קונים ממה שאין: היקפי האשראי הצרכני עלולים להוביל למשבר כלכלי
משפחת ג' מבאר שבע (זוג הורים ובת המתגוררת עימם בבית בשכונה ותיקה), לא זוכרים חג קשה כמו הפסח האחרון: ‘’עשינו חג צנוע, בלי הרבה בישולים ובלי קניות מטורפות'', מספרת לנו האם. ‘’אני ובעלי משתכרים מינימום. בעלי עובד באולם אירועים, אני עובדת בטיפול בילדים, פעם היינו מסתדרים, היום הכל עלה - חוץ מהמשכורת. ארנונה, חשמל, דלק, מזון. לא קניתי לעצמי בגד שנים. אני הולכת לבזרים של יד שניה. צבועת לעצמי את השיער, אחותי מסדרת לי קצוות. לא היינו בנופש שנים. האוטו מושבת כי אין כסף לדלק. לך לכל בית בשכונה, תשמע סיפור דומה''.
ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי צמחו ב־12% אשתקד ל־37 מיליארד שקל, ומהשוק החוץ בנקאי ב־25% ל־20 מיליארד שקל. מדובר בהלוואות יקרות, בריבית גבוהה מאוד
לפני פחות משנה, לקראת חגי תשרי, אם המשפחה קיבלה הצעת לכרטיס אשראי חוץ בנקאי, עם מסגרת נדיבה ואפשרות לקבל הלוואה. ‘’כרטיס האשראי של הבנק שלי היה כבר ‘חנוק’ והכרטיס החדש נתן לי קצת ‘אוויר’. אבל תוך זמן קצר התחילו להחזיר לי חיובים והתסבכתי עם הבנק ועם חברת האשראי. בסוף הגעתי להסדר שעוד יותר צמצם אותנו''. למשפחה בן נוסף, שחי בבית שכור, שגם מתקשה מאוד: ‘’אני עובד מאוד קשה, אבל בבאר שבע השכר לא משהו. החודש הודיע לי בעל הדירה שהוא מעלה לנו את שכר הדירה ב-30%, כי ‘הכל עלה’. החלטנו לעזוב. הכל קשה, הכל התייקר, נראה כמה זמן זה יחזיק ככה. אנחנו ככל הנראה עוברים לאופקים. יש שם גם הנחה במס וגם מצאנו דירה יפהפייה בשכירות נורמלית ''.
נתוני האשראי בישראל מתפרסמים בסיכומו של חודש. לפני החגים חלה עליה גדולה בשימוש באשראי, מגמה הנמשכת בשנה האחרונה. רובנו ככולנו משתמשים יותר באשראי ופורסים תשלומים, כך על פי נתוני שב''א. האשראי בישראל יקר ולא תמיד הצרכנים מודעים למחירו הריאלי. הריבית על הלוואה ממוצעת, לצרכן במשק בית טיפוסי בבאר שבע עומדת על פריים+9.5% ולפעמים אף יותר, אם מדובר באשראי חוץ בנקאי.
כדי לשמור על רמת חיים, לוקחים עוד ועוד אשראי, במשק הנמצא במלחמה שסופה נראה באופק. קונים ממה שאין. משפחת ג', עימה שוחחנו, מבלי לשים לב, צבסרה כבר חובות של כ-40,000 שקלים.
על פי נתוני בנק ישראל, ישנה צמיחה בהלוואות מחברות כרטיסי האשראי ומהגופים החוץ בנקאיים. ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי צמחו ב־12% אשתקד ל־37 מיליארד שקל, ומהשוק החוץ בנקאי ב־25% ל־20 מיליארד שקל. מדובר בהלוואות יקרות, בריבית גבוהה מאוד בהשוואה להלוואה שתינתן ללקוח בעל אמצעים ורכוש. מחיר ההלוואה נקבע בין היתר על ידי מדית סיכון האשראי של הלקוח. דווקא מי שאין להם ונזקקים להלוואה לגשר על מצוקה משלמים הכי יקר. אין פלא איפא, שרווחי הבנקים שוברים שיאים גם בימי מלחמה.
האשראי קורס בבת אחת - ובדרך כלל ללא הודעה מוקדמת
עלויות מלחמת חרבות ברזל עד כה, עוד בטרם החל שיקומם של הנגב וקו העימות, מוערכות במאות מיליארדי שקלים, שיחייבו את בנק ישראל להטיל מיסים כבדים על הציבור על מנת למלא את הקופה הציבורית. עליות המחירים גם במוצרים בהם לא התייקרו התשומות או אף הוזלו, העליות במחירי הדלק, החשמל והארנונה, לצד העלאות המיסים בטווח הקרוב, עומדים להאט את הפעילות הכלכלית, במיוחד באותם מקומות שנפגעו הכי קשה מהמלחמה.
בדיקה לא מדעית בבאר שבע מראה כי יש עסקים שנסגרו, באחרים מצמצמים את המלאים ויש מתחמי קניות שפעילים פחות. באחת מישיבות מועצת העיר באר שבע שנערכו לאחרונה, סיפר ראש העירייה כי בשל המשבר הכלכלי, יש עליה במספר העסקים שמתקשים לשלם ארנונה.
אם לפני מלחמה עוד דובר על אפשרות להרחיב את חוקי הנגב לבאר שבע ולתת לתושביה הנחה במס הכנסה, הרי שכעת ישראל צפויה לממן הוצאות כבדות שעוד יגדלו, במישור הביטחוני. נטל המס, לצד קושי כלכלי גובר וחמור בפריפריה, עלולים להוביל לפחות חלק מתושבי ישראל למשבר כלכלי, שיתרחש ללא הודעה מוקדמת.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל office@br7news.co.il
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: office@br7news.co.il
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
