• 19 דצמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

על רקע עימותים בשכונה ג': משת''פים מב''ש רוצים עיר משלהם בנגב

בשכונה ג', מרחק דקות הליכה מפארק ההיי טק והאוניברסיטה, חבית חומר נפץ חברתי: תושבים דלי אמצעים ומשת''פים שהובאו לבאר שבע באלפיהם נאלצים לחלוק את אחד המקומות הקשים בב''ש - והפתרון לא ייקרה מחר בבוקר

ההזנחה ברח' גוש עציון. חמש דקות מפארק ההיי טק (צילום: דני בלר)

באר שבע מתהדרת בבנייה של עשרות אלפי יחידות דיור, במטה הסייבר הלאומי, במרכזי קניות ופארקים, אבל יש בה שכונות בהן התושבים רוצים דברים בסיסיים יותר, כמו ביטחון אישי, מדרכות יציבות וניקיון. ביקור במתחם שבין הרחובות גוש עציון וזיסו בשכונה ג', מגלה מראה לא נעים. המקום יושב על חבית חומר נפץ חברתי, תערובת של תסכול, הזנחה פיזית וחברתית וניתוק מוחלט מהסביבה הקרובה.

כ-500 מטרים מפרידים בין רחוב גוש עציון לבין פארק ההיי טק והחומות של אוניברסיטת בן גוריון. מטרים ספורים מפרידים בין הבלוקים המוזנחים של רחבת זיסו, לבין בניין להשקעה שנראה מנותק מסביבתו: מעוצב ברוח תל אביבית, עומד בניגוד מוחלט לכל מה מה שמסביב. מישהו קיווה שמשקיעי הנדל''ן יאכלסו אותו בסטודנטים איכותיים מהמרכז. הסטודנטים, כשיוצאים מהבניין נתקלים בעזובה ובמקלט עליו רשומים שמות בערבית של צעירים וחבורות, שככל הנראה מבקשות להראות שליטה על האיזור. המקלט הזה, המשרת את תנועת בני עקיבא, נפרץ לא מכבר. 

שכונה ג' נוסדה בשנות החמישים וקלטה עולים מעירק, הונגריה, מרוקו וטוניס. בשנות השישים והשבעים הייתה שכונה תוססת, כאשר קולנוע אורות (כיום נטוש) ומרכזי החנויות המו מבקרים. האוכלוסיה הותיקה התבגרה. הצעירים עזבו את השכונה. משקיעי נדל''ן קנו בשנות השמונים והתשעים נדל''ן במחירי רצפה. לפני שארבע שנים, כאשר החלה קדחת הנדל''ן, משקיעים קנו מכל הבא ליד, בגלל הקרבה לאוניבסיטה. מה שבתחילה נראה כביקוש שישדרג את השכונה, התברר כאחד האסונות שלה.

השלט על עמידר מלפני 40 שנה, כשהקידומת של ב''ש הייתה 07, עדיין עומד במקום (צילום: דני בלר)

בשכונה ג' ניסו לבצע, לאורך השנים, שיקום פיזי וחברתי. לפני כ-35 שנה, מי שהיה סגן ראש עיריית באר שבע דאז, רפי שטרית, השקיע את הנשמה בשיקום השכונה. הוא רכש דירה ברח' וינגייט ודאג להקים מנהיגות שכונתית, שמר אלבז היה אחד ממוביליו. חזיתות בתיפ נצבעו. מועדונים שכונתיים הוקמו ולמשך כמה שנים, נמה היה שהשכונה מתרוממת. אבל הבעיה של שכונה ג' ולצורך העניין, של השכונות הותיקות, הוא תערובת של אוכלוסיות מוחלשות עם בתים ישנים ותשתיות קורסות.

רחוב זיסו. האם קשה להביא לפה קצת ירוק לעיניים ומתקני משחקים לילדים? (צילום: דני בלר)

בנוסף, בבאר שבע לא כדאי, כלכלית, לבצע פרויקטי תמ''א 38. עד כה הוצאו לפועל פרויקטים בודדים של פינוי-בינוי בבאר שבע וזאת לאחר הליך מתיש אל מול בעלי הנכסים. מצד שני, הייתה תנועה מסיבית של משקיעי נדל''ן לבאר שבע. הם קנו דירות, פיצלו אותן, אך חוץ מלגרוף מזומנים, ממש לא מעניין אותם דבר אחר. ''יושב לנו משקיע בבניין, פיצל דירה ל-3 יחידות קטנטנות, סוגר שישיה (ששת אלפים שקלים) לחודש, אבל 10 שקלים לחשמל מדרגות פעם בחודשיים, לא מוכן לשלם'', מסר וועד בית בשכונה ותיקה אחרת. בשכונה ג' מכירים את הבעיה הזו היטב.

