• 19 נובמבר 2017

''שר התרבות'' של באר שבע, מי אתה שלומי נומה?

הוא עוד לא בן 40, הוא כבר 13 שנה בחברת 'כיוונים', מחזיק תקציב שנתי של 175 מיליון שקל לטובת פעילות בעיר. תכירו את שלומי נומה, מנכ"ל 'כיוונים', שנה בתפקיד - שעה בשיחה ל''ברנז'ה''

מנכ''ל כיוונים, שלומי נומה (צילומים: עידן אסלן לברנז'ה)

אתה יליד באר שבע, בן למשפחה ידועה ואהובה בעיר, בנו של אגדת הכדורגל אברהם נומה. התייחסותך

"נולדתי בסורוקה בשנת 1978, גדלתי והתחנכתי בבאר שבע, ב'יסודי' למדתי ב"תומר" ותיכון במקיף ד'. לגדול במשפחה שבה האבא שלך הוא סמל, יש לזה כמובן משקל משמעותי. אבא שלי, אברהם נומה, שחקן כדורגל שהפך לאגדה, הוא עד היום דמות מוכרת ואהובה בעיר, אי אפשר לעבור איתו ברחוב מבלי שאנשים יעצרו אותו להגיד משהו, לשאול, להחמיא. אותי חיידק הכדורגל לא תפס, היה ניסיון קצר בנעורים, אבל גם אבא שלי ראה שזה לא בדיוק הכישרון שלי והמליץ שאמצא לעצמי תחום שיותר מתאים לי. אחי גיגי שיחק תקופה בקבוצת הנוער, והום הבן שלי בן ה- 13 משחק בילדים א' של 'הפועל באר שבע', הוא חלוץ ומאוד אוהב את זה. הכדורגל במשפחה דילג דור מעליי, אבל נשאר בדם של משפחת נומה. הייתי תלמיד בסדר, סביר, אבל יותר מלימודים משכה אותי הפעילות החברתית. הייתי מאוד פעיל בתנועת הנוער, במועצת התלמידים, נבחרתי להיות יו"ר מועצת התלמידים של באר שבע, יזמתי פעילויות לנוער, הקמנו את מועצת הנוער, הפקנו את 'שבוע הנוער' בעיר, הקמנו את תנועת הנוער 'נוער עבודה', כבר אז היה בי הדרייב הזה, הייתי חלק מקבוצת צעירים שרוצים לעשות דברים טובים למען הנוער בעיר".


"גדלתי בבית שלא היה בו כסף לא היה לנו כל מה שרצינו, ויחד עם זה לא היה חסר לנו שום דבר. תמיד ה'דבק' של המשפחה היה החום האהבה, ה"ביחד" המשפחתי, הטיולים, החברים הטובים שעטפו אותנו"


יש לכם סיפור משפחתי מרגש ויוצא דופן. זה מאוד אישי אמנם, תרצה להתייחס לזה?

"אין לי שום בעיה לדבר על זה. אבי היה נשוי בפעם הראשונה לעליזה ז"ל, היא האמא של גיגי ואביבה, שהיו אז ילדים ממש קטנים, היא נפטרה ממחלת הזאבת. ההורים משני הצדדים ביקשו מאבא שלי שיתחתן עם אחותה הצעירה של עליזה, ויויאן, שזו אמא שלי. ואכן, אבי נישא לאימי וממנה יש לו ארבעה ילדים (כולל אותי) אנחנו ביחד שישה אחים, גדלנו באהבה גדולה, אימי גידלה את כולנו במסירות, אחים לכל דבר, משפחה חמה ותומכת. לצערי, אימי נפטרה בגיל 59, כך שאבי חווה אובדן אישי של אישה לחיים פעמיים. אמא שלי הייתה אישה נפלאה עם לב רחב, חינכה אותנו לאהבת אדם, להיות בני אדם, לנתינה לזולת . אחרי שהיא נפטרה גילינו שהיא עזרה להמון אנשים בסתר, בצניעות, עשתה דברים שעל חלקם בכלל לא ידענו. הנושא של נתינה מושרש במשפחה שלנו.

