גם אתם יכולים להצטרף: ברוכים הבאים למועדון הברידג'
למשחק הברידג' דבקה התדמית שרק בני הגיל השלישי משחקים בו, שהוא משחק שקט ושאין בו יותר מדי עניין. האמנם? ברידג' הוא ענף הספורט השלישי בגודלו בישראל אחרי כדורגל וכדורסל, ושחקנים ישראליים רבים לוקחים אליפויות ברחבי העולם. בשביל שחקני הברידג' הישראליים, מקום שני באליפות זה לגמרי אכזבה.
במרכז רמות ספורטיב של חברת כיוונים, בשיתוף עיריית באר שבע, הוקם לפני כשנתיים וחצי, בחודש מאי 2015, מועדון ברידג' מיוחד. הוא התחיל בחדרון קטן במתחם ובין הבודדים שהגיעו לחוג, היו רובם שחקנים וותיקים. היום, למועדון הברידג' יש מספר לא מבוטל של חוגים, בבקרים ובערבים, קורסי מתחילים, תחרויות נושאות פרסים וכמובן, המון אנשים מטווחי גילים שונים שמגיעים לשחק וליהנות.
את קורס המתחילים ואת חוגי הבוקר והערב במרכז רמות ספורטיב, מעבירה מאיה סוביק - מורת ברידג' מבאר שבע במקור וכיום מתגוררת בלהבים, שהוסמכה על ידי ההתאגדות הישראלית לברידג'.
"התמזל מזלנו וחברת כיוונים החליטה שצריך חדר ברידג' ברמות ספורטיב, הם תומכים בנו בצורה יוצאת מן הכלל"
על רגל אחת, איך משחקים ברידג'?
"כשמדברים על ברידג' מדברים על שולחנות. אם ישאלו אותי כמה אנשים באו למשחק, אני אענה- 'שמונה שולחנות'. מסביב לכל שולחן יושבים ארבעה אנשים, זוג מול זוג. למשחק כמה שלבים; שלב המכרז, שהוא מן משא ומתן בין הזוגות על מנת למצוא חוזה, אפשר לבחור חוזה עם שליט וחוזה ללא שליט. משמעות החוזה היא להתחייב למספר לקיחות מראש.
"כל אחד מהארבעה מחזיק 13 קלפים ביד, וישנן בין 7 ל- 13 לקיחות. אחרי שהוכרז מי מהזוגות מתחייב למספר הלקיחות הגבוה ביותר (כלומר, זוכה במשחק), הזוג מנגד צריך להכשיל את הזוג בעל החוזה.
"לשחקנים המתחילים אני תמיד אומרת שזה משחק קשה ולא קל ללמוד אותו, אבל יש קורסים. החוקים הם די פשוטים, השפה עצמה, שפת ההכרזה, זה כמו ללמוד סינית. אנשים צריכים המון סבלנות כי הם לומדים שפה חדשה ולא לומדים שפה חדשה ביום, הם לא זוכרים את כל המילים אבל מתרגלים. כל תחילת חוג אני משתדלת לתת תזכורת על המשחק. ברידג' זה בור ללא תחתית, אפשר ללמוד ולשפר את השפה שלך כל הזמן".
האם הסטריאוטיפ שדבק במשחק הוא נכון? מי משחק ברידג?
"אני לא חושבת שאנשים מודעים, זה נכון שיש סטיגמה למשחק ומי שמשחק בו, אבל זו טעות מאוד נפוצה, אנשים בכל הגילים משחקים ברידג', מצעירים ועד מבוגרים. בביתי אני מלמדת בהתנדבות ילדים בני שש ושבע, הם משחקים מיני ברידג', זה קצת יותר פשוט מברידג', אבל זה עדיין המון אסטרטגיה וזיכרון. זה מדהים לשמוע ילדה בת שש אומרת: 'אל 'תסיסי' לי בקלפים', הם קולטים מאוד מהר וזה מאוד כיף איתם".
אז מי כן מגיע לחוגים?
