• 16 דצמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

ב''ש מתייחדת עם זכר הקורבנות: 14 שנה לפיגוע התופת

ב-31 באוגוסט, 2004, אירע בבאר שבע פיגוע הדמים, בו נהרגו 16 איש ו-100 נפצעו, מול בניין עיריית ב''ש. מחר, חמישי, בשעה 17:30, ייערך טקס האזכרה ברחבת האנדרטה שליד עיריית ב''ש

טקס הזיכרון, הנערך מדי שנה (צילום ארכיון מ-2014 / DANNY W / CC BY SA 4.0)

מרכינים ראש ומתייחדים עם זכר קורבנות פיגוע התופת, במלאת 14 שנה לאירוע הנורא. ביום חמישי, ה-30 באוגוסט, בשעה 17:30, יערך טקס האזכרה העירוני, ברחבת האנדרטה לזכרם, בהשתתפות המשפחות, אישי ציבור וקהל. בפיגוע התופת הכפול נהרגו 16 איש ונפצעו 100. זהו הפיגוע הקשה ביותר שאירע בעיר. 

הפיגוע, הזכור לתושבי באר שבע כאחד האירועים הטראומטיים בעיר,  אירע בשעה 14:45. שני מחבלים מתאבדים, אנשי חמאס, עלו לאוטובוסים בקווים 7 ו-12, של חברת מטרודן בתחנה מרכזית באר שבע. כאשר נפגשו האוטובוסים מול רחבת עיריית באר שבע, של שדרות רגר, המחבלים פוצצו את עצמם בהפרש של דקות. אלה שני קווים מרכזיים, בשדרה העמוסה ביותר בב''ש, במקום הומה אדם. בשל עוצמת הפיגוע, היה קושי בזיהוי ההרוגים, אשר ארך זמן ממושך יחסית והוסיף על הכאב והאבל. צעיר ההרוגים היה ילד בן שלוש וחצי שישב על ברכי אמו.

הפיגוע אירע אחרי חיסולם של מנהיגי חמאס, השייח' אחמד יאסין ושל יורשו ,עבד אל-עזיז רנטיסי. אחרי שני החיסולים, זכתה ישראל לארבעת החודשים השקטים ביותר מאז פרוץ המאורעות האלימים, שקט שהופר באכזריות עם הפיגוע הכפול בבאר שבע.

באר שבע לא ידעה עד אז פיגועים בסדר גודל כזה. בתחילת שנות ה-2000, בהן אירעו פיגועי התאבדות רבים בישראל, באר שבע נחשבה למקום בטוח יחסית, ללא פיגועים. הפיגוע הכפול בב''ש היה בעל מספר הנפגעים הרב ביותר בכל שנת 2004, והפיגוע בעל מספר הנפגעים הרב ביותר בדרום הארץ עד היום.

הזרוע הצבאית של החמאס קיבלה אחריות לפיגוע המשולב: "הפיגוע הוא תגובה לחיסולם של מנהיגי התנועה, השייח אחמד יאסין וד"ר עבד אל עזיז ראנטיסי, וכן כהזדהות עם האסירים הפלסטינים השובתים רעב", נאמר בהודעה מטעמה שפורסמה אז.

חקירת האירוע העלתה כי שני המחבלים המתאבדים הגיעו לבאר שבע מחברון ונכנסו לתחומי הקו הירוק ללא קושי, בימים שלא גדר ההפרדה. לאחר הפיגוע השמיעו אנשי ציבור רבים, כולל מפכ"ל המשטרה משה קראדי בהתבטאות יוצאת דופן, את דעתם כי קיומו של מחסום הפרדה הרמטי, כולל גדר בדרום הרי חברון, הוא דבר חיוני לביטחון ישראל

בין הרוגי הפיגוע היה ילד קטן וגם עולים חדשים רבים. הפיגוע אירע ביום האחרון לחופש הגדול, בשעה 14:45 לערך. שני המחבלים הפעילו את המטענים בהפרש זמנים קצר. 