תלוש מהמציאות: בניין להשקעה בלב השכונה המתפוררת: רחוב זיסו (צילום: דני בלר)

''תראה איך הרחוב נראה. אין לך עם מי לדבר. הבתים פה זה דירות מפולצות של משקיעים שלא אכפת להם מכלום, דיירי עמידר שאין להם גרוש ואנחנו, במיעוט, דיירים מקוריים'', אומר בכור בראנס, בן 71, פעם ממובילי השוק העירוני, כיום מחלים ממחלה. ''ההזנחה חוגגת ואין פתרון. מאחורי הבית אמנם שיפצו יפה והקימו מגרש משחקים לילדים, אבל המקום הפך לשירותי כלבים. צואת כלבים בכל מקום. הבניינים פה ישנים. כל הזמן הביוב נסתם ולא כל השכנים מוכנים להשתתף בהוצאות. תראה בעצמך איך המקום נראה. כמה כוח יש לי כבר לטפל? אנחנו זועקים, ואין מי שישמע''.

''באים לפני הבחירות, מבטיחים והולכים''

''לפה באים רק לפני הבחירות, מבטיחים והולכים'', אומר אחד הדיירים בכעס. זאת, למרות שבחלק אחר של השכונה הוקמו גן ומזרקה יפים. שכן שנולד בשכונה ג' ומתגורר במקום עד היום מציג את עצמו: ''קוראים לי בן גוריון. זה השם האמיתי שלי. מה שבכור מספר, זה הסיפור של כל הבניינים ברחובות כאן. אני לקחתי אחריות ולמדתי לפתוח סתימות בעצמי ולתקן דברים. מה תעשה, אין ברירה. אבל מישהו חייב לדאוג לפיתוח כאן''.

הטבעונים היו כאן. קירות רבים הפכו מטרה למרססי גראפיטי (צילום: דני בלר)​​​​​​​
לא יודעים אם זה נכתב בתמימות או באירוניה (צילום: דני בלר)
בלב גוש עציון. משטח שאיש לא יודע למה הוא משמש (צילום: דני בלר)
הכלבים מחרבנים בכל מקום - ולשכנים נמאס (צילום: דני בלר)

התשתיות מתפוררות, אבל אין עם מי לדבר (צילום: דני בלר)

''יש לנו המון צרות עם המשת''פים'', אומר בכור. ''אבל צריך מאוד להיזהר כשמדברים על הנושא. בשכונה ג' גרה אוכלוסיה ערבית, עובדי בית החולים והאוניבסיטה, שלא עושה בעיות. תושבים כמונו, עובדים קשה, חוזרים הביתה בערב, רוצים שקט. אבל יש בעיה עם המשת''פים. יש כאלה שאין להם תעסוקה ואין להם מה לעשות, ונגררים לדברים לא טובים. בהם צריך לטפל, לדאוג להם''.

יש מי שמודאגים גם מנישואי התערובת ומזהירים מהמשבר הבא. ''זו תופעה מדאיגה ולרוב, אחת שלא נגמרת טוב''.

''לא טוב לנו פה, מוכנים מחר לחזור לעזה'': ללא מקום לקבור את מתיהם, ללא חיים נורמליים, המשת''פים חשים במשבר

עימאד הגיע לישראל כשהיה בן 14. משפחתו נאלצה לעזוב את עזה אחרי שנשקפה סכנה לחייו. אביו ז''ל היה משתף פעולה וסייע למנוע פיגועים רבים בישראל ובקרב חיילי צה''ל ששירתו בעזה. ''שילמנו מחיר יקר. מאז שאני ילד אני זוכר שהיו מרביצים לנו. היו מצביעים עלינו כילדים של משתף פעולה. כשהייתי בן 14 העבירו אותנו לישראל, כי נשקפה סכנה לאבא. אנחנו, ועוד משפחות רבות נאלצנו לעבור לישראל. להערכתי, יש היום בבאר שבע אלפי משת''פים. אנחנו חיים לא פה ולא שם. אנחנו לא יכולים לחזור לעזה, כי שם יהרגו אותנו. אבל פה אין לנו זכויות בסיסיות. יש לנו תעודת זהות ואם צריך קופת חולים, אבל נראה כאילו ששכחו אותנו. השתמשו בנו וזרקו אותנו''.