''יש כאן יצירה מקורית מקומית מרתקת, אנחנו לא רוצים 'להיות כמו', אנחנו מי שאנחנו''

גדלתי בבית שלא היה בו כסף. הקריירה של אבא בכדורגל הסתיימה בגיל צעיר, כמו רוב השחקנים, כשהיה בן פחות מארבעים, הוא יצא לעבודות שונות, כולל עבודה בבניין, ראיתי בבית את המאמץ להשיג פרנסה. לא היה לנו כל מה שרצינו, ויחד עם זה לא היה חסר לנו שום דבר. תמיד ה'דבק' של המשפחה היה החום האהבה, ה"ביחד" המשפחתי, הטיולים, החברים הטובים שעטפו אותנו".

סיפרת שעוד בבקו"ם, ממש ביום השחרור מצה"ל קיבלת טלפון מרוביק דנילוביץ ש'קרא לך לדגל'

"בצבא שירתתי בחיל הים בספינת 'דבור'. אני מאוד אוהב את הים. היה לי שירות כיפי ומשמעותי. ה'דבור' זו מסגרת של כעשרה חבר'ה שיוצאים לים, חיים 24/7 ביחד, חולקים חלל משותף, אוכלים ביחד, ישנים ביחד, חיילים ביחד, זה מחשל אותך ונותן לך כלים לחיים. זה גם רב-גילאי, חבר'ה צעירים ממני ובוגרים ממני, אתה לומד להסתגל ולעבוד עם כולם. זו חוויה לחיים, עד היום אנחנו בקשר, יוצאים יחד לטיולים, אתה יוצא משם עם קשרים לכל החיים. ביום השחרור שלי אני מקבל טלפון מרוביק, שאומר לי שהוא צריך מדריך נוער למועצת-הנוער, ושואל מתי אני משתחרר מהצבא. אמרתי לו: "אני בבקו"ם", וכמה ימים אחרי זה התחלתי לעבוד באגף הצעירים של עיריית באר שבע. בהמשך, הייתה לי תקופה של שנתיים שבה עבדתי עם חיים רמון במועצת חוץ וביטחון, אבל אחר כך היה לי ברור שאני רוצה להשתלב בעשייה למען הקהילה בבאר שבע, ואכן חזרתי.  התמודדתי על תפקיד מנהל מחלקת הנוער והקהילה ב'כיוונים'. מאז אני כאן, למעלה מעשור, מגשים את הייעוד שלי, מכיר את הארגון על בוריו, 'מלמטה' ועד לכיסא המנכ"ל. אני לא מאמין בקיצורי דרך אלא בעבודה יסודית, מקצועית ומסורה".


"מתוכננת כאן הקמת 'גבעת המופעים' עם מקום ללמעלה מ-40,000 איש, זה יאפשר הבאת מופעים בינלאומיים בסדרי גודל אחרים"


מה משך אותך דווקא לכיוון הזה של בני נוער?

"הרצון לייצר אופק לצעירים כאן, לייצר מציאות של תרבות-פנאי איכותית. אני מאמין שתחום תרבות, הפנאי וטיפוח הנוער הם פקטורים חיוניים להתפתחות של העיר והאזור. ההשקעה בנוער היא השקעה בעתיד שלנו. חשוב לייצר למען הנוער כמה שיותר מסגרות של תרבות-פנאי, שיבטאו תקווה ואופק, בין אם זה חוגים, ספורט, פארקים, מופעים, תנועת נוער, מועדון נוער. בכלל, עוצמה של עיר קשורה באופן ישיר בהיצע שיש בה בתחומי התרבות והפנאי לכל תושביה בכל הגילאים. ברור שחשובים גם חינוך, מגורים ותעסוקה, אבל ההיצע בתחום תרבות הפנאי זה מה שישאיר את האנשים כאן, שמוסיף צבע ועניין ותוכן ליומיום שלהם".

'כיוונים' כזרוע של העירייה, אחראית על מנעד רחב מאוד של תחומים: תרבות ופנאי, חינוך וספורט, אירועים ומופעים, קליטת עלייה, הכנה לצה"ל, תנועות נוער, צהרונים וקייטנות , מרכזים קהילתיים ופעילויות לגיל השלישי, וזו רק רשימה חלקית. אפשר לומר ש'כיוונים' היא אחת מחברות ההפקה הגדולות בארץ...

