• 21 פברואר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

מכת הגזירות בדרך, אך בבאר שבע לא ממהרים לצאת לרחובות

גל ההתייקרויות הוא חלק מהסיפור: החל מה-1 בינואר ומהלך 2019, שינויים בתקנות האשראי והשימוש במזומן עלולים להכניס רבים בנגב למחנק כלכלי. עם זאת, בבאר שבע לא ממהרים לצאת למחאה, מתוך חשש לשיימינג

מאות הפגינו בתל אביב (צילום: (דלית בינשטוק, מתוך עמוד המחאה); בודדים בבאר שבע (צילום: פייסבוק תמיר חג'ג')

גל ההתייקרויות שייכנס לתוקף ב-1 בינואר הוא חלק ממהלך גדול יותר, שעומד לפגוע בעיקר בפריפריה ובבעלי ההכנסות הנמוכות. ח''כ ענת ברקו הפגינה בשבתרבות בבאר שבע זלזול בהפגנות שנערכו בשישי בתל אביב ובירושלים: ''מי שחושב שאפשר להחליף שלטון לא בקלפי עם כל מיני הפגנות מגוחכות, או גניבת רעיונות והפיכתם לרעיונות "כאילו" רלוונטיים לישראל, הוא הזוי'', אמרה. אלא שספק אם היא והמפגינים חשבו על אותו דבר. גל ההתייקרויות הוא כאמור רק צד אחד של הגזירות שהולכות לנחות על ישראל ובעיקר על השכבות החדשות, בשנה האזרחית החדשה.

התייקרות החשמל, המים, הלחם האחיד ומוצרי החלב שבפיקוח, מסי הארנונה, חבילות הסלולר, מוצרי המזון בהם פסטות ועוד - אינם סוף פסוק. ההתייקרות שלהם עומדת לגרור גל התייקרויות משני: יצרנים רבים ינצלו את המצב לייקר את המוצרים שלהם. לפני כשנה ביטל שר האוצר את המכסים על שורה ארוכה של מוצרים, בהם טלפונים סלולריים, מוצרי אלקטרוניקה, הלבשה והנעלה. אלא שהוזלות אלה לא גולגלו אל הציבור ובמספר מקרים, מוצרים אף התייקרו.

באוגוסט 2015 הבטיח ראש הממשלה כי בזגות מתווה הגז, יירד יוקר המחיה ויוזל מחיר החשמל. לא מאמינים? הינה ההקלטה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)



הינה כמה דוגמאות: מגן זכוכית לסלולרי עולה כ-3 דולרים באתר קניות אמריקאי. באחד הקניונים בבאר שבע לא התביישו לדרוש עבורו 50 שקלים, ''כי זה קניון''. בעיר העתיקה של באר שבע, אגב, מגן איכותי נמכר במחירים של 20-30 שקלים. באותו קניון, נעלים של מותג מוכר נמכרים ב-380 שקלים ואילו באמאזון - ב-35 דולרים. הפערים דומים גם בשאר מוצרים. די להיכנס לאותו קניון לראות כמה מהחנויות עומדות סגורות, על מנת להבין את גודל המשבר במסחר המקומי. לא רק בקניון חנויות נסגרו: בבאר שבע עומדות סגורות למעלה מ-300 חנויות, מהן 157 בעיר העתיקה. בבאר שבע, בה חלק לא קטן מהתושבים משתכר שכר נמוך ולמעלה משליש מהעובדים אינם משתכרים אפילו שכר מינימום, גל ההתקרויות יכה בסעיפים הכי כואבים, אם זה מזון, חשמל או מסים.

הפערים בלתי נתפסים: אותו מוצר באנגליה (9.5 שקלים) ובישראל (29.90 שקלים) צילום: נבון קצב, מתוך עמוד הפייסבוק של המחאה ​​​​​​​

אבל ה-1 בינואר מביא עימו גם שורת תקנות שעברה מתחת לרדאר ואשר יפגעו בעיקר בשכבות החלשות:

ב-1 בינואר נכנס לתוקף  חוק צמצום השימוש במזומן.  החוק מגביל את היכולת של הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת. מטרת החוק היא להעביר את הציבור לשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, עליהם ניתן לעקוב ולפקח. התשלום נעשה באמצעות כרטיסי דביט, אותו מנפיקות חברות האשראי והבנקים. השימוש בכרטיס מחייב כמובן, להחזיק בחשבון בנק, כזה שאינו מעוקל או מוגבל.  מטרת החוק הינה להילחם בהון השחור. כך למשל, לא ניתן יהיה לשלם במזומן עבור עסקאות מעל 11,000 שקלים. בישראל מוערך היקף ההון השחור בבכ-230 מיליארד שקלים, סכום עתק למדינה שמתהדרת בכלכלה מתוקנת. אבל מי שמעלים הכנסות, ימצא את הדרך לעשות זאת גם במצב החדש. אלה המתפרנסים מעבודות מזדמנות, בשכר נמוך, הם יהיו בבעיה. 

החוק הוא רק שלב ראשון ביישום תוכנית אשר למעשה תייקר מאוד או תבטל את האפשרות לדחות תשלומים בכרטיס האשראי. קנית? שלם עכשיו. באירופה, למשל, החיוב בעסקה בכרטיס הוא מיידי ובלתי אפשרי אם החשבון ביתרת חובה. בישראל, המינוס והתשלומים חוגגים, בעיקר אצל מי שמשתכרים שכר נמוך. זו הדרך שלהם ''לסחוב'', עד שהם קורסים כלכלית.

