• 14 דצמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

בישראל קל מאוד להיעצר, אפילו אם אתה ניצול שואה חולה ומבולבל

דוח הסנגוריה הציבורית, שהוגש לשרת המשפטים והותר היום לפרסום, מותח ביקורת קשה על אופי והיקף המעצרים ומציע לבצע שינוי יסודי, כדי שמקרים כמו של ניצול השואה שבילה לילה במעצר כי סירב להצטלם - לא יישנו

חדר מעצר (צילום הדמיה: ALEX VAN / PIXABAY / CC0)

בישראל קל מאוד להיעצר ולבלות את הלילה מאחורי סורג ובריח – מסקנה זו עולה מתוך דוח הסנגוריה הציבורית, שהוגש לשרת המשפטים איילת שקד והותר היום לפרסום. אמנם המפכ''ל הנוכחי ביטל את ''תוכנית המפנה'', שהנהיג קודמו בתפקיד בשנים 2011-15, ועסקה בהגדלת מספר המעצרים עד תום ההליכים, אלא שבדיקת הנתונים העלתה שכנגד מחצית מהעצורים לא הוגש כתב אישום, אך עדיין אזרחים רבים מבלים מאחורי סורג ובריח ללא סיבה מוצדקת. הסנגוריה הציבורית היא זו המטפלת במרבית המקרים בהם נעצרים אזרחים. הדוח סוקר את לא מעט מקרים מטרידים, בהם לא הייתה הצדקה לעצור אזרח. ריבוי המעצרים, מציינים מחברי הדוח, יוצר עומס על מערכת הסנגוריה הציבורית, שהיא זאת המטפלת במרבית המקרים, בהם אזרחים נעצרים.

ניצול השואה סירב להצטלם בתחנה המשטרה - ובילה לילה במעצר

כך למשל, ב-25 בדצמבר נעצר נ.ס, בן 79 בעת המקרה, ניצול שואה ערירי מהדרום, בעקבות עבירות איומים. ניצול השואה, שאין לו עבר פלילי, בילה לילה במעצר רק משום שסירב להצטלם בתחנת המשטרה. המשטרה ביקשה לשחרר אותו בתנאים. בית המשפט שיחרר את האיש ללא כל תנאים וציין שניכר כי מדובר באדם מבוגר מאוד, הסובל מבעיות רפואיות וייתכן שאף בעיות קוגניטיביות, אשר לא הייתה כל הצדקה למעצרו. 

למעצר יש מחיר כבד במקרה שמדובר באזרח שלא ביצע עבירה או התעמת עם המשטרה, בהפגנה או במצב של סערת רוחות או שנקלע שלא מרצונו לאירוע. ''חוויתי מעצר פעם אחת בחיי – וזה נשאר איתי עד היום'', מספר לברנז'ה NEWS א', כיום בן 55, תושב באר שבע. ''זה קרה לפני כמה שנים טובות. חשבו שגנבתי ציוד מהמעסיק. מה שקרה הוא ששכחתי את המפתח של המחסן במקום העבודה, למחרת הייתי צריך לעשות עבודה מוקדם בבוקר ופשוט דילגתי מעל הגדר, לקחתי את הכלים וכשבאתי לצאת, עברה ניידת. ההסברים לא עזרו. שמו אותי במעצר לילה שלם, עד שהכל התברר בבוקר. הייתי בתא אחד עם עבריינים, לילה שלם לא עצמתי עין מהפחד. התא היה נורא. חם, מחניק, מסריח. התפללתי שלא אצטרך ללכת לשירותים. בבוקר אמנם שיחררו אותי הביתה, אחרי שהבירור הוכיח שהייתה טעות, אבל אחרי הרבה שנים, הרעשים, הפחד, הריחות, עדיין מלווים אותי''.

על ריבוי המעצרים נכתב בדוח: ''למגמות אלו השלכות לא רק על מצבם של העצורים ועל זכויותיהם הבסיסיות, אלא גם על פעילותה ועומס עבודתה של הסנגוריה הציבורית, שמייצגת כיום את מרבית העצורים בישראל. מזה שנים הסנגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל ועל המגמה המטרידה של גידול עקבי במספר המעצרים''. 

השימוש הנרחב במעצרים - מעורר דאגה

מחברי הדוח מציינים כי בשנת 1996 נחקק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים). חוק המעצרים לא נולד בחלל ריק החוק בא לעולם על רקע ריבוי  הביקורות החריפות והצטברות הנתונים המדאיגים על השימוש הנרחב מדי בסמכויות המעצר, המחסור בבקרה מספקת של בתי המשפט על הליכי מעצר ותנאי המחייה הקשים במתקני המעצר בישראל.