"תמיד שמתקשרים עליי כדי לברר על קורס, השיחה מתחילה ב'יצאתי לגמלאות', או 'אני מתכנן לצאת לגמלאות ושמעתי שברידג' זה טוב'. האנשים שמגיעים בבוקר הם גמלאים; יש פה מורים, מורות, אנשים שעבדו במפעלים ותעשיות, יש פה גם פרופסורים ופרופסוריות מהאוניברסיטה, אין מגבלה ויש פה מגוון רחב של אוכלוסייה. הם מחפשים יותר את הקטע החברתי וליהנות מהתקשורת ומהמשחק. הבילוי במועדון הוא מהנה ביותר, רוב האנשים בחוג לא הכירו לפני שהגיעו לשחק.
"מי שמגיע בערב הם אנשים שעובדים במהלך היום. יש גם גמלאים שרוצים יותר תחרות ועניין, כי החוגים בערב הם יותר תחרותיים. אם שחקן הוא חבר בהתאגדות הישראלית לברידג' ומשתתף בתחרויות באופן פעיל, הוא צובר נקודות אמן ומתקדם בתארים. זה משהו שמשפיע ומדרבן את השחקנים להתחרות ולקבל גביעים, ואכן, פעם בחודש אנחנו מחלקים גביע במועדון".
מתי ואיך התחלת לשחק ברידג'?
"תמיד אהבתי לשחק קלפים ולא היה לי מושג מה זה ברידג', ובמקרה שמעתי שמשחקים בעומר, אז הצעתי לבעלי שנלך. אני משחקת מגיל 30 ויש לי הרבה גביעים בבית. בחגים, אני אוהבת לארח כי אנשים מתרשמים מהגביעים שלי".
"אני לא חושבת שאנשים מודעים, זה נכון שיש סטיגמה למשחק ומי שמשחק בו, אבל זו טעות מאוד נפוצה, אנשים בכל הגילים משחקים ברידג', מצעירים ועד מבוגרים"
מה גרם לך להתאהב במשחק?
"אני אוהבת לראות אנשים נהנים, אני מרגישה שאני עושה משהו משמעותי שגורם לאנשים לשמוח. אני יכולה להגיד בסוף, ברזומה שלי, שהקמתי מאפס את הדבר שמצליח למשוך עוד ועוד אנשים. גיליתי שהפרסום הכי טוב זה חבר מביא חבר, וזה מה שקורה; אחד אומר לשני כמה טוב לו וכמה הוא נהנה ואנשים באים. לפעמים, המשתתפים מתאכזבים שנופל להם אירוע והם לא יכולים להגיע לחוג ברידג', הם כותבים לי 'לצערנו הוזמנו לחתונה ולא נוכל להגיע".
ומה הביא אותך לרמות ספורטיב?
"אני מהנדסת במקצועי, עבדתי 25 שנה בניהול פרויקטים ולימדתי ברידג' בערב בתור תחביב, היכן שהייתי מוצאת מקום פנוי. היה לי חוג בבית הלוחם במשך כמה שנים, ואז החלטתי שאני רוצה לעסוק בזה, אני אוהבת ברידג' ואני אוהבת ללמד, בהוראת ברידג' אני עוסקת נטו כשנתיים וחצי.
בבאר שבע קיים מועדון ברידג' וותיק, שאני שיחקתי בו כל אותן השנים, ואני עדיין משחקת בו לפעמים כשיש לי זמן. הוא היה מועדון מאוד מפואר בשנות ה- 70, עם המון אנשים ושולחנות והיו באים הרבה אנשים צעירים דאז, היום הם בני 70, 80 ,90 ואין כל כך דם צעיר כי לא לימדו שם כבר שנים. ברידג' צריך ללמד.
"ואז קרה דבר ומישהו החליט שצריך חדר ברידג' ברמות ספורטיב. בשנה הראשונה לא קרה כאן הרבה, ובשנה השנייה כשהגעתי, התחלתי לפתוח חוגים. אני לא יודעת מי הגה את הרעיון לפתוח את מועדון הברידג', אבל זה היה בתכניות של המתנ"ס".
מה זאת אומרת שמישהו החליט שצריך חדר ברידג'?
"התמזל מזלנו וחברת כיוונים החליטה שצריך חדר ברידג' ברמות ספורטיב. הם תומכים בנו בצורה יוצאת מן הכלל; הם עזרו לנו בהקצאת מקום לקיום המועדון ובכלל, הם נותנים עדיפות לברידג'. הם תרמו את הציוד ואת השולחנות במועדון, וגם את הגביעים. זה בהחלט מושך אנשים להגיע, הגענו למצב שבערבים אין לנו מקום לכל מי שרוצה לשחק. אני יודעת שהיום חברת כיוונים בודקת מקום שיהווה בית לברידג'".