האוטובוס הראשון היה בקו 7. הוא התפוצץ מול בניין העירייה. נהג האוטבוס הספיק לפתוח את הדלתות ומי שהצליחו להיחלץ יצאו החוצה. מעט אחרי הפיצוץ ראשון, עקף את האוטבוס בקו 7 אוטבוס אחר, ובמרחק קצר ממנו החבמל הפעיל את המטען שעל גופו. 

16 איש נהרגו. כ-100 איש נפצעו, בהם מי שעד היום סובלים מטראומה נפשית בשל האירוע. הפלסטינים פרסמו באותו יום כי מבצעי הפיגוע היו אחמד קוואסמה וסובחי ג'עברי, פעילי חמאס מהעיר חברון.

סיקור הפיגוע, בחדשות ערוץ 2, ביום האירוע (יוטיוב / ערוץ 2)


ביום האירוע ביצע מפקד מחוז הדרום דאז, ניצב דודי כהן, תחקיר ראשוני ממנו עלה כי פעולה שביצע נהג האוטובוס השני שהתפוצץ, בקו 12, הצילה חיי נוסעים רבים: בהישמע הפצוץ הראשון הוא פתח את דלת האוטבוס ואפשר לנובעים רבים ככל האפשר לרדת, לפני שהמחבל השני הפעיל את המטען.

בעקבות הפיגוע נערכו סריקות בבאר שבע, לאיתור סייענים ובשבועות שלאחר הפיגוע תגוברה מאוד האבטחה בבאר שבע, לרבות הצבת חיילים בנקודות הומות קהל.


16 הנרצחים בפיגוע:

אנדרטת הזיכרון בבאר שבע - פסלו של יעקב כהן (צילום: DANNY W / CC BY SA 4.0)​​​​​​​


אביאל אטאש, בן 3
אביאל ז''ל, בן ה-3, היה בנם היחיד של רחל וישראל. הוא נולד בתום טיפולי הפריה ממושכים, אחרי שנות נישואים רבות. אימו רחל נפצעה בפיצוע, אביאל ישב על ברכיה. 

בהלווייתו נכחו מאות תושבים,בהם איציק אוחיון, אביו של הפעוט בן הארבע, אפיק זהבי-אוחיון, שנהרג  חודשיים קודם לכן בהתקפת הקסאמים על העיר שדרות. איציק עבד עם אביו של אביאל, ישראל.

ראש העירייה  דאז, יעקב טרנר אמר: "אביאל הוא ילד שלא עשה רע לאף אחד. היום הוא היה צריך ללכת לגן, אמו לקחה אותו ליום כיף ביום האחרון של החופשה, והיא לא ידעה שהם נוסעים בדרכו האחרונה של אביאל, ושהיא לא תפגוש אותו יותר".

קארין מלכה, בת 23
קארין ז''ל  גדלה בבאר-שבע, למדה במקיף י"א, שירתה בצנחנים ושיחרורה משירות סדיר מהצבא נסעה לטיול בלונדון. אחרי הטיול חזרה בתשובה. היא עבדה בסוכנות היהודית, במרכז קליטה לעולי אתיופיה. היא הייתה בדרכה לעבודה. אחיה, יוסי, ששירת אז בצבא הקבע בתל השומר שמע על הפיגוע וחזר לעיר והחל לחפש אותה יחד עם בני המשפחה. כשלא מצא אותה ליד האוטבוס או ביית החולים, הבין כי קרה אסון נורא.

דניס חדד, בת 50
דניס ז''ל, בת 50, הייתה אם לארבעה.  היא הייתה בדרכה חזרה מעבודתה בבית  אחד הקשישים בהם טיפלה. היא עצרה לקנותספרי לימוד לרונן, אז בן ה-14,  לקראת החזרה ללימודים. בני המשפחה, שהתגוררו בשכונה ב', קבילה בלילה את הבשורה המרה. משפחתה סיפרה אז כי הייתה אשת משפחה למופת ומטפלת מסורה.

