• 22 יוני 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

גלנט יוצא למלחמה בפזורה הבדואית: ''הדרום תחת מתקפה ולא רק מעזה''

הרוחות סוערות במגזר הבדואי בעקבות דבריו של שר השיכון יואב גלנט בדיון בכנסת. ''הנגב נמצא בסכנה וישנו חשש ממשי להשתלטות עוינת'', אמר על יישובי הבדואים

השר גלנט. דברים קשים בבוועדת הכנסת (צילום: מכללת ספיר / CC0)

העימות הבא? השר גלנט אמר היום דברים קשים כנגד האולכוסיה הבדואית בדרום וביישובי הבדואים, בעת דיון על הקמת חמישה יישובים חדשים בנגב - ליהודים בלבד.  "הדרום נמצא תחת מתקפה לא רק מעזה. ההשתלטות הבלתי חוקית של הבדווים מכרסמת בריבונות הציונית בנגב. הנגב מהווה חצי משטחה של מדינת ישראל. כיום, הנגב נמצא בסכנה וישנו חשש ממשי להשתלטות עוינת","ההתיישבות הבלתי חוקית בנגב, גוררת תופעות קשות המפרות את שגרת החיים באזור, החל בסחיטת דמי חסות, המשך בטרור חקלאי הפוגע פגיעה אנושה בפרנסת ההתיישבות היהודית, וכלה בהותרת שטחים שלמים הפרוצים להתפשטות איסלמיסטית בישראל", אמר גלנט.

הכוונה היא להקים שורה של יישובים חדשים: ארבעה יישובים כפריים לאורך כביש באר-שבע לדימונה. חמישה  יישובים קהילתיים: נווה גוריון, דיה, שלח, דניאל ואשל הנשיא, בקרבת באר שבע. עיר אובות בערבה,  הקמת חנון בעוטף עזה, הקמת חמישה יישובים כפריים באזור בקעת ערד ועיר חרדית - כסיף.  הקמת היישוב חירן, ליד  חורה ועיבוי יישובים כפריים ותיקים. הקמת היישובים, כך חוששים בנגב, תחליש מאוד את היישובים הקיימים ותהיה נדידה מבאר שבע, למשל, שהופכת צפופה ופקוקה, לעבר יישובים קהילתיים. אלא שהקמת היישובים האלה מתעכבת, בין היתר בשל היעדר תעסוקה ותשתיות. הישראלים רוצים להתגורר במרכז, בין חדרה לגדרה, היכן שיש עבודה.

השר גלנט השתתף היום, שני, בדיון בכנסת, שעסק ביישום החלטת ממשלה מס' 748 להקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים בנגב, אשר שניים מהם מתוכננים על גבי כפרים ערבים בדווים קיימים. גנלט מדבר על הרבה יותר יישובים ולא מהסס לדבר על ''התפשטות איסלמיסטית בישראל". 

התגובה הראשונה מגיעה הערב מהאגודה לזכויות האזרח:

''האגודה לזכויות האזרח מגנה את האופן שבו בוחר השר גלנט להסית נגד ציבור שלם – הקהילה הערבית הבדווית בנגב. זו אינה הפעם הראשונה בה מתבטא השר גלנט באופן גזעני ובוטה כלפי התושבים הבדווים. אין ספק שביטויים כאלה מפיו של נבחר ציבור תורמים להעמקה של דעות קדומות, להעכרת היחסים בין אזרחי המדינה ובין האזרחים הבדווים לרשויות, ולהטלת אשמה על אחת הקהילות המוחלשות ביותר, אשר ממשיכה להתגורר בעוני ובתת תנאים בשל מדיניות מתמשכת של אפליה תכנונית. 

''בשנים האחרונות הממשלה מקדמת שורה של תכניות להקמת שלל יישובים יהודיים חדשים בנגב, תוך התעלמות מקיומם של 35 כפרים בדווים לא מוכרים המשוועים להכרה, להסדרה תכנונית ולפיתוח. כך, בנובמבר 2015 החליטה הממשלה על הקמת חמישה יישובים יהודים חדשים בנגב, ששניים מהם  מתוכננים במקומות שבהם כבר קיימים כפרים בדווים: היישוב דיה מתוכנן על הכפר הלא מוכר קטמאת, שבו מתגוררים כ-1,500 בני אדם, והיישוב נווה גוריון אמור לקום על חלקת מאדמת ביר הדאג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים''. 

''החלטה זו היא האחרונה בשורה של יוזמות להקמת יישובים יהודיים חדשים, ובהן: החלטה מנובמבר 2013 על הקמת היישוב שיזף בצומת טללים, החלטה מנובמבר 2014 להקמת חבל התיישבות חדש באזור מבואות ערב הכולל חמישה יישובים חדשים, החלטה משנת 2013 להקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים לאורך כביש 25, החלטה משנת 2010 להקמת עיר חדשה בצומת תל ערד וכמובן ההחלטה משנת 2013 להקים את היישוב היהודי  חירן תוך פינוי התושבים הערבים הבדווים המתגוררים בכפר אום אלחיראן''.

ועוד אומרים באגודה, על רקע הסערה בנגב: ''מדיניות הממשלה ארוכת השנים ל"הסדרת" שאלת הכפרים הלא מוכרים מתבססת על הנחת מוצא מוטעית השוללת את זכותה של האוכלוסייה הערבית הבדווית לקניין ואת הקשר ההיסטורי שלה לקרקע . המניע המרכזי להשקעה ולפיתוח של היישובים המוכרים הוא  להכשירם לקלוט את אוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים. כך מענישה המדינה את הקהילה הערבית הבדווית פעמיים: אי הכרה בכפרים הלא מוכרים ואי קידום ופיתוח ביישובים המוכרים.

כדי לשנות את המציאות הקיימת, על המדינה להכיר בזיקת האזרחים הערבים הבדווים לקרקע, להכיר בכפרים הלא מוכרים, לקדמם כלכלית ולתכנן אותם באופן ראוי''.

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load