"הפעילות שלנו באמת מאוד רחבה ומגוונת. אם זה בתחומי חינוך, תרבות הפנאי, ספורט, נוער, קליטת עלייה, הגיל השלישי, מופעים ופסטיבלים, ועוד. בתחום החינוך, למשל, מפעל קייטנות הקיץ שלנו הוא מודל הצלחה: מתכנית שבמקור יושמה בחופש הגדול בבתי הספר התרחבנו לפעילויות בכל רחבי העיר, במחיר שווה לכל כיס, גם לאוכלוסיות שבעבר לא יכלו להרשות לעצמן להירשם לקייטנה. כיום נהנים מהקייטנות שלנו כ- 10,000 ילדים, מספר חסר תקדים. האירועים בעיר רבים ומגוונים, למשל, פסטיבל האור, שהיה הצלחה גדולה והביא לכאן כ- 70,000 מבקרים מכל רחבי הארץ. עד לפני שבע-שמונה שנים הרבה משפחות בעיר חיו בתחושה שאין לאן לצאת כאן עם הילדים בסופ"שים, היום המצב אחר לגמרי. למשל, הקמנו את מוזיאון הילדים החדשני 'הלונדע' בסטנדרט בינלאומי מתקדם, שגם הוא מושך אליו מבקרים מכל רחבי הארץ, כ- 50% מהמבקרים בו מגיעים מחוץ לבאר שבע. באנו אל רוביק עם הרעיון של הקמת מוזיאון ילדים ייחודי, הוא פתח דלת ליוזמה הזו, העירייה נרתמה, הצלחנו לגייס חמישה מיליון דולר מקרן מנדל, והחזון התגשם, יש לנו סיפור הצלחה, הציבור יוצא נשכר והקהילה 'מצביעה ברגליים'.

''ההיצע בתחום תרבות הפנאי זה מה שישאיר את האנשים כאן, תחום שמוסיף צבע ועניין ותוכן ליומיום שלהם''

הוקם פארק הילדים, תאטרון לילדים ולנוער, העיר שופעת פעילויות. פסטיבל הפרינג' השנה היה מוצלח ברמה יוצאת דופן, הגיעו אליו אלפים מכל הארץ, אני עוד זוכר את תאטרון הפרינג' בתקופה שפעל במחסן של רמזורים. תראי את אליפות הארץ ב'טאקי' שנערכה בבאר שבע לאחרונה והביאה לכאן אנשים מכל הארץ. הכל עניין של חזון, יוזמה, תקציבים ועבודה בשטח. לפעמים התפקיד שלנו הוא רק לפתוח דלת, לתת במה, להכשיר את ה'קרקע', לאפשר ביטוי לכישרונות המקומיים הרבים. באר שבע מייצרת את התרבות שלה כאן, יש כאן יצירה מקורית מקומית מרתקת. אנחנו לא רוצים 'להיות כמו', אנחנו מי שאנחנו".

להיות מנכ"ל 'כיוונים' זה בעצם להיות גם יזם...

"נכון, התפקיד שלי מחייב ליזום כל הזמן. 'כיוונים' הוא ארגון יוזם, כל הזמן יש כאן רעיונות. אנחנו מגבשים רעיון, מציגים אותו לרוביק, לצוותים בעירייה, ומשם נוצרים שיתופי הפעולה שמאפשרים ליוזמות שלנו לרקום עור וגידים. אנחנו עובדים בשת"פ מלא עם מנכ"לית העירייה, הפקידות הבכירה ומשם ניתנת לנו הבמה להוציא לפועל את הרעיונות והיוזמות שלנו".


"יש לנו כ- 1300 עובדים, כולם עובדי 'כיוונים'. יש כאן וותיקים וצעירים, באר שבעים, ומהאזור. מרביתם משכילים"


מהו התקציב השנתי של 'כיוונים'?

