• 20 אפריל 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

המצוקה בעזה ואבדן ההרתעה בישראל - מגבירים סיכוי למלחמה ב-2019

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש הבוקר לנשיא המדינה את ההערכה האסטרטגית לשנת 2019: סיכוי לעימות על רקע הרעת המצב החברתי כלכלי ברצועה

נפילת גראד בב''ש ב''עופרת יצוקה'' (צילום ארכיון: מורג אגמון / CC BY 3.0)

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) , אלוף (במיל) עמוס ידלין, הגיש לפני זמן קצר לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל (2019). מדובר בעיקרי ניתוח הסביבה האסטרטגית בראי הביטחון הלאומי של ישראל - על האיומים וההזדמנויות הקיימים – ופרישת שורה של המלצות למקבלי ההחלטות. חוקרות וחוקרי המכון הציגו לנשיא את הסוגיות הביטחוניות והמדיניות המהותיות לישראל בפרוס שנת 2019. על בסיס זה ותחזית אתגרי הביטחון הלאומי, מציג המכון אסטרטגיית-על מדינית-ביטחונית להתמודדות אל מול האיומים על מדינת ישראל.

הדוח מתריע מפני עימות צבאי בדרום – פוטנציאל ההתלקחות מול חמאס בעזה הוא גבוה ביותר בשנת 2019, אם כי חומרת האיום פחותה משמעותית מזה הנשקף לישראל בחזית הצפון. הסיבות המרכזיות לנפיצות הגבוהה הן הידרדרות מתמשכת של המצב החברתי-כלכלי ברצועה, לחץ מצד הרשות הפלסטינית על חמאס בעזה, וגם שחיקה שחלה במשך הזמן בהרתעה שהושגה על ידי ישראל במבצע 'צוק איתן' (קיץ 2014). אם מבצע אטימת המנהרות בצפון יסתיים ללא הסלמה והדיון בפרויקט דיוק הטילים שבידי חזבאללה לא יבשיל למבצע מנע יזום נגדו, אזי על ישראל להסיט את מאמציה בחזרה לרצועת עזה, לבנות מחדש את ההרתעה כלפי חמאס ולפגוע קשות בזרוע הצבאית של הארגון.

עם זאת, הדוח מציין כי ''שראל חזקה, בעלת עוצמה צבאית, אסטרטגית וכלכלית חסרת תקדים, אולם מתקשה לתרגם את עוצמתה למציאת דרכים להתמודד צבאית ומדינית עם אתגרי הביטחון הלאומי – מול איראן, מול חיזבאללה ובזירה הפלסטינית. בשל כך ישראל מחמיצה חלון הזדמנויות אסטרטגי לקידום היעדים הלאומיים שלה''.

לדעת עורכי הדוח, ישראל מחזיקה בהרתעה בסיסית חזקה מאד אל מול אתגרים ביטחוניים שמתחת לסף המלחמה. יחד עם זאת, רוב החזיתות שעימן מתמודדת ישראל נפיצות מאוד: סוריה, לבנון ורצועת עזה. בשלושתן, למרות קיומה של הרתעה הדדית בין הצדדים, קיים פוטנציאל הסלמה לעימות נרחב ולמלחמה כוללת, ביותר מאשר חזית אחת בזמן נתון.

התמודדות עם הדה-לגיטמציה והמשבר מול יהדות ארצות הברית: ''להיזהר מעימות עם טרמאפ''

הדוח מקדיש פרק לארגונים המבקרים את ישראל ברחבי העולם וקוראים לחרם נגדה: ''המלחמה בדה-לגיטימציה של ישראל מחייבת גישה שונה מזו שהייתה נהוגה עד היום. מעבר למדיניות אחרת בנושא הפלסטיני, שתסייע לצמצם במידה ניכרת את הביקורת על ישראל, יש לוודא את תיאום הפעילות נגד גורמי דה-לגיטימציה. נדרש מענה מאוזן על ידי הזרועות הגלויות והחשאיות של המדינה ועל ידי גופי החברה האזרחית. גם בתחום זה יש למכון למחקרי ביטחון לאומי המלצות סדורות, שבמרכזן הדגשת הצורך במענה משותף ישראלי ויהודי ברחבי העולם, ממשלתי ולא ממשלתי, תוך בניית תשתית מידע וארגון מערכה כוללת וסינרגטית בשילוב מאמצים מול קהלים מגוונים''.

באשר ליחסים עם יהדות ארצות הברית, לרבות המשבר אל מול הקהילה הרפורמית, נכתב כי ''יהדות ארצות הברית היא רכיב מרכזי בתרומה לביטחון ישראל. יש צורך בפעילות יזומה להידוק היחסים עם המגזרים השונים בקהילה היהודית, בדגש על הצעירים ועל הקהילה הרפורמית והקהילה הקונסרבטיבית. נחוץ דיאלוג שוטף עם מגזרים שונים בחברה האמריקאית, הנמצאים בעימות עם ממשל טראמפ ואינם בעלי היסטוריה אנטי-ישראלית או עימותים עם יהדות ארצות הברית, לצד חידוש שיתוף הפעולה וההידברות עם המפלגה הדמוקרטית. אפשר לעשות זאת בלי לפגוע ביחסים עם ממשל טראמפ ועם קהל התומכים הרחב בקרב רפובליקנים ואוונגליסטים''.

האם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה?

אחד הפרקים בדוח עוסק בתחושה ההולכת וגוברת של פגיעה באופיה הדמוקרטי של ישראל, באובדן חירויות הפרט, פגיעה במיעוטים, פגיעה בתקשורת חופשית וארגוני החברה האזרחית. 'הדוח מציין כי הדמוקרטיה הישראלית חזקה, אך שברירית ויש לעשות הכל על מנת ליצור שיח בין החלקים השונים בישראל ולחשיפה לדיעות שונות ולגיוון תקשורתי. 


תגובות

End of content

No more pages to load