• 16 יולי 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

מה ייקרה ברעש אדמה בב''ש - ומי צריך לדאוג?

רעש האדמה הגדול האחרון בארץ אירע ב-11 ביולי, 1927. בדקנו מה קרה בבאר-שבע ומה עלול לקרות אם רעש בעוצמה דומה מתרחש כיום

באר שבע, מבט מהאוויר (צילום: דני בלר)

ב-11 ביולי 1927, בשעה 16:00 לערך, התרחשה רעידת אדמה  בעוצמת 6.2 בסולם מומנט (מקבילה לסולם ריכטר) בארץ ישראל. שעת הרעידה הייתה 16:00 בערך, ומוקדה היה בצפון ים המלח. היא פגעה קשות בערים: ירושלים, יריחו, רמלה, טבריה ושכם. עיתוני התקופה דיווחו על כ-500 הרוגים ועוד כ-1000 פצועים. בבאר שבע, כך דיווח עיתון ''דואר היום'' מה-13 ביולי, כמעט ולא הרגישו ברעש, למען נזקים קלים.

רעידת האדמה בא''י, 1927 (צילום: ספריית הקונגרס / נחלת הכלל)

''עיתון ''הארץ'', ביום שלמחרת הרעש, סיפר כי בבאר שבע נהרס בניין הדואר, ה''פוסטא''. למעשה, זה היה פייק ניוז: הבניין כמעט ולא ניזוק, למעט סדקים קלים'', מספר ד''ר רון אבני מאוניברסיטת בן גוריון, אשר כתב מחקר מקיף על רעש האדמה הגדול האחרון שפקד את ישראל. ''באר שבע הוא המטרופולין הבטוח בישראל'' הוא קובע, אך עם הסתייגויות: סוג הבנייה - או יותר נכון, מועד הבנייה של הבית, עשויים לקבוע במידה רבה את עמידותו. ''הבניינים שנבנו אחרי 1992 כוללים כבר ממ''דים, הם מחוזקים וגם פיר המעלית, העשוי בטון מזויין, מהווה אלמנט חיזוק נוסף. הביעה היא במבנים שנבנו לפני 1980. רק בשנת 1975 הוכנס לתוקף התקן הישראלי לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה ורק בשנת 1980 הוא הפך למחייב''. 

קטע וידאו: שלמה חביליו נזכר ברעש האדמה של 1927 (צילום: הועלה על ידי בנו, רון חביליו ליוטיוב)

הודעת הממשלה, מתוך ''דואר היום'', 13 ביולי, 1927 (מתוך ארכיון עיתונות ישראלית)​​​​​​​

עיקר המבנים העלולים להיות בעייתיים, לדעת ד''ר אבני, הינם המבנים הישנים, על עמודים. אותם בתים בני 3 ו-4 קומות, בשכונות הותיקות. אלה, למעשה, כבר עמדו פעם אחת למבחן, לפני כ-23 שנה, בבוקר ה-22 בנובמבר 1995. רעידת אדמה, בעוצמה של 6.2 שמוקדה היה בים סוף, כ-150 קילומטר דרומית לאילת, הורגשה היטב בעיר. באילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן. בבאר שבע, נרשמו נזקים במבנה ה-14 קומות, בעיקר סדקים קלים. אחרי הרעש הגדול, באו רעשי משנה. בעיר היו מעט מאוד נזקים. בבניין ה-8 קומות ברחוב שאול המלך למשל, סיפרו כי הרגישו שההבניין זז ''ימינה ושמאלה'' וברעשי המשנה, ''ימנה ושמאלה לאט לאט''. בשכונה ה' השכנים קמו בבהלה, אבל אחרים סיפרו שחשבו ש''המשאית של העירייה, שמנקה את הרחובות ''נדבקה לבניין''. בבתים רבים הנברשות זזו מצד לצד. אף בניין, גם לא אלו החלשים יותר, באמת ניזוק. 

ד''ר אבני מספר, כי לפני שנבנה חדר המיון החדש, אליו נכנסים משכונה ג', נערכה בחפירות במקום בדיקה ונמצא כי המקום בטוח מאוד. ''אבל המקום הבטוח בישראל הוא היישוב עזוז בדרום''. 

''ניתן כמובן לחזק מבנים במסגרת תמ''א 38, אלא שבבאר שבע, אף על פי שהקרקע התייקרה, חיזוק המבנים אינו כדאי כלכלית''. 

באשר לדימונה, ד''ר אבני התייחס לעניין בעבר ואנחנו מביאים את הדברים כפי שכבר פורסמו באתר YNET, ב-12 במרץ, 2011, מעט אחרי האסון בכור בפוקושימה, יפן:

''הבניינים ביפן אמנם עמדו ברעש, אך הדליפה בכור בהחלט מדירה שינה מעיניו של ד"ר רון אבני, מרצה לרעידות אדמה באוניברסיטת בן-גוריון. "הכור האטומי אצלנו הוקם ונבנה בשנות החמישים. מה שיודעים היום על גיאולוגיה ורעידות אדמה לא ידעו אז". ד"ר אבני מתריע כי "הכור נבנה קרוב מידי לשבר הסורי-אפריקאי. בשנות החמישים היה כבר ידוע באופן כללי שהשבר הוא מקור לרעידות אדמה אך לא ידעו עד כמה. היום יודעים שהוא מהווה גבול בין שני לוחות טקטוניים ושמתקיימת בו תנועה יחסית של 5-7 מ"מ בשנה בממוצע".

לדבריו, רעידת אדמה מתרחשת כאן אחת למאה שנים בממוצע, כשהאחרונה אירעה ב-1927. "עד כמה נבנה הכור, או חוזק במהלך השנים כנגד רעידת האדמה החזקה שצפויה באזור? רבים, כולל אני, לא יודעים להגיד", נכתב בכתבה באתר YNET.
​​​​​​​

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load