"אנחנו פועלים במסגרת תכנית עבודה מאוד מסודרת. בשנת 2004 עבדנו עם תקציב של 18 מיליון ש"ח,    כיום יש לנו תקציב של 175 מיליון ש"ח, זה מדבר בעד עצמו. זה כמו תקציב של אחת הרשויות הגדולות בנגב. בדרך כלל אנחנו מבצעים בפועל יותר מהתקציב שהוגדר, כי תמיד נוספים מהלכים 'תוך כדי תנועה' ומשום שאנחנו ארגון דינמי, זו חברה שגדלה בהדרגתיות. חשוב גם לציין שהפעילות שלנו משרתת לא רק את באר שבע אלא את אזור הנגב. באר שבע היא מטרופולין בהתהוות, ומה שאנחנו מייצרים כאן מפריח את הנגב, בלי מליצות".

כמה עובדים יש היום ב'כיוונים', ומה לגבי סוגיית עובדי קבלן?

"יש לנו כ- 1300 עובדים, כולם עובדי 'כיוונים'. יש כאן וותיקים וצעירים, באר שבעים, ומהאזור. מרביתם משכילים. בעבר עובדי הניקיון היו עובדי קבלן, היום מדובר בבודדים/אחדים, זה ממש 'בשוליים'. היה בעבר תהליך מסוים ובסופו של דבר העובדים בחרו להיות עובדי 'כיוונים' ללא התערבות של הסכם קיבוצי. אגב, בחברות עירוניות (מלבד אחת) אין חברה שמאוגדת בהסכם קיבוצי. אנחנו לא מונעים ולא מנענו התאגדות-עובדים. חשוב לנו שהעובדים שלנו ייהנו מזכויות, מאתגר מקצועי, מסיפוק בעבודה, משכר הוגן. חשוב לי אישית שלכל עובד שלנו יהיה טוב, שירגיש בטוח במקום העבודה שלו, שירגיש שייך. אנחנו משקיעים המון בהון האנושי: הדרכות, השתלמויות, פעילויות חברה, יש לנו עתודה ניהולית מעולה. אני תמיד אומר שההצלחה לא נעשית בעבודת יחיד, גם אני אישית חייב תודה גדולה לאשתי ליאת על התמיכה שלה בי לאורך כל הדרך, לולא ה'רוח הגבית' והעידוד שלה לא הייתי מגיע להישגים האלה. ההצלחה של 'כיוונים' היא תוצאה של עבודת צוות נפלאה, אנשים מוכשרים עם 'דרייב' חזק של אהבה גדולה לעיר, אמונה בעתיד שהיא יכולה להציע, ורצון לקחת אותה קדימה כמה שיותר".

''הנושא של הקמת סינמטק בעיר נמצא על סדר היום של ראש העיר, אנחנו בוחנים את האפשרות שהוא יוקם במסגרת אחד מבתי הקולנוע החדשים''

תפרט קצת לגבי פעילות 'כיוונים' בתחום 'הגיל השלישי'

"תחום הגיל השלישי בישראל (סביבות גיל 60 ומעלה) הוא תחום שלצערי לא מספיק מטופל, ברמה הארצית. זו בכלל תופעה כלל עולמית: תוחלת החיים עולה, אנשים בני שישים ואפילו שבעים רוצים עדיין לעבוד, לתרום, להרגיש ולהיות יעילים לעצמם ולחברה, אבל מסגרות החיים ב'שוטף' לא מצליחות לתת להם מענה ראוי. אני לא מבין: מה, הם לא מעניינים את המדינה? הם שתרמו למדינה את מיטב שנותיהם?! אנחנו רואים כאן הזדמנות אדירה שהיא זכות וחובה, לגמול טוב למי שנתנו לנו ובנו למעננו. עיריית באר שבע מקימה מחלקה שתטפל בגיל השלישי. אנחנו מתכננים את הקמת מרכז "התחלות" לגיל השלישי, בשיתוף עם העירייה עם המשרד לשוויון חברתי וג'ויינט-ישראל, זה יהיה מרכז שייתן מענה ברמת תעסוקה, התנדבות, מיצוי זכויות, יציאה לפנסיה, פעילות תרבות ופנאי, הוא יאפשר לתושבים בגיל השלישי להמשיך להרגיש חיוניים, יוזמים, להיות פעילים, להיות בחברה ולא בבדידות, לחיות חיים של משמעות. אני רואה את אבא שלי שכמעט בן שבעים: עובד, פעיל, חיוני. כך זה צריך ויכול להיות".