תמרה דברשווילי, בת 70, מאור יהודה
תמרה ז''ל עלתה  לקו 6, חיפשה מקום ישיבה ואחד הנוסעים, ניסים וקנין, הציע לה את מקומו. לאחר הפיצוץ התברר כי תמרה התיישבה ליד המחבל המתאבד. בני משפחתה סיפרו מאוחר יותר כי נסעה באוטובוס, אחרי קניות לקראת אזכרת בעלה, שנפטר כמה שנים קודם לכן.  תמרה גידלה 14 נכדים בביתה הקטן, אהבה רבה: "היא הייתה צדיקה'', אמרו.

עמנואל יוסף, בן 29
עמנואל ז''ל, בן  29, נהרג בפיגוע שלושה ימים בלבד לאחר ששב הביתה, אחרי שסיים לימודים במכללת תל-חי, בה למד לתואר בביוטכנולוגיה. הוא היה אמור להתחיל לעבוד בבית החולים סורוקה ולהינשא לחברתו.

עמנואל היה הדמות הבוגרת בבית, אחרי שאביו נפטר 14 שנה קודם לכן. משפחתו מאוד שמחה על כי שב הביתה, אחרי לימודים שנמשכו ארבע שנים. במהלך לימודיו משפחתו מאוד התגעגע אליו וביקשה לבלות במחיצתו. ביום האסון הוא היה בסידורים, ביקש לקנות כרטיסיות למשפחה.

טקלה טירואיינט, בת 33
טקלה ז''ל הייתה בת 33. היא עלתה מאתיופיה. היא הייתה אם לשישה והתגוררה במרכז קליטה בב''ש. בבוקר האסון היא יצאה לקניות בשוק העירוני. בעלה ביקש להקל עליה ולערוך את הקניות במקומה, אך טקלה התעקשה לצאת ובדרכה חזרה מהשוק נרצחה. היא הייתה בארץ שנה ושלושה חודשים. 

שושנה עמוס, בת 64
שושנה ז''ל הייתה דמות מוכרת ואהובה בבאר שבע. היא עבדה משך שנים רבות כסייעת באגף הרווחה בעירייה ועזרה לרבים.

שושנה הייתה בדרכה למספרה, מאחר והייתה מסיבת חינה משפחתית באותו ערב. אלא שבמקום המסיבה, הגיעו בני המשפחה  לביתה וקיבלו את הבשורה המרה.

​​​​​​​רוזיטה ליימן, בת 45
רוזיטה ז''ל עלתה  בשנת 1996 מרוסיה.  היא נסעה עם בעלה בקו 12. היא הייתה בחזרה מקניות בשוק ומיום עבודה כמטפלת בקשישים. בעלה יוסף נפצע באורח בינוני בפיגוע. בבוקר היום הנורא בתם ילנה הסיעה את האם לעבודה - ולמעשה, זו הייתה הפעם האחרונה בה ראתה אותה בחיים.

מריה סוקולוב, בת 57
מריה ז''ל הייתה ה''אימא'' של החיות העזובות בשכונת מגוריה.בנה, קונסטנטין, אז בן 33, הוא מוזיקאי מחונן, חתן פרס שפירא, התקבל אז לסינפונייטה של ב''ש והיה לגאוות המשפחה.
מריה הייתה בדרכה הביתה, אחרי יום עבודה במכבסה. בעת מותה, הותירה אחריה 4 ילדים ו-4 נכדים. שכניה דיברו על אישה עם לב זהב, דואגת לכולם ובמיוחד, אהבה בעלי חיים וטיפלה בהם.

