיי ונכדיי, שילמדו כל אחת ואחד מה שהם אוהבים , שיינשאו ויקימו משפחות.
חלומי המקצועי הוא לסיים את כל כתיבת הספרים, הציורים והדיוקנאות שהתחלתי"."כאשר לימדתי תנ''ך, ראיתי שילדים לא מבינים את הספר, אז ציירתי להם את הפרק או הפסוק תוך חוויית למידה אמיתית, מוחשית ומרגשת, שמהולה בעשיה בידיים, בשמחה ובאהבה".


תגובות

End of content

No more pages to load