''אבא שלי אמר שהפועל באר שבע עוד ייקחו אליפות, הרבה לפני שזה קרה בפועל''

לא כולם יודעים ש'כיוונים' אחראית גם על קליטת עלייה

"לבאר שבע הגיעו כ-5000 עולים חדשים במהלך שלוש השנים האחרונות, מצרפת, מדרום אמריקה, מרומניה, מתימן, מאתיופיה, אנגלו-סכסים ועוד. העיר פתוחה לקליטת עלייה בחיבוק רחב, ללא 'סלקציות', קליטת עלייה זו אחת המשימות החשובות ביותר של באר שבע, ואחת הערים היחידות שבה ראש העיר מחזיק בעצמו בתיק הקליטה. ככל שיעלו לכאן יותר יהודים, כך נגשים את החזון הציוני. מחלקת הקליטה העירונית יושבת ב'כיוונים', כל משפחה שמגיעה אלינו מקבלת ליווי צמוד על מנת שתיקלט כמה שיותר 'חלק', מדובר באנשים שעזבו חיים שלמים בארץ אחרת ובאים לישראל, זה כמו להתחיל מאפס. אנחנו חייבים לסייע ולתת להם יד, אם זה בתעסוקה, בדיור, בחינוך, בפעילות הפנאי שלהם, מערך תמיכה מקיף. יש לנו יחידת עילית שמטפלת בהם, אנשי מקצוע ודוברי כל השפות הרלוונטיות, חשוב לנו שהעולים ירגישו כאן בבית כמה שיותר מהר.


"לבאר שבע הגיעו 5,000 עולים תוך שלוש שנים, מצרפת, מדרום אמריקה, מרומניה,  מתימן, מאתיופיה, גם אנגלו-סכסים. אנחנו מסייעים להם להיקלט, באהבה. זו ציונות"


יש לנו גם מסלול 'קליטה איכותית'/תכנית-קליטה ייעודית לבעלי מקצועות חופשיים, כמו רופאים ומהנדסים, זה מהלך שמתחיל עוד בחו"ל לקראת קליטתם כאן בתעסוקה בהתאמה אישית מקצועית לרקע שלהם. בכלל, באר שבע היא במהות שלה עיר קולטת עלייה, אנחנו מאפשרים כאן לכל קהילה את הביטוי האישי שלה, לשמור ולקיים את המורשת והמנהגים שלה, אנחנו עורכים, למשל, ערבי-קהילות בהנהגת ראשי כל קהילה בעיר, אם זה יהדות מרוקו, יהדות אתיופיה, יהדות טוניס ועוד, אלו אירועים מרגשים בכל צבעי הפולקלור, שנותנים ביטוי למורשת העבר של הקהילות מתוך כבוד וגאווה. מגיעים אליהם הורים וילדים ונכדים, יש בזה גורם מאחד.    באר שבע היא עיר של קהילות, יש כאן כ- 70 קהילות. יש גם קהילות חדשות צעירות (לא של עולים בהכרח) שבחרו לגור בנגב ואנחנו דואגים גם להן, כחלק מדור העתיד שייצמח כאן. יש ב'כיוונים' מנהלת עירונית לתחום קהילות, עדי פרידמן, שעושה עבודה מצויינת. אם בתקופת בן גוריון חשבו שכור-ההיתוך הוא בביטול הזהות של הקהילה הבודדת וב'עירבוב' של כל הקהילות לכדי ישראליות אחת, אז היום כבר מבינים שכל היופי הוא בלהיות פלורליסטי, בלתת ביטוי לשוני ולציביון הייחודי של כל קהילה, ולתוך זה לצקת את הישראליות החדשה, כחלק מהזהות השלמה. החזון הציוני במובן הזה חי ונושם בבאר שבע".

