• 14 דצמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

ירושה המרגשת: הטלית שליוותה מטופל בשואה - הוענקה לעו''סית

ניצול שואה מערד, שחלה בסרטן הלבלב, טופל על ידי אורית אביצור מקופ''ח מכבי. היא ליוותה אותו בחודשי חייו האחרונים ואחרי שהלך לעולמו, אלמנתו העניקה לה ירושה מרגשת: הטלית שליוותה אותו בשואה

אורית אביצור, עם הירושה המרגשת (צילום: דוברות מכבי)

אורית אביצור, עובדת סוציאליות ביחידה לטיפולי בית של המרכז הרפואי מכבי בערד, ליוותה מטופלים רבים לאורך העשור האחרון בו היא עובדת במכבי, לכולם מכנה משותף אחד – הצורך בטיפול פסיכוסוציאלי לצד הטיפול הרפואי אותו הם מקבלים. יום יום, בחדרה הצנוע במרפאה, ולעיתים בבתי המטופלים אשר מתקשים לפקוד את היא שם ממפה ובונה התערבות מותאמת לכל חולה וגם, משפחתו.

לפני מספר  חודשים הגיע לאורית מטופל , ניצול שואה בשנות ה-70 לחייו שעלה ביחד עם אשתו מגרמניה לפני 15 שנים. הזוג מתגורר בגפו בערד, ולהם בן אחד שחי בגרמניה. אברהם הגיע למכבי על רקע גילוי של גידול סרטני בלבלב, והסתייע בשירותיה של אורית למן הרגע הראשון. "מגיע אליי אדם שמגלה בשלב מאוד מתקדם של חייו כי הוא חלה בסרטן. למחלה, השפעה על עולמו הפנימי, חייו הזוגיים והמשפחתיים. מרגע זה, ישנן החלטות שונות שצריך לקבל, זה לרוב מלווה בדילמות לא קלות הקשורות להפרת האיזון במערך המשפחתי'', מספרת אורית.

אביצור מתחילה לקיים עם הזוג טיפול פסיכו-סוציאלי, טיפול המתמקד בשני מישורים: פסיכולוגי - להבנת הקשיים האישיים והזוגיים בהתמודדות עם המחלה ומתן סיוע בהתאם, והסוציאלי - למימוש הזכויות להן זכאי המטופל, כדוגמת קצבאות ביטוח לאומי, ביטוח  סיעודי, מענקים וכו'.

בנה של אורית עם הטלית שהוריש לו ניצול השואה (צילום: דוברות מכבי)​​​​​​​

"בחלוף הזמן מצבו הרפואי התדרדר, והוא קיבל החלטה בצלילות מוחלטת - לא לקבל טיפולים כימותרפיים. יש תמיד דילמה בין איכות חיים לבין תוחלת חיים והוא, לאחר לימוד והבנת מצבו,  החליט שהוא מעדיף לסיים את חייו מבחינתו בכבוד עם פחות סבל,  גם אם מוקדם יותר ממה שניתן. אנחנו מלווים אותו בהחלטתו,  ומתחיל תהליך של סגירות מעגל מרתקות עבורו - ברמה האישית, ברמה הזוגית והמשפחתית. הכל על מנת שיפרד מהעולם כפי שמבקש. במקביל, אשתו של אברהם מתמודדת עם הסיטואציה המורכבת גם ברמה הטכנית ועוסקת בסוגיות של ניהול הבית בהן טרם עסקה לפני, ושהופכות מורכבות עוד יותר לאור העובדה שאיננה דוברת כמעט עברית''.

"קיימתי שיחות רבות עם כל אחד מהם בנפרד ועם שניהם יחד" סיפרה השבוע אביצור."מטבעם הם אנשים סגורים ולאט לאט הם הצליחו להיפתח ואחד אל השנייה. לאחר לכתו, הצוות הרפואי ואני הבטחנו שנמשיך ללוות את אשתו, ולסייע בכל שניתן.  נעשו מספר פגישות על מנת ליצור תהליך של התמודדות עם האובדן  והאבל והמשך קשר רציף על פי צורך''.

אלמנתו של אברהם כאמור המשיכה להגיע מפעם לפעם למרפאה כדי להתייעץ עם אביצור ולקבל ממנה מענה בסוגיות שונות עמן התמודדה לאחר לכתו. לאחרונה הגיעה האלמנה למרפאה בערד, ובידה מתנה יוצאת דופן.

אורית: "היא הגיעה לספר לי שהיא עוברת לעיר אחרת ובאה להיפרד. ניהלנו שיחת סיכום התהליך שהיא עברה. לקראת סוף השיחה היא סיפרה: 'הגעתי לפה היום גם כדי להביא לך את הטלית של אברהם שהייתה משמעותית עבורו מאד, אברהם אהב אותך וזה זיכרון שהוא היה רוצה להשאיר לך אחריו''.

לאורית ארבעה ילדים, שניים מהם חגגו בר מצווה בקיץ האחרון, והיא מחליטה שהטלית רבת המשמעות תשמש אותם בהנחת התפילין מדי יום.

כשהיא נשאלת מה החלק הכי משמעותי עבורה בעבודה, היא עונה מיד "האנשים. אני נוגעת באנשים ולכל אחד סיפור אחר''.

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load