• 13 נובמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

תביעה: הרופאים לא ניטרו את דופק העוברית - והיא מתה

תביעה: יולדת הגיעה לסורוקה עם רעלת היריון, אך למרות בקשותיה, הרופאים לא ביצעו לאורך שתי יממות ניטור דופק העוברית – והיא מתה. סורוקה: ''האישה קיבלה את הטיפול המקובל בהתאם למצבה הרפואי''

בית החולים סורוקה (צילום: ד''ר אבישי טייכר / מתוך אתר פיקיוויקי)

בתביעה אותה הגישו לאחרונה עוה"ד איילה מאור ודוד פייל נגד קופת חולים כללית, המפעילה את בית החולים סורוקה, נטען כי הצוות הרפואי במחלקה להריון בסיכון גבוה של בית החולים התרשל בתפקודו ולא מנע מוות מיותר של עוברית בריאה בשבוע 31+5. על פי התביעה, היולדת הגיעה לבית החולים לאחר היריון בסיכון, עם תלונות על כאבים בבטן תחתונה, ועם סימנים של רעלת היריון. המקרה אירע בחודש יולי, 2015.

בתביעה נטען שהצוות המטפל אמנם ניטר את דופק העוברית עם הגעתה של היולדת לבית החולים, ומצא אותו תקין, אך מאותו רגע, ולאורך שתי יממות, לא בוצע כל ניטור של דופק העוברית, והצוות הרפואי התרכז רק בטיפול ביולדת, למרות שידוע הוא שרעלת היריון מסכנת את חיי העובר והאם. 

יתרה מכך, לדברי עוה"ד מאור ופייל, בשלב מסויים התלוננה היולדת כי היא לא חשה יותר בתנועות העובר, והתחננה מספר פעמים שהצוות הרפואי יבצע ניטור דופק עוברי – אך הצוות התעלם מבקשותיה, כפי שנטען. לאחר שעות ארוכות נמצא כי העוברית מתה ברחם. 

ד"ר רביע, מומחה למיילדות, מ'פורום רופאים', שחוות דעתו צורפה לתביעה, קובע כי למרות שהאישה הגיעה עם מספר רב של מרכיבי רקע המגדירים את היריונה כהיריון בסיכון – בבית החולים סורוקה לא פעלו על פי הנהלים במקרים שכאלה, והתרכזו אך ורק בטיפול ביולדת.

לדברי ד"ר רביע, בכל היריון בסיכון נהוג לבצע ניטור של דופק עוברי לפחות פעם אחת בכל משמרת, אך על פי הרישומים הרפואיים, לא נעשה אף לא ניטור אחד שכזה - לאורך שתי יממות. כתוצאה מ'הלידה השקטה', שקעה האישה בדיכאון קשה, ונזקקה לטיפול פסיכיאטרי. 

בימים אלה הגישו עוה"ד מאור ופייל תביעה לפיצויים בסכום המכסימלי הקבוע בחוק, בשם האישה ובעלה, נגד ביה"ח סורוקה וקופת חולים כללית המפעילה אותו. התביעה הוגשה לביהמ"ש השלום בתל אביב. 
 
ליולדת (בת 36 בעת האירוע) מבאר שבע, ולבעלה שני ילדים שנולדו בלידות רגילות. האישה הפילה בעברה פעמיים – הפלה אחת טבעית ואחת יזומה. כמו כן, היולדת סובלת ממחלה אוטואימונית המתבטאת ביתר פעילות בלוטת התריס, המהווה גורם סיכון לרעלת הריון וללידה מוקדמת. בהיותה בשבוע 16+6 להריונה, עברה האישה סקירת מערכות מוקדמת. צוין כי קיים עורק טבורי יחיד, המהווה גורם סיכון גבוה לסיבוכים בהריון ולאחר הלידה. 

