• 14 דצמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

האם לבאר שבע יש סיכוי להשתנות?

היום, רביעי, מתקיים כנס ראשון מסוגו, ביוזמת הארגונים החברתיים בנגב שמטרתו - לתת לנגב לדבר ולומר מה כואב לו. שוחחנו עם שתי ממשתתפות הכנס, שמאמינות ביצירת שינוי - פיזי וחברתי, בשכונות באר שבע

בבאר שבע לא משתלם לעשות תמ''א - והבניינים דועכים לאט (צילום: דני בלר)

ביום רביעי, ה-11 בנובמבר, ייערך באוניברסיטת בן גוריון כנס ראשון מסוגו ביוזמת הארגונים החברתיים בנגב- תחת הכותרת ''עכשיו הנגב מדבר'', זהו, אם תרצו, יום בן גוריון אלטרנטיבי. בעוד שראש הממשלה וצמרת המדינה עלו היום לקברו של דוד בן גוריון בשדה בוקר, בעיצומו של המשבר הפוליטי בטחוני שככל הנראה יפיל את הממשלה הנוכית ויוביל לבחירות, בבאר שבע מבקשים לדבר על מה שמציק באמת.

לראשונה, יזמו ארגונים חברתיים מתוך הנגב ביום בן-גוריון כנס ייחודי, בו הנגב מוביל את הדיון אודות עתידו. בכנס ישתתפו קובעי מדיניות, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים, נציגי ממשלה ותושבי הנגב.

​​​​​​​בין המשתתפים בכנס: מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, יו"ר החטיבה להתיישבות, גאל גרינוולד, ראש עיריית דימונה, בני ביטון, מנכ"לי ארגונים חברתיים בנגב ועוד.

בשנים האחרונות, יום בן גוריון מהווה פלטפורמה לממשלת ישראל ליציאה בהחלטות ממשלה שונות והכרזות חגיגיות לגבי עתיד הנגב. הכרזות אלו והמדיניות הנגזרת מהן, אינן מתקבלות בשיתוף תושבי הנגב והכוחות המקומיים באזור. כך הופך היום לציון פטירת ראש הממשלה בן גוריון מיום של חזון ועתיד לאירוע פוליטי ומנותק.

השנה החליטו ארגונים חברתיים מקומיים בנגב ליזום אירוע ייחודי, שבו תושבי הנגב והארגונים המקומיים יובילו את השיח, בשילוב נציגי הממשלה, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה והתושבים עצמם. באירוע תהיה במה פתוחה, בה יוכלו המשתתפים להציג את עמדתם מול מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות.הכנס יעסוק בשני נושאים עיקריים: צמצום הפערים וחיזוק הערים, למען נגב חזק, הוגן ושוויוני יותר.

הכנס נערך ביוזמת הארגונים; מגמה ירוקה, ארץ עיר, החברה להגנת הטבע, מועצת הנגב, תנועת הפריפריות, קרן שח"ף, קולות בנגב, ביתא התחדשות עירונית, וכן בשיתוף המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.
אחת הבעיות בבאר שבע בעיקר ובנגב בכלל, היא שהשיח, ההחלטות והמדיניות נקבעים מעל לראשי התושבים, תוך יצירת נראטיב שאת העיר והאיזור יצילו האיכותיים והחזקים שיבואו אליו ממרכז הארץ. השכונות הישנות, הותיקות, הפחות מבוססות כלכלית, כאילו נדחקות הצידה.

חוסר הכדאיות הכלכלית בבאר שבע של פינוי-בינוי והשכונות המתיישנות במהירות

דינה דיין מנכ''לית החברה להתחדשות יישובית, שתיטול חלק באחד הפאנלים, מספרת שמצב הבלוקים בפריפריה, בשכונות הוותיקות בכי רע. בבאר שבע, כמו בערים אחרות בנגב, ישנם בניינים בני עשרות שנים, שלא עומדים את מבחן הזמן. תשתיות קורסות ובבאר שבע והנגב, בעיקר הרבה בניינים ישנים ללא ממ''ד, בהם מתגוררת אוכלוסיה שלא יכולה להרשות לעצמה לבנות ממ''ד. מדי סבב לחימה היא עומדת אחוזת אימה בחדרי מדרגות מתפוררים. בבאר שבע יש אפילו בניין אחד שהוכרז מסוכן  - ואין צפי לתאריך בו דייריו יוכלו לשוב להתגורר בו: כיכר קפלן 12.

