• 22 נובמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''מי שמקבל מתנות לא חוקיות – יורחק לאלתר מהשלטון''

האופרה של ג'וזפה ורדי, בביצוע מופתי של תיאטרון לה סקאלה, מגוללת דרמה פוליטית אודות שליט שהואשם בקבלת מתנות בניגוד לחוק - ונכתבה לפני 175 שנה. הקרונה מיוחדת, איכותית וחגיגית - ביס פלאנט ב''ש

סצינה מתוך האופרה (צילום: Brescia_Amisano)

ביום שני, 28.10, בשעה 19:00, תתקיים הקרנה בקולנוע yes planet באר שבע של האופרה "שני הפוסקארים" מאת גדול מלחיני האופרה האיטלקית, ג'וזפה ורדי (שהחלין בן היתר את לה טרוויאטה, אאידה, ריגולטו ועוד). זהו ביצוע מופתי מבית האופרה "לה סקאלה" מילאנו בבימוי ובעיצוב קלאסי, המשחזר את התקופה בה מתרחשת העלילה: המאה ה-15 בוונציה. גלריית הזמרים הסולנים מרשימה במיוחד, בהובלתו של פלסידו דומינגו (בריטון) בתפקיד פרנצ'סקו פוסקארי, ולצידו זמרים מובילים נוספים: אנה פירוצי (סופרן) ופרנצ'סקו מלי (טנור).

וידאו: קטע מתוך האופרה
​​​​​​​

"שני הפוסקארים" היא אופרה מוקדמת ביצירתו של ורדי. היא הולחנה רק שנתיים אחרי "נבוקו" והוצגה לראשונה ברומא בשנת 1844. העלילה מתרחשת בוונציה במאה ה-15 ומתארת טרגדיה אישית על רקע אירועים פוליטיים. נושא החוזר כחוט השני ביצירתו של ורדי. העלילה מבוססת על מחזה מאת לורד ביירון, מגדולי המשוררים הרומנטיים, אשר מבסס מחזה זה על אירועים שהתרחשו בוונציה במאה ה-15.

לדוג'ה (שליט ונציה) פרנצ'סקו פוסקארי, היו ארבעה בנים. שלושה מהם מתו והרביעי, יאקופו פוסקארי, נשא לאישה את לוקרציה. יאקופו הואשם בקבלת מתנות מנסיכים זרים, דבר שהיה מנוגד לחוק, ו"מועצת העשרה" דנה אותו לגלות. דונאטו, ראש "מועצת העשרה", נרצח זמן קצר לאחר ההחלטה על ההגליה והחשד לרצח נפל מיד על יאקופו פוסקארי. פוסקארי הוחזר לוונציה, נחקר בעינויים ואף על פי שטען לחפותו, הוגלה שוב לכל ימי חייו.

לאחר חמש שנים בגלות ניסה פוסקארי להפעיל קשרים ולחזור לוונציה על מנת לראות את אשתו וילדיו. אולם, "מועצת העשרה" גילתה את המכתב שכתב בניסיונו לחזור לעיר והוא נאסר והועמד לדין. בנקודה זו נפתחת האופרה. במהלך העלילה מתברר שלא היו דברים מעולם, וכל ההאשמות כנגד פוסקארי הן האשמות שווא, שנובעות מתאוות השלטון של יריבו משכבר הימים, הטוען לשלטון, לורדאנו.

דרמה פוליטית מלפני 174 שנה

​​​​​​​האירועים אשר התרחשו בוונציה במאה ה-15, ושעליהם מבוססת העלילה, חוזרים להיות אקטואליים במאה ה-19. כמו שייקספיר, כך גם ביירון, נמשך אל היופי הפיוטי והרומנטי של הרנסנס האיטלקי המוקדם. בתקופתו של ורדי, במחצית הראשונה של המאה ה-19, וונציה תפסה מקום חשוב בתודעת האיטלקים. מצד אחד, כל איטלקי, וגם כל זר, הוקסם מיופיה הייחודי של עיר זו (וכך הרי גם היום), מצד שני, לאחר כיבושי נפוליאון והתעוררות תנועת השחרור והאיחוד של איטליה, נתפסה וונציה כמעצמה שוקעת, שבעבר שלטו בה האוליגרכיה העריצה של "מועצת העשרה" ורשת ריגול אפלה. ונציה תוארה ברוח זו של קדרות, דיכוי ומסתורין בכמה יצירות אופרה רומנטיות מהמאה ה-19. פוסקארי הבן מוצג באופרה זו כפטריוט ולוחם חופש, המוכן לסכן את חייו ובלבד שיוכל לשוב אל עירו האהובה. "שני הפוסקארים" מבטאת אם כן את השליט הזקן השוקע (פוסקארי האב) מצד אחד ואת גבורתו של לוחם החופש (פוסקארי הבן), מצד שני.


תגובות

End of content

No more pages to load