מחוקקי חוק המעצרים ביקשו להתאים את דיני המעצר ותנאי המעצר בישראל לעידן החוקתי, ובמיוחד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ההנחה הייתה כי החוק החדש יביא לצמצום במספר המעצרים הן לצורך חקירה והן עד לתום ההליכים אשר במדינה ליברלית אמורים להיות החריג ולא הכלל, תוך הפחתת רמת הצפיפות בתאי – המעצר ושיפור תנאי המחייה בהם.

מן הדוח עולה כי הנתונים מלמדים שמספר המעצרים במדינת ישראל לא רק שלא פחת מאז חקיקת חוק המעצרים, אלא הלך וגדל. מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 1998 היו בישראל כ- 38,000 מעצרים. מספרם של אלה טיפס באופן הדרגתי והגיע לכ- 61,000 בשנת 2016 . חשוב להדגיש כי בלמעלה ממחצית ממעצרי בני יום אחד כ- 34,000, כלל לא הוגש כתב אישום כנגד העצור ותיק החקירה שנפתח בעניינו נסגר מאוחר יותר. 

מי נותן רוח גבית למעצרים?

גם מספרם של המעצרים עד תום ההליכים גדל באופן ניכר, ובעקביות: בשנת 1998 היו 6,080 מעצרים עד תום ההליכים, ואילו בשנת 2016 היו 19,758 מעצרים עד תום ההליכים.  לדעת הסנגוריה הציבורית, השילוב בין נזקיו הקשים של המעצר כפי שנסקרו בפרק הקודם לבין השימוש המרובה בסמכויות מעצר גורם לכך שבעיית ריבוי המעצרים היא הבעיה החמורה והמטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי בישראל - מציינים מחברי הדוח.

הדוח מציין כי בשנים האחרונות, התעורר החשש שמגמת הגידול במעצרים במדינת ישראל קיבלה רוח גבית מיעדיה המוצהרים של משטרת ישראל, שמצאו ביטוים ב"תוכנית המפנה" עליה הכריז מפכ"ל המשטרה הקודם, ואשר עיצבה והנחתה את עשייתה של משטרת ישראל בין השנים 2015-2011 . אחד המדדים שנבחנו במסגרת התוכנית הוא "מדד מעצרי תום הליכים", שמדד את מספר המעצרים עד תום ההליכים בכל העבירות והציב כיעד את הגדלתו.

התוכנית זכתה לביקורות רבות מצד הסנגוריה הציבורית ומצד גורמים בכירים נוספים בפרט בנוגע לחשש כי העמדת יעדים מספריים של מעצרים עד תום ההליכים יצרה בקרב דרגי השטח מוטיבציה לביצוע מעצרים מיותרים ולהגשת בקשות מיותרות למעצר עד תום ההליכים. בדוחות הקודמים סקרנו מספר החלטות ששיקפו ביקורת מוגברת של בתי המשפט על תופעה זו של מעצרי שווא. הביקורת השיפוטית על מעצרי השווא נמשכה גם בשנה החולפת, זמן רב לאחר שתוכנית מפנה הסתיימה.

מספר המעצרים פחת במקצת: ''בשנתיים האחרונות הייתה עצירה בגידול המתמיד של מספר המעצרים בישראל. עם זאת, טרם ניתן לומר אם אכן מסתמן שינוי מדיניות שיביא גם לקיטון משמעותי במספר המעצרים'', נכתב בדוח.

המפכ''ל הנוכחי, רוני אלשייך, ביטל, עם כניסתו לתפקיד, את תוכנית המפנה – והנהיג תחתיה תוכנית אחרת, שבמרכזה התחשבות באיפיונים של כל מרחב ומרחב, אופי אוכלוסייתו ורחשי הלב של הציבור. עם זאת, עדיין מספר המעצרים גדול. הסנגוריה הציבורית העבירה אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה העוסק בתחום הפלילי ואל שרת המשפטים שורה של הצעות לתיקון חוק המעצרים אשר מטרתן להביא ליישום מיטבי של מטרות החוק, ולשימוש מידתי יותר בכלי המעצר. 

בין התיקונים המוצעים הם: קיצור הגבלת משך הליכי המעצר עד תום ההליכים הנדונים בבית משפט השלום מתשעה חודשים לחצי שנה.

ביטול הגישה שהתפתחה בפסיקה הרואה בהפניה למסגרות טיפוליות במסגרת הליכי מעצר חריג, והפיכת השחרור למסגרות אלה לכזה שנשקל כחלופת מעצר לכל דבר ועניין אשר על פי מצוות המחוקק יש לשוקלה לפני החלטה בדבר מעצרו של אדם.

הגבלת משך הזמן להגשת תסקירי מעצר.

הקניית סמכות לבית המשפט להורות על מתן פיצויים בגין מעצר שווא ללא תלות בשאלת הגשת כתב
האישום.

​​​​​​​

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load