''הבלוקים האלה עלולים לקרוס אם תהיה רעידת אדמה. השאלה היא לא האם תהיה רעידת אדמה- אלא מתי. על פי הערכות שונות, מספר ההרוגים הגבוה ביותר במקרה של רעידת אדמה יהיה בפריפריה''.

פרויקט התמ''א 38 היחידי בב''ש, ארלוזורוב 15 בשכונה ג' - לפני ואחרי (צילומי ארכיון: ווקאם נדל''ן)

''משרד השיכון יצר כלי של תמ''א: ניקח את הבלוקים הישנים האלה, נחזק אותם, נבנה להם ממ''דים ומעליות, תמורת תוספת של קומות - או נבצע פינוי-בינוי. בתל אביב זה עובד טוב, כי ערך הדירות גבוה וזה כדאי כלכלית לקבלנים. בפריפריה זה בכלל לא משתלם  ומספר הפרויקטים אפסי''.

דינה דיין אומרת כי מצב זה מגדיל את הפערים בין מרכז ופריפריה ובתוך הערים עצמן, בין שכונות חדשות ומבוססות, לבין שכונות ישנות ועניות. ''צריך לחזק איפה שמתגוררות  אוכלוסיות פחות מבוססות, אבל שוב פעם אנחנו תקועים עם מדיניות מטומטמת, שאינה מוכנה לשקם מקומות שהוזנחו עשרות שנים''.

''אין תקציבים לשקם את השכונות הישנות בבאר שבע, אבל בונים עשרות ישובים חדשים בנגב. איך רוצים שאנשים יבואו להתגורר בנגב, אם יש בו כל כך הרבה עוני ופערים''.

''הפתרון, לדעתי, הוא לסבסד יזמים, שיטפלו בשכונות הוותיקות. השכונות הוותיקות נשארות מוזנחות. קודם כל - שקמו את הישן. לא תמיד משפחה שמציעים לה פינוי-בינוי, עומדת בהוצאות של ארנונה ומס וועד, יקרים משמעותית בבניין חדש והיא מעדיפה לקנות בית במקום יותר זול ואם הרוויחה משהו מהמהלך, הכסף מתבזבז מהר מאוד או שהולך לכיסוי חובות. יש המון מודלים מוצלחים לשיקום שכונות, אבל הממשלה ככל הנראה, לא שמה עלינו''.

ארץעיר מעודדים מעורבות תושבים בחיי קהילה והובלת שינויים

מנכיילית עמותת ארץעיר, בלה אלכסנדרוב, שתשתתף בפאנלים, גדלה בבאר שבע, מכירה היטב את השכונות הוותיקות ומאמינה בקהילות כמובילות שינוי.

ארץעיר הוא ארגון הפועל לקידום קהילתיות עירונית בכל רחבי הארץ באמצעות שלושה תחומים מרכזיים: קהילה, יזמות ותעסוקה. הארגון פועל מאז 2006 עם התושבים המקומיים, לביסוס ערים חזקות, קהילתיות וחדשניות.

אנשי ארץעיר מאמינים כי כדי ליצור איכות חיים בעיר נדרשת התחדשות עירונית אנושית. בזכות  העבודה בשותפות עם גורמים עירוניים וארציים, פעולות הארגון משפיעות על התנהלות הערים ומחוללות שינוי רב.  כיום ארץעיר הוא גורם משפיע בהפיכת ערי הפריפריה למוקד קהילתיות, התחדשות וחדשנות, למען מדינה טובה ומשגשגת.

הנגרייה השיתופית של ''הרשת'' בבאר שבע. חיי קהילה מעשירים עיר (צילום: מתוך פייסבוק הרשת)

''אנחנו רואים כיצד קהילות יכולות לחולל שינוי בעיר ובאר שבע היא דוגמא מצויינת לכך, עם ''הרשת'' בשכונה ב' או קהילת ''קמה''. קהילה אינה מתאימה לכל אחד, כי חיים בקהילה קשורים במחויבות ואנשים באים להתגורר בעיר כדי ליהנות מהחופש. אבל מצד שני, יש לחיי הקהילה יתרונות. אנשים שהעיר חשובה להם מתארגנים בקהילות, שזוכות לתמיכה''. בבאר שבע, עם זאת, היה רושם שהקהילות היו אליטיסטיות, דבר שאלכסנדרוב שוללת: ''אני עצמי גדלתי בבאר שבע ואני משתייכת לכמה קהילות, אם זו קהילת קמה, או קהילת העיר העתיקה וגם קהילת יוצאי חבר העמים, שאצל כולם אני מרגישה בנוח ואני עושה, תורמת, נהנית. הקהילות תורמות לעיר ואף מביאות להגירה חיובית''.


כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load