מה לדעתך הערכים והמיומנויות שברידג' מקנה לשחקנים?
"קודם כל, זה מלמד ילדים לשחק ביחד. מחקרים שעשו בארץ גילו שהמשחק משפר ב- 15% את הציונים. זה משפר את החשיבה הלוגית, את הריכוז, את המשמעת. זה מלמד כיצד לנצח ומנגד, כיצד להפסיד ולקבל את זה בהבנה. זה משחק מתוחכם ועם הרבה אסטרטגיות. צריך זיכרון אבל לא פחות, צריך להפעיל את ההיגיון".
"תיאום טוב והישגים גבוהים. זה מה שמפתחים ומה שמגיעים אליו כשלומדים ומשחקים את המשחק לאורך תקופה ארוכה. חבל לי שאין המון אנשים צעירים בתחום, הרי זה הזמן להתחיל"
אנשים באים גם בשביל המפגש החברתי. מה עם התקשורת הבין אישית?
"המשחק בהחלט מפתח ערכים חברתיים. השחקנים הופכים מאוד תחרותיים, ברידג' מפעיל את היצר הזה. מעבר לכך, על הזוגות לפתח תיאום מסוים ביניהם שיעזור להם לנצח. בין זוגות של שחקנים ברמות הגבוהות למשל, יש תיאום מאוד טוב, הם יודעים לפי קלף אחד איזה קלפים השותף שלהם מחזיק. זה מה שמפתחים ומה שמגיעים אליו כשלומדים ומשחקים את המשחק לאורך תקופה ארוכה. לכן, חבל לי שאין המון אנשים צעירים בתחום, הרי זה הזמן להתחיל".
הזכרת את נושא התחרויות. יש אליפויות בברידג'?
"בטח, נבחרת הצעירים עד גיל 16 היא אלופת אירופה. כאן במועדון ברמות ספורטיב אנחנו עושים תחרות פעם בשבוע. מלבד זאת, התאגדות הברידג' מקיימת אליפויות בכל מיני רמות וסוגים; למבוגרים, לצעירים, לילדים, לנשים, לגברים, יש אפילו תחרות שפתוחה לכולם. ההתאגדות מקיימת גם פסטיבלים בינלאומיים שקורים כאן בארץ".
אז מאיפה בכלל מתחילים?
"כל השחקנים במועדון הברידג' ברמות ספורטיב עברו את קורס המתחילים, יש כאלה שמשחקים כבר כמה שנים. ככל שמתחילים לשחק יותר מוקדם, כך אפשר להגיע להישגים גבוהים מאוד. מי שרוצה להתחיל ללמוד, שיבוא לקורס מתחילים, הוא נפתח כמה פעמים בשנה בבקרים או בערבים. פיתחתי שיטה מאוד מסודרת ללימוד, באמצעות חוברת שכתבתי שאני נותנת אותה לתלמידים שלי, ועובדה שזה עובד".
הם מגיעים פעם, פעמיים, וחלקם גם שלוש פעמים בשבוע, כדי לשחק ברידג'. הם מגיעים בזוגות ונפגשים עם חבריהם למשחק ולעיתים קרובות מאוד, גם פוגשים אנשים חדשים. חלקם שחקנים וותיקים וחלקם רק לאחרונה התאהבו במשחק.
"מאיה מקסימה", שיתפה ציפי, אחת המשתתפות בחוג, ואמרה שהיא וחבריה משחקים ברידג' כשנתיים-שלוש.
יהודית, שהגיעה עם אחיה, גמליאל, שהוא גם בן זוגה למשחק, סיפרה שהיא נהנית מאוד להגיע לחוג וגאה בבן זוגה למשחק: "הוא בן הזוג שלי לטוב ולרע, כבר שלוש שנים".
כשנשאלו הזוגות כיצד המשחק מאתגר אותם, ענה גמליאל: "כל המשחק זה המחשבה, ההיגיון. המשחק עצמו אורך מספר דקות, אבל בתחילת המשחק צריך לחשוב המון". אחותו יהודית הסכימה איתו: "אחרי השלב של בניית האסטרטגיה, המשחק זורם לי", והוסיפה: "המשחק משפר לי את הזיכרון".