''אגלה לך דבר נורא: כשמישהו מאיתנו נפטר, אין לנו היכן לקבור אותו. אנחנו לוקחים את הגופה לוואדי וקוברים בשטח, בלי זהות ובלי סימון. לפעמים קוברים בבית העלמין המוסלמי הישן בבאר שבע, בלי מצבה ובלי סימון. אין לנו זהות, אין רישום מי נפטר ומי לא. נפטר תינוק, אין לנו לאן לקחת אותו. באחד היישובים הבדואים הסכימו לקבור תינוק, אך למחרת גילינו שהגופה הוצאה מהקבר. במה פשע ילד בן שנה?''.

עימאד נסער מאוד כשהוא מדבר על מצבם של המשת''פים בבאר שבע: ''כואב לי. אלה חיים קשים. אבא, זיכרונו לברכה, נפטר ממחלה בשנת 2009 והותיר בנו כאב גדול. 'אבא היה מוכר בבאר שבע ובארץ. הוא עבד בישראל, בתל אביב, במגרש של מכבי. עד שבאה האינתיפאדה השנייה ושיבשה את הכל''. עימאד נשאה לאישה ישראלית, מיוצאי חבר העמים. ''אני ישראלי. מרגיש כישראלי. אם אצטרך לשרת בצבא אעשה זאת. אני שומר על הילדים שלי שלא יעשו בעיות. אוי להם. אבל הרבה צעירים מבני המשת''פים, לצערנו, פונים לדרכים לא טובות. הולכים מכות, מעורבים בפשיעה''.

''מי לא הכיר את אבא שלי? כולם היו באים אלינו הביתה. בשנת 2002 היה פיגוע נוראי, סמוך לפיקוד דרום. המחבלים חיפשו את אבא שלי. רצו לסגור איתו חשבון. דפקו לנו בדלת בבית, לא אני ולא אבא היינו בבית והם המשיכו לפיקוד, שם אירע פיגוע נורא. אחרי שקרה הפיגוע, הבנו מה קרה. הם חיפשו אותנו, לסגור חשבון''.

''אין לנו עם מי לדבר. יש לי תחושה שהשתמשו בנו וזרקו אותנו.  בא לי לקחת את המשפחה שלי חזרה לעזה ושיהיה מה שיהיה. אנחנו לא יכולים לגור בבאר שבע. זה מתכון למתחים. פעם ביקשנו לעבור להתתגורר בחלק הנטוש של נחל בקע, שיקימו לנו שם שכונה נפרדת. יש גם מקום ליד ערד אליו עברו חלק מהמשת''פים, אבל הבתים שם מפח. חלק עזבו לשם, טוב להם הריחוק. צריך לפעול להקים לנו כפר נפרד. ככה יהיה הכי טוב. המצב כיום לא טוב, לא הולך. אבל המדינה שכחה אותנו והצעירים היום מתוסכלים, חלקם לא לומדים, מסתבכים עם החוק''.

''הפתרון לבעיות שלנו היא באחריות ראש הממשלה, לא פחות. חייבים לפתור את המצוקות שלנו, כי ככה אי אפשר להמשיך''.

פנינו לקבלת תגובות. ממשרד ראש הממשלה, המטפל בעניינם של המשת''פים, לא נתקבלה תגובה עד למסירת הכתבה. ממשרד השיכון, המטפל בשיקום השכונה, לא נתקבלה תגובה. 

עיריית באר שבע העבירה התייחסות ארוכה, אותה אנחנו מביאים במלואה:

''בשנים האחרונות משקיעה העירייה מאות מליוני ₪ בטיפול בשכונות הוותיקות, לרבות בשכונה ג'. בשנים בודדות מצמצמת העירייה פערים של עשרות שנים. כאשר גם בשנים הבאות במסגרת תכנית רב שנתית המיושמת בפועל, ימשך הטיפול ביתר שאת.

העבודות בשכונות הוותיקות כוללות החלפת תשתיות חשמל (הטמנה), מים וביוב, סלילת מדרכות וכבישים (ברחובות מסוימים לראשונה מזה עשרות שנים), פיתוח גנים ציבוריים ופארקים, הצבה של ריהוט רחוב והשקעה מסיבית בשיפור חזות הרחובות. המרחב הציבורי עבר שינוי מהותי בשנים האחרונות.

בשכונה ג' בשנים האחרונות בוצעו עבודות במגוון רחובות, דוגמת רחוב השלום, רחוב גוש עציון ברחובות כרמלי, גבעתי, גולני, ברחוב ארלוזורוב, ברחוב האורגים (אזור תעשייה). גם בשדרות בן גוריון יחלו בקרוב העבודות ועוד השנה יחלו עבודות ברחובות ארלוזורוב ווינגייט.