האישה הגיעה לבית החולים בשבוע 35+5 עם תלונות על כאבים בבטן תחתונה, ותסמינים של רעלת היריון.  עם הגעתה לסורוקה נערך ניטור לב לעוברית אשר נמצא תקין. כמו כן, האישה דיווחה כי היא חשה בתנועות העוברית. אך שלושה ימים לאחר הגעתה ילדה האישה תינוקת מתה (במשקל 1360 גרם). 

בסיכום הלידה צוין כי חבל הטבור היה כרוך סביב צוואר היילודה. במכתב השחרור ממחלקת נשים תועד: "במהלך הלידה נבדקה על ידי פנימאי, אובחנה עם בצקת ריאות שככל הנראה התפתחה משנית לרעלת הריון". 

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר רוני רביע, מומחה במיילדות וגניקולוגיה.  ד"ר רביע קבע בחוות דעתו שהניטור הראשוני שבוצע לתובעת בבית החולים סורוקה הראה האטות (בהן האטה עמוקה שנמשכה כשלוש דקות), עם ירידת דופק. "לאור רישומי המוניטור, חייב הניטור זהירות מוגברת", דברי ד"ר רביע. 

עו''ד דוד פייל (צילום: רן כליף)​​​​​​​

בנוסף ציין ד"ר רביע, כי לאור גורמי הסיכון שהיו לתובעת, נדרש מעקב קפדני אחרי הניטור העוברי, קרי: ניטור עוברי לפחות פעם במשמרת. ד"ר רביע קובע עוד בחוות דעתו, כי כאשר התלוננה האישה כי אינה מרגישה תנועות עובר, המצב היה כבר בלתי הפיך, ולעובר לא היה דופק. "ניטור והשגחה צמודים ביחידה לסיכון גבוה, מאפשרים לזהות את הסימנים של רעלת הריון אצל האם על ידי בדיקות לחץ דם וחלבון בשתן", קובע ד"ר רביע. "הם מאפשרים לעלות על מצוקה עוברית במועד מוקדם בעזרת מוניטור. לכן תמוה מדוע לא חוברה התובעת למוניטור ב-16.7.15, למרות שהפרקטיקה המקובלת ביחידה להריון בסיכון גבוה היא ניטור פעם במשמרת".

ד"ר רביע קובע עוד כי הצוות הרפואי התמקד במעקב סימני רעלת הריון אצל האישה, אך התעלם לחלוטין מהשגחה על העובר. זאת, למרות שרעלת הריון מסכנת לא רק את האם אלא גם את העובר. "עקב טיפול רשלני זה וחסר ניטור העובר, לא הבחין הצוות בזמן במצוקה העוברית, והתינוק נולד כשהוא ללא רוח חיים", קבע ד"ר רביע.

לדבריו, לו חוברה התובעת למוניטור פעם במשמרת, כפי שבמקובל בפרקטיקה, ניתן היה בסבירות גבוהה להבחין בביטויי המצוקה העוברית אצל התובעת, במועד שהיה מאפשר הצלת העובר באמצעות ניתוח קיסרי חירום. "כתוצאה ישירה מרשלנות הנתבעת, הסתיים הריונה של התובעת במוות תוך רחמי של העובר", טוענים עוה"ד מאור ופייל. "מותו של העובר גרם לתובעים סבל רב, עצב, זעזוע, תסכול עמוק ועוגמת נפש קשה, והתובעת היתה מטופלת לאחריו בתרופות נוגדות דיכאון ובשיחות אצל פסיכיאטר ועובדת סוציאלית. חוויה זו תלווה את התובעים למשך כל חייהם".

לאור כל זאת, תובעים בני הזוג באמצעות עוה"ד מאור ופייל מקופת חולים כללית, המפעילה את בית החולים סורוקה, פיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק (2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו.
משרד עו"ד דוד פייל ושות' מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים. 


תגובת בית החולים סורוקה:  ''אנו משתתפים בצער המשפחה. המקרה נמצא בהליך משפטי.  נציין כי האישה קיבלה את הטיפול המקובל בהתאם למצבה הרפואי''.


כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load