טטיאנה קורוטצ'נקו, בת 49
טטאינה ז''ל עלתה לבאר שבע מאוקראינה,שם עבדה כסגנית מנהלת בית-ספר ומורה לביולוגיה. מאז עלתה ארצה בשנת 2000, עם משפחתה - בעלה ולרי, בתה איריאנה ובנה סרגיי,עבדה בניקיון בסוכנות היהודית. המשפחה התגוררה ברחוב בני-אור, אשר שלושה מדייריו נהרגו בפיגוע.

חברתיה לעבודה סיפרו על אישה מקסימה וטובת לב, עובדת מסורה ומי שהייתה חברתן הטובה.

ויטלי ברודסקי, בן 52
ויטלי ז''ל עלה לישראל ב-1994 מבירוביג'אן שברוסיה, והיה עובד בענף הבניין. הוא נהרג ביום חופש, כאשר טייל בבאר שבע עם רעייתו נרגיזה אוסטרובסקי, עימה התחתן שבע שנים קודם לכן.

הזוג התגורר ברחוב יהודה הלוי בבאר-שבע. השכנים ההמומים ניסו לפתוח את דלת הדירה הנעולה, על מנת לראות מהקורה עם בני הזוג אחרי הפיגוע ואז התברר להם גודל האסון.

נרגיזה אוסטרובסקי, בת 54, רעייתו של ויטלי
נרגיזה ז''ל הייתה בטיול בבאר שבע, יחד עם בעלה, שהיה לו יום חופשה. לשכניהם נודע כי ויטלי נהרג בפיגוע ודאגו לשלומה של נרגיזה. הם ניסו למצוא אותה וצלצלן בפעמון הבית פעם אחר פעם. רק בשעות הערב זוהתה ההרוגה והשכנים קיבלו את הבשורה קשה.

לריסה גומננקו, בת 48
לריסה ז''ל הייתה עולה ותיקה מלטביה, אם  לבן יחיד, אז בן 29. ביום האסון נסעה למרכז העיר לסידורים ובצהריים עלתה על קו 12 חזרה לביתה. שכניה סיפרו על אישה טובת לב, שמאוד אהבה לצחוק ולשמוח.

רומן סוקולובסקי, בן 53
רומן ז''ל היה בדרכו הביתה מעבודתו בעמק-שרה. הוא עלה על קו 6 ונהרג בפיצוץ . הוא עלה מרוסיה לישראל בשנת 1996, יחד עם אמו. אחותו קיבלה את הבשורה המרה במקום מגוריה,מפי חברים. אמו,  נפטרה ארבע שנים קודם לכן, בגיל 81 והוא נותר בודד,  ללא משפחה בארץ. חבריו מילאו את בקשתה האחרונה של האם, שהבן יקבר לצידה, בבית-העלמין באופקים. 

אליהו אוזן, בן 58
אליהו ז''ל, אב לשישה, ירד מהאוטובוס השני, אחרי שנהגו שמע את הפיצוץ הראשון.הוא נזכר בשקית הענבים שהביא מהשוק ועלה חזרה לאוטובוס, כשהתפוצץ המחבל השני.

אוזן היה מוכר בשכונה  כ"איש הציפורים" וגידל בביתו עשרות סוגים שונים של ציפורים וחיקה את קולותיהם. שכניו סיפרו שהיה אדם צנוע וחי בצמצום, אך  נהג לעזור לאחרים.

ראיסה פורר, בת 55 
ראיסה ז''ל  זוהתה יממה לאחר יתר הנרצחים. היא  היתה בדרכה הביתה, אחרי שנפרדה מבנה שטס ללימודי רפואה במולדובה.

ראיסה התגוררה בבאר שבע עם בנה, ובבוקר הפיגוע נסעה איתו לנמל התעופה. ראיסה נהגה לנסוע בקביעות באוטובוס, ונהרגה בדרכה חזרה הביתה משדה התעופה.

יהי זכרם ברוך!


כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load