'כיוונים' אחראית גם לפעילות רחבה בתחומי תנועות-הנוער וההכנה לצה"ל

"הקמנו ב'כיוונים' את מרכז ההכנה לצה"ל, בשת"פ עם בתי הספר וצה"ל, מערך שהעירייה מממנת. אין את זה כמעט באף רשות עירונית. זה מתייחס לכל ההיבטים הרלבנטיים לקראת גיוס לגילאי כיתות ט'-יב': הדרכות, מפגשים עם קצינים בבתי הספר, טיפול ב'פרקי המשימה', בשנת השירות, הכנה באספקט הפיזי/אימוני כושר של ''אחרי'', ועוד. חשוב לנו שבני הנוער יתגייסו לצה"ל לשירות משמעותי, ערכי. אנחנו שואפים להכשיר לקצונה כמה שיותר חבר'ה טובים מכאן, לתרום למדינה, וגם שכל מתגייס ינצל את מקסימום הפוטנציאל האישי שלו, שיקבל כלים לחיים שלו אחרי השירות, כאזרח. להשפיע למען תרומה למדינה ולקידום אזרחות טובה. לגבי תנועות הנוער: בבאר שבע פועלות כמעט כל תנועות הנוער הקיימות כיום: הצופים, בני עקיבא, מכבי, עזרא, השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד. יש גם תנועות-נוער חדשות יחסית, כמו "כנפיים של קרמבו" לבעלי צרכים מיוחדים, שהכפלנו את מספר החניכים בה בעיר, וממש מרגש לראות איך הפעילות שלה משפיעה הדדית גם על המדריכים וגם על הילדים שמקבלים כך מסגרת חברתית שבה הם יכולים להרגיש שווים בין שווים, ממש סוג של משפחה.

מוזיאון הילדים בשכונת 'נווה מנחם' (נחל עשן) - צילום באדיבות העירייה

כן, גם ב-2017 בעידן הפייסבוק, הטאבלטים והאייפונים יש מקום לתנועות-הנוער, לחינוך לאהבת הארץ והטבע ולעבודת צוות, לטיולים ול'קומזיצים', כמו ה'ביחד' ההוא של הצעירים שהיה פעם. אני אישית כנער הייתי חניך ב'נוער עבודה' ויודע שזה תרם לי אישית באופן משמעותי. אנחנו מאמינים בערכיות של תנועות-הנוער ובחשיבות המשך פעילותן, תוך כדי התאמת הרלבנטיות שלהן להיום".

מפתיע לשמוע ש'כיוונים' מעורבת גם בתכנון עירוני, לא הרבה יודעים את זה

"אנחנו מעורבים מאוד בתכנון עירוני. בבאר שבע מתוכננת הקמת עוד חמש שכונות גדולות חדשות, שיאכלסו כ-20,000 תושבים. אנחנו ממש חלק מצוותי החשיבה שמגבשים איך הן ייראו, היכן ימוקמו בהן המרכז הקהילתי, הצהרונים, המרכז הייעודי לגיל השלישי, מגרש הכדורגל, הפארק הציבורי. זה חלק מתפיסת מגורים שמספקת פתרונות קהילתיים, כי זה מה שאנשים מחפשים היום: קהילתיות. ב'כיוונים' חושבים קהילתיות 24/7".

'כיוונים' כאחראית על קיום מופעים ופסטיבלים בעיר הובילה כאן רנסאנס תרבותי של ממש, יחד עם זה, עדיין יש מופעים גדולים בינלאומיים שלא מגיעים לבאר שבע (בוחרים בתל אביב, חיפה, ירושלים ו'פוסחים' עלינו)למה?

"אנחנו עושים הכל כדי שלבאר שבע יגיעו מיטב האמנים והמופעים האיכותיים. כרגע יש בעיר 'אכסניה' באמפי למופעים גדולים של כ- 12,000 מקומות ישיבה. זה מאפשר להביא לכאן, למשל, את שלמה ארצי, אייל גולן ועומר אדם וגם להקה בסדר גודל של 'דאייר סטרייטס' . בשביל שנוכל להביא מופעי ענק מתוכננת כאן הקמת 'גבעת המופעים' בפארק נחל באר שבע, יהיה שם אגם מלאכותי וזה הולך להיות אחד ממוקדי הפנאי המדהימים בארץ, עם מקום ללמעלה מ-40,000 איש, זה יאפשר הבאת מופעים בינלאומיים בסדרי גודל אחרים".

