• 20 אפריל 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

חרם על מבחני המיצ''ב: ''יוצרים לחץ אדיר על מנהלים ומורים''

מבחני המיצ''ב חשפו לאורך השנים את הפערים הגדולים בין מרכז ופריפריה ובין מגזרים ואשכולות חברתיים. ראשי רשויות ומועצות אזוריות הודיעו היום, כי יחרימו את המבחנים

''המבחן מחטיא את המטרה''. (צילום הדמיה: COYOT / PIXABAY / CC0)

אחרי ועדי ההורים והסתדרות המורים, גם ראשי רשויות ומועצות אזוריות יוצאים הבוקר, רביעי, נגד מבחני המיצ"ב: "כל עוד לא ייערך דיון משמעותי על תכליתם ומשמעות תוצאותיהם, אין כל תוחלת בהמשך קיומם", כתבו לשר בנט. מבחני מיצ''ב חשפו בשנים האחרונות את הפערים הגדולים בין מרכז ופריפריה ומאז 2012, בעקבות פסיקת בית המשפט, גם את הפערים בין בתי הספר.

מבחני המיצ''ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית), הינם מערכת של מבחנים וסקרים הנערכים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בישראל. המבחנים מתקיימים במדע וטכנולוגיה, שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה ואנגלית, ואילו הסקרים מועברים בקרב תלמידים, מורים ומנהלים ועוסקים בשורה ארוכה של נושאים המשקפים את האקלים החברתי והפדגוגי בבית הספר. התוצאות מראות באופן מובהק את הפערים הגיאוגרפיים והמגזריים. הכוונה הראשונית של המבחנים, הייתה לתת תמונה למערכת החינוך של ההישגים והאווירה בבתי הספר, על מנת לחזק נקודתית, על פי הצורך. 

במציאות, המבחנים יצרו מעין ''טבלאות ליגה'', של יישובים חזקים ומצליחים ואחרים, בהם הרמה הלימודית נמוכה יותר. עד לשנת 2012, תוצאות המבחנים התפרסמו עד לרמה הרשותית, אולם בית המשפט העליון פסק אז, כי במסגרת חוק חוש המידע, יש לפרסם את התוצאות הבית ספריות, שחשפו את הפערים הגדולים בין מוסד ומוסד. 

מדד מדל''ן, שאיננו מדד רשמי, משלב בין תוצאות המיצ''ב לבין תוצאות מבחני הבגרות. מפת המדד מראה בצורה ברורה את הפערים הקיימים, למשל, בין בתי ספר במרכז הארץ, בהם לומדות אוכלוסיות ''חזקות ואיכותיות'' לבין יישובים באשכול הסוציו-אקונומי הבינוני נמוך בנגב.

ראש מועצת מרחבים ויו"ר מרכז המועצות, שי חג'ג', אומר הבוקר כי "אנחנו כל הזמן מודדים את התלמידים ולא מודדים את עצמנו, את שיטות הלימוד, האם הן מותאמות ומה לא עשינו שאפשר לעשות כדי לשפר את הלמידה".

שי חג'ג'. נגד הפיכת המבחנים לחזות הכל (צילום: יח''צ)

לטענתו, בימים האחרונים נחשף הציבור למחדלה הגדול של מערכת החינוך המבקשת למדוד ולהשוות בין תלמידים לתלמידים, זאת במקום הקניית תכנית לימוד סדורה ומתוקצבת בהתאם ומתן מענה לצרכים האמיתיים של תלמידים ישראל בכל הקשור לצמצום הפערים בחינוך.

"אנחנו בעד כלים למדידת והערכת יעדים, אבל זה מוכרח להיות מותאם ליעדים של כל בית ספר'', אומר חג'ג'. ''המיצ"ב, במתכונת הנוכחית, לא מוכיח את עצמו ולא אפקטיבי. בתי הספר רואים במיצ''ב כיעד, דוחים הכל ומתמקדים רק במיצ''ב - וזה פוגע בלמידה של כלל בתי הספר."

לדבריו "יש הסכמה גורפת שמבחני המיצ"ב אינם ממלאים את יעדם כפי שהוגדרו בתחילת הדרך ולהפך, כולנו נחשפנו לתופעות פסולות ולעיוות הקיים בשיטה, כאשר תלמידים חלשים לא נבחנים במקומות מסוימים והמנהלים נמצאים תחת מכבש לחצים. לא ייתכן לייצר פיקוח רגולטיבי שמכביד על עבודת המנהלים."

מפת הפערים: שילוב של מבחני מיצ''ב ובגרות. בירוק, הישגים גבוהים במרכז הארץ. ככל שיורדים דרומה, בצבעי כתום ואדום, הישגים נמוכים (מקור: אתר מדל''ן)


חג'ג' מציע "לעבור לשיטה של אבחון אפקטיבי: הגברת הפיקוח הקפדני בכל בית ספר וכיתה, ומדידת הישג כל תלמיד באופן אישי ומותאם, עם צוות המורים וההנהלה. אנחנו כל הזמן מודדים את התלמידים ולא מודדים את עצמנו, את שיטות הלימוד, האם הן מותאמות ומה לא עשינו שאפשר לעשות כדי לשפר את הלמידה".

פורום ה-15, שהינו פורום הערים העצמאיות במרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות – הודיע על החרמת מבחני המיצ"ב. במכתב ששיגרו ביום ראשון השבוע לשר החינוך נפתלי בנט כתבו ראשי הערים והמועצות: "אם ‏האמנו ‏כולנו ‏כי ‏כוונות ‏המשרד‏ בעריכת‏ מבחני ‏המיצ"ב‏ הייתה לבדוק‏ לאשורה‏ את ‏רמתם ‏של ‏תלמידי ‏ישראל ‏ובהתאם ‏לתוצאות ‏בדיקה ‏זו ‏להקצות ‏משאבים‏ מתאימים,‏ הרי ‏שבפועל‏ ראינו‏ כי‏ מבחנים‏ אלה‏ יצרו‏ לחץ‏ אדיר ‏על ‏מנהלי‏ בתי‏ הספר‏ ומורי מוסדות ‏החינוך ‏לפעול ‏להעלאת ‏ההישגיות ‏תחת ‏חתירה ‏אחר ‏המטרה‏ האמיתית".‏




תגובות

End of content

No more pages to load