דווקא אותם מיעוטי יכולת משלמים על האשראי מחיר מאוד יקר. הריבית במשק נמוכה? כשיבקשו הלוואה בבנק, אפילו בסכום נמוך, הם ישלמו ריבית של פריים+9.2 אחוזים, כמעט 12 אחוזים בריבית של היום. מי שיש לו אמצעים, משלם על הלוואה ריביות נמוכות בהרבה.

החל מאפריל 2019 כל אזרח ישראלי יקבל דירוג אשראי אישי, אשר יישמר במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. כל מי יבקש אשראי מהבנק או חברת האשראי, יתבקש לחשוף את דירוג האשראי. לשכת האשראי תבדוק את מאגר נתוני האשראי ובו הדירוג של כל אחד מאיתנו. על הפעולה הזו תידרשו לשלם עמלה. הדירוג יחשוף את היקף החובות שלכם ובעיקר, אם היו חובות שלא פרעתם בזמן.

למעשה, יווצרו שני סוגים של לקוחות: אלה שיש להם ויקבלו אשראי מוזל ואלה שממש זקוקים לאשראי, אך ייתכן ועכשיו בקשתם תידחה. במצב כזה, הם יילאצו לפנות לאשראי אלטרנטיבי או במילים פחות עדינות - לשוק האפור ולמלווים בריבית.

מוציאים סחורה החוצה בעיר העתיקה, מדי שישי. הבאר שבעים מחפשים איפה לקנות בזול (צילום: דני בלר)

יש חזית נוספת שעומדת להשפיע על כולנו: המשבר העמוק בה נתונה החקלאות בישראל. בנגב מייבשים שדות וייתכן שגם ייסגרו לולים. הסיבה: כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה, שוק המזון הישראלי נפתח לייבוא. די להיכנס לאחת הרשתות ולראות גבינות ומעדני חלב וסויה מפולין, ירקות מירדן, תפוחים מאירופה, שום מסין, עגבניות מהרשות הפלסטינית ועוד. כל אלה נקנים במחירי רצפה, שלא מתורגמים להוזלות לצרכן.

התוצרת המיובאת פוגעת בחקלאים, אם זה ביצים מאוקראינה או דגים מארגנטינה. החלקאות מפרנסת לא רק חלקאים בנגב, אלא מעגל שני ושלישי של בעלי מקצוע ועובדים. קריסת החקלאות בשל ייבוא פראי, במקום לטפל בפערי התיווך המטורפים, תוסיף, בנגב לבדו, אלפים אל מעגל האבטלה.

השוק העירוני, אליו מגיעים באר שבעים רבים לקנות תוצרת מקומית (צילום: דני בלר)​​​​​​​

בבאר שבע ובנגב מעדיפים לא לראות את התמונה העגומה ובמוצאי שבת הגיעו רק כעשרה מפגינים לצומת קניון הנגב ומחאו כנגד גל ההתייקרויות הצפוי. הפגנה שהייתה אמורה להתקיים ביום שישי, בוטלה אף היא. במוצאי שבת הודיע שר האוצר, משה כחלון, כי הוא מאריך את הוראת השעה של הפחתת המכסים וביטול מס הקניה על שורה ארוכה של מוצרים וכעת מחפשים באוצר מתווה שימתן את עליית מחירי החשמל. 

מרכז שכונתי כמעט נטוש: העסקים הקטנים בב''ש נקלעו למשבר שכבר לא ניתן להסתיר (צילום: דני בלר)​​​​​​​

עליות המחירים יימחקו כליל את הישגי ההתסדרות בקביעת שכר מינימום. כל משק בית ישלם מדי חודש מאות שקלים נוספים: לחשמל, למים, למזון, לסלולר. בבאר שבע, יש להזכיר, עובדים רבים אינם משתכרים אפילו שכר מינימום ואחרים, עובדים בעבודות מזדמנות על בסיס מזומן, כי זה מה שיש. אל אלה, מצטרפים מאות בעלי עסקים קטנים ובינוניים בסכנת סגירה, כפי שעולה מדוחות פיננסיים המתפרסמים אחת לכמה זמן. 

ביום שישי היה מי שלא אהב את המחאה האזרחית. תיעוד מעצרים (מתוך הפייסבוק של אלדד יניב)
​​​​​​​


קשה להוציא באר שבעים להפגנות. רבים מפחדים על מקומות העבודה שלהם וגם מביוש (שיימינג) ברשתות החברתיות, בהן השיח אכזרי ומשולח רסן. החשש הכי גדול, שהשתתפות במחאה כלשהי תתייג אותם כ''0מולנים'', מושג שהפך נפוץ בשיח הפוליטי האלים בישראל. בנוסף, השיח הביטחוני תמיד מנצח את השיח החברתי בנגב. גל התייקרויות, לצד המשבר הכלכלי בעיר, זה שיש מי שלא מוכנים להודות בקיומו, אך מורגש היטב בכמות העסקים הסגורים, עלול לשנות בזמן קצר את המצב בבאר שבע והנגב ולא לטובה. 

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load