תחום הקולנוע מאוד התפתח בארץ, גם יוצרים מוכשרים מהדרום עושים קולנוע נפלא, כמו למשל הסרט התיעודי החשוב של דוד דרעי  מירוחם, "סלאח פה זה ארץ ישראל" (שהיה מועמד עכשיו לפרס 'אופיר') מכללת 'ספיר' בנגב מטפחת קולנוענים צעירים, למה לא מקימים סינמטק בבאר שבע?

"הנושא של הקמת סינמטק בעיר נמצא על סדר היום של ראש העיר, אנחנו בוחנים את האפשרות שהוא יוקם במסגרת אחד מבתי הקולנוע החדשים, כיחידה עצמאית בתוך קומפלקס של מתחם קולנוע ובילוי, אנחנו מעוניינים בזה וזה כבר כלול בתכנית העבודה של מינהל התרבות".

בזמן הפנוי של 'כבוד השר' לענייני תרבות, מה אתה אוהב לעשות?

"אני מאוד אוהב תאטרון, מופעים ומוסיקה (אהוד בנאי, מאיר בנאי ז"ל, שלמה ארצי, מוסיקה ישראלית בכלל) טיולים עם המשפחה, להיות עם הילדים שלי (יש לי שני בנים ובת: אורי,תומר ויהל, בגילאי 6,10,13) אוהב לצאת לשטח, חופשות ברחבי הארץ. אוהב כדורגל, כמובן".

אצטדיון טרנר, האבא שיחק בוסרמיל (צילום באדיבות עיריית ב''ש)​​​​​​​

הרומן שלך עם כדורגל, 'הפועל באר שבע'

"אני מאוד אוהב את הקבוצה, גדלתי לתוך זה, אבא חי ונשם את 'הפועל', כולנו במשפחה חיים את זה. יש לי מנוי, אני הולך עם אבא שלי ועם הבן שלי שמשחק בקבוצת הילדים וכל המשפחה ל'טרנר', שער מספר אחת, כיף גדול. הקמת האצטדיון ואלונה ברקת וברק בכר עם ההירתמות של העירייה פתחו עידן חדש בכדורגל כאן, אבא שלי ראה את זה קורה בגדול, הוא צפה מראש שהקבוצה תיקח אליפות, שנה לפני שזה קרה בפועל. העיר משקיעה בזה הון מכספה, מטפחת גם כשרוות צעירים ('הבית האדום', והמתחם לאימונים שיוקם בפארק נחל באר-שבע, ועוד) יש לנו שת"פ עם ברק בכר לעידוד ספורטאים מצטיינים בתוך בתי-הספר וגם במסגרת ההכנה לצה"ל/כושר קרבי. שוב, גם זה מתקשר לחזון של ראש העיר ולהבנה שכדורגל הוא גם כלי-חינוכי. גאווה אמיתית לכולנו".

החזון שלך ל'כיוונים' לשנים הקרובות

"אנחנו מגבשים עכשיו תכנית אסטרטגית ל'כיוונים' לחמש השנים הקרובות, זה הזמן לכוון את 'כיוונים' קדימה.  השאיפה היא להמשיך להוביל את העיר לשגשוג תרבותי, לייצר לתושבי באר שבע והנגב חיי תרבות ופנאי עשירים, לפעול למען כל קבוצות האוכלוסייה בעיר, להביא לכאן מופעים ואירועים איכותיים, להמשיך לתמוך בקליטת העלייה, להרחיב את פעילותם של המרכזים הקהילתיים בקונספט החדש של 'עירוב שימושים', להמשיך להשקיע בקידום הספורט, ולהתפתח בכל התחומים ש'כיוונים' אמונה עליהם. אני מאוד אופטימי במבט לעתיד, אין לי ספק שהילדים שלי יקבלו עיר אחרת מהעיר שאני גדלתי בה, זו באר שבע פורחת ומשגשגת. אני מאמין שם ירצו להישאר כאן כשיגדלו ולא 'יברחו' מכאן לתל-אביב. באר שבע נותנת היום לתושביה מעטפת מעולה בכל הרמות".

כתבות שיעניינו אותך...