בנוסף, מחדשת העירייה עורקי תנועה בכל רחבי העיר, העוברים בשכונות ותיקות ומשפרים את הנגישות אליהן, ובוודאי את בטיחות משתמשי הדרך, במהלך נרחב, בהשקעות עצומות.

השנה נחנך פארק ציבורי ומגרשי ספורט במתחם ספורט ופנאי בשד' בן גוריון בשכונה ג'. המתחם החדש הצטרף לפארק מרמלדה בשכונה ג' שפותח לפני מספר שנים לצד גנים ציבוריים נוספים בלב שכונה ג' (פארק עולי בבל כדוגמה).

כך שבפועל אי אפשר להתעלם מהשינוי שחל בשכונה והריאות הירוקות שפותחו בה לרווחת תושבי השכונה, באופן חסר תקדים בכל שנותיה של העיר.

ברור וידוע לנו שלא כל הרחובות טופלו והם ייכנסו לביצוע במסגרת התכנית הרב שנתית, לאחר שיושלמו רחובות אחרים בשכונה.

כך שהמרחב הציבורי בשכונה ג' זוכה לטיפול, כאשר האתגרים והמשימות העתידיות ברורות לנו ויזכו למענה הדרוש, ללא ספק, כפי שהוכיחה העירייה בשנים האחרונות.

אחד האתגרים המשמעותיים בחידוש השכונות הוותיקות הוא השטח הפרטי. שיכונים שהוקמו בשנות ה-50, 60, 70 ואף בשנות ה-80 הוזנחו, כמו גם השטחים הפרטיים הפתוחים הצמודים אליהם (גינות הבניינים). אנו בוחנים דרכים להתגבר על מכשול זה, הן דרך שילוב חברת "עמידר" ומשרד הבינוי והשיכון והן דרך יוזמות מקומיות של תושבי שכונה וועדי בתים. אנו מסייעים ככל שניתן ליוזמות לשיפוץ בתים משותפים.

כנ"ל המרכזיים המסחריים הפרטיים בשכונות הוותיקות, בהם העירייה איננה יכולה להיות מעורבת ממגבלות החוק ולבצע עבודות חידוש או שיפוץ. אולם העירייה פעלה להוריד את סיווג הארנונה לאותם מרכזים שכונתיים, גם בשכונה ג'.

כלי נוסף לחידוש מבנים פרטיים הינו התחדשות עירונית במתווה פינוי בינוי ותמ"א 38. העירייה מסייעת ככל שניתן ובהתאם לחוק בפרויקטים מעין אלה אולם עושה זאת במשורה ומתוך אחריות והתחשבות בגורמים נוספים (עומסי תנועה ושימוש בתשתיות קיימות). מספר פרויקטים כבר בוצעו בשכונה ג' ואחרים נוספות בתכנון מתקדם.

במקביל מגבשת העירייה תכנית לשיפוץ חזיתות בשיתוף פעולה עם האגודה לתרבות הדיור, משרד השיכון וגורמים נוספים.

חשוב לציין כיה העירייה מקדמת תוכנית מתאר לשכונה ג' שתאושר בשנה הבאה והיא תכלול כלים תכנוניים להתחדשות עירונית שיסייעו בתחום הפרטי.

מבחינת חינוך, חברה וקהילה, העירייה פועלת בשנים האחרונות לחידוש גני הילדים ומוסדות החינוך במהלך לחסר תקדים. מוסדות החינוך בשכונה מקבלים חיזוקים בתוכניות העשרה. במרכזים קהילתיים מתקיימים חוגים וקהילות של צעירים בוחרות לגור בשכונה. דוגמה בולטת היא קהילת גוונים, אשר חבריה בחרו לגור בשכונה ובה לגדל ילדיהם. אנו פועלים יחד איתם בתאום ובשיתוף לטפל באתגרים שהם מזהים בשכונה.

בכל הנוגע לאלימות בקרב גורמים אלה או אחרים בשכונה, אנו רואים זאת בחומרה רבה. המשטרה, השיטור העירוני והעירייה באמצעות מיזמים דוגמת "עיר ללא אלימות" פועלים בנושא. נמשיך ונפעל לשמירה על הסדר הציבורי.

בכל מה שנוגע לאותם משת"פים אשר שוכנו בשכונה לפני שנים רבות, ונמצאים תחת אחריות המדינה, כל מקרה ייבחן באופן ספציפי מול גורמי הביטחון הרלוונטיים''.


כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load