• 08 דצמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:
ציפורה חלפון

כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע.

פס קול ישראלי חוגג היום 70, האיש שחייב תודה לתושבי שכונה א' במועדון ויצמן לשמחוני אבנר מתתיהו ואבנר שמש, המעריצים הראשונים שלו.

שלמה היה מביא את הבן הקטן שלו למקלט בבאר שבע, ממתתיהו היה מושיב את בן בנו של ארצי, על ברכיו ושומר עליו עד סוף  ההופעה, כן, אל תרימו גבה, בתחילת דרכו באמצע שנות ה70 ארצי מתחיל אצלנו, כאן בדרום......כן שלמה היה משאיר למתתיהו כרטיסים בקופה.

זה לא סוד שאני מעריצה מושבעת, מגיל 13 שלמה ארצי מלווה את פסקול חיי וחיי ישראלים רבים בארץ ובעולם כולו! ברגעי אושר, ברגעים פחות טובים, בדרכים, בכיסים, בכל מזג אוויר בהצלחות באכזבות, ויש לך פנים שעם השנים אנחנו אוהבים עוד יותר, שלא ייעלמו הדברים היפים, במקום ללכת לפסיכולוג ,יש לי אותך לשעתיים וקצת, לימדת אותי ללכת עם שמש בכיסים כל יום, להפנים שאושר אקספרס זה לא לנצח! לשים קצת אודם, להתרומם, ולצאת לרחוב בשמץ של בטחון, כי בכל שיר מסתתרת כוונה ממנה ניתן לשאוב את האנרגיה הנכונה והמתאימה לכל מצב ומצב רוח. 

אתה ההוכחה שהדרך להצלחה טומנת בחובה לא מעט אכזבות, שאם דבקים במטרה ומתחברים לאמת הפנימית, ואם מחברים את הכישרון והאהבה למקצוע - אז אפשר להוריד לכולם את הירח. אתה ההוכחה שלמילה יש כוח ואם היא באה עם מנגינה... אז בכלל. אתה סוג של קוסם, האיש שהצליח לפענח את נוסחת הקסם ללבבות של רבבות, האיש שבניי ינקו את שיריו, כבר כעוברים, מאז שאני זוכרת את עצמי אתה שם, תמיד ליד הבית שגרתי בו, ברקע מלווה את חיי, תמיד שר את נפשי דרך השירים שלך, רוקר חיי! והשבוע פגשתי איש מיוחד הייתי ילדה קטנה עם תלתלים, שובבה ומופרעת גדלתי בבית חרדי בדלת אמות, שלמה ארצי היה מוקצה מחמת המיאוס, שיריו נחשבו תועבה. ערב אחד חברה מופרעת כמוני שאלה אותי אם אני רוצה להצטרף להופעה של זמר צעיר ונחמד, לא התנגדתי, לבשתי את השמלה הכי יפה שהייתה לי, סידרתי את תלתליי ויצאנו לדרך. האולם היה בבניין שנקרא אימקא בירושלים , אולם קטן עם ספסלי עץ פשוטים הוא הגיע בלבוש פשוט והחל לנגן את שיריו, אחד מהם היה "בשל התפוח". הייתי מרותקת לקולו, ליופיו לפשטות שבו "בייבי פייס, הוא ניגן בגיטרה לבד ללא ליווי, היה זה עידן אחר לגמרי, לפני ימי הלהקה התופים והמהומה סביב .רק הוא הגיטרה והרמקול ,הכי מרגש אפשר .הוא שר את שיריו מימיו בצה"ל : שוטי ספינתי ואני חייל ואל תבכי לי ילדה, בסוף ההופעה כולם קמו לכבודו ומחאו כפיים חשתי כמו סינדרלה בין כל כך הרבה גמדים, היו בי עצב וכאב שההופעה הסתיימה, שאלתי את חברה שלי - מה שמו של הזמר על מנת שאזכור והיא אמרה, שלמה ארצי, מושא הערצתי הראשונה מאז ועד היום, ההופעה ההיא הייתה הזיכרון היפה והראשון שלי מהזמר היקר והמקסים הזה.

אם לבחון לפי הרפרטואר ולא לפי ההיסטוריה, שלמה ארצי מתחיל לספור כבר עשור שישי שנות שלמה ארצי אמן גדול משפיע ואהוב בישראל. תגידו מה שבא לכם, תעריצו אותו, תאהבו אותו, תלעגו אפילו זה לא ממש משנה. הרבה מטובי הזמרים שהתחילו בזמנו כבר לא בחיים, אחרים נותרו אייקונים של העבר. ארצי המציא את עצמו מחדש תקליט אחרי תקליט וקיסריה אחרי קיסריה. יש לו מאז המון להיטים נצחיים. ישראל השתנתה זאת לא אותה המדינה, כבר לא אותו החדר, אבל כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע. מה שארצי אולי שכח לאחר חמישה עשורים של פעילות אחרים כבר לא ילמדו, תמיד בכל מצב, בפני קהל הוא עדיין מלך העולם, הקהל שלו שרוף שיודע מה הוא אוהב, הביקוש לאהבה, אחרי הכל באמת לא מסתיים אף פעם.

ארצי זמר לאומי ולא רק אמן אישי, נדמה שמדובר בתהליך חברתי עמוק יותר מאשר אבולוציה של הרצון לשמח אנשים. אולי המורכבות בשירים של אדם שפתאום קם בבוקר ומרגיש כל כך הרבה דברים, לא רק שהוא עם, של מי שהולך לרקוד עם חיילים מתים בלב, ואולי הצבע הזה הוא מה שהיה הופך את ההופעה שלו לחוויה מיוחדת הרבה יותר. מאז הוא לא מפסיק לרגש אותי בכישרונו ובשיריו . אני בעשור הרביעי של חיי, השירים של שלמה נמצאים אצלי בDNA מאחלת לך ולנו שתישאר תמיד אי של שפיות בעולם מטורף שכזה- שבוע שעבר אמר לי חבר מיוחד, איש צללים כי אחד השירים שהתיר בו חותם זה : " אחרי הכל את שיר, לא עוד בשר ודם, אחרי הכל, את שיר, את שיר נכתב. כל המילים שאת לחשת בי, כל המילים שאת לחשת -הן שיר עכשיו, ״שושנים אדומות והרבה סימני אהבה מוכרים, יום הולדת שמח לך״... ואולי נתראה באיזו הופעה...

ציפורה חלפון,יו"ר מתנדבי האגודה למען החייל ב''ש

תגובות

End of content

No more pages to load