• 19 דצמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

נתונים מדאיגים: באר שבע בתחתית מדד איכות החיים

העיר באר שבע זוכה במקום ה-12 מבין 14 הערים הגדולות. בתוחלת החיים ותמותת התינוקות היא זוכה בציון הגרוע ביותר. כיצד זה קרה לה?

שכונה בבאר שבע. למרות הבניה, נתוני העיר קשים (צילום: דני בלר)

בירת ההזדמנויות? העיר התוססת והצעירה שהיא גם בירת הסייבר? נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים נתונים עגומים למדי, שמאששים את מה שלא מעט באר שבעים מרגישים כבר זמן רב.

על פי נתוני הלמ''ס, באר שבע נמצאת במקום השנים עשר בדירוג 14 הערים הגדולות לפי מדדי איכות חיים. אומנם היא  נמצאת במקום השני בתחושת היכולת להתמודד עם בעיות, אך במקום האחרון במדדים כגון תוחלת חיים, תמותת תינוקות ושביעות רצון מהדירה.

מתוך 28 המדדים הזמינים עבור באר שבע, ב-18 מדדים מצבה פחות טוב מהממוצע הארצי, וב-10 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי. 

עם זאת, יש נתון מפתיע: שיעור האבטלה הממושכת בבאר שבע נמוך בהשוואה לממוצע הארצי (19.7% לעומת 25.5%, בהתאמה). את הנתון הזה ניתן להסביר בהעסקה זמנית, קבלנית, נטולת זכויות, בעבודה יומית בניקיונות או הובלות וכן כי יש מי שפרשו ממעגל העבודה וחיים מקצבת אבטחת הכנסה. 

אחוז תאונות הדרכים הקטלניות מתוך כלל התאונות בדרכים עירוניות בבאר שבע גבוה מהממוצע הארצי (2.6% לעומת 1.6%, בהתאמה).

שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות חי גבוה מאוד מהממוצע הארצי (4.9 לעומת 3.1, בהתאמה). 

בין המדדים הלא טובים בבאר שבע, מלבד תוחלת החיים הנמוכה מבים הערים הגדולות בישראל: שיעור הצבעה נמוך, חוסר שביעות רצון מרמת הניקיון בעיר, מהפארקים, תחושת בדידות, אי אמון במערכת הבריאות  וחוסר שביעות רצון מהמצב הכלכלי.

שיטת הבדיקה

הדירוג התבסס רק על המדדים המשותפים לכל 14 הערים הגדולות: שיעור התעסוקה; שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון ושביעות רצון מעבודה; הרוגים בתאונות דרכים; פצועים קשה בתאונות דרכים; הולכי רגל הרוגים בתאונות דרכים; הולכי רגל פצועים קשה בתאונות דרכים; תמותת תינוקות; תוחלת חיים; מידת אמון במערכת הבריאות; הערכה עצמית של בריאות; צפיפות דיור; שביעות רצון מאזור המגורים; שביעות רצון מהדירה; בני 30 בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה; שיעור הצבעה בבחירות לכנסת 2015; שביעות רצון מהחיים; ציפיות ביחס לעתיד; תחושת יכולת להתמודד עם בעיות.

​​​​​​​

למה זה קרה לבאר שבע?

מזה מספר שנים מושקעים מאמצים רבים למתג את העיר באר שבע כבירת ההזדמנויות ובירת הסייבר. מיתוגה של העיר גרם ללא מעט חברות גדולות לתפוס את באר שבע כעיר שצריך להשקיע בה. הנחת העבודה הייתה, שמעבר צה''ל לנגב יביא לבאר שבע אלפי תושבים חדשים, שסווגו כ''אוכלוסיה חזקה ואיכותית'', בהם אנשי הקבע והחיילים של 8200. הקמת עיר הבה''דים מותגה ככזו שתיצור אלפי מקומות עבודה בנגב. תקוות רבות ניתלו בפארק ההיי טק.

בנוסף, נהירת משקיעי הנדל''ן לעיר, נתפסה כסוג של ביקוש לעיר, במקום מה שהיא הייתה באמת, סיבוב על הנדל''ן של העיר. במציאות, אנשי הקבע והחיילים של עיר הבה''דים לא צריכים להגיע לבאר שבע, חוץ מימי ראשון וחמישי, כי את הכל יש להם בתחום בסיס ההדרכה. אנשי 8200 בכלל אל רוצים להגיע לבאר שבע, כפי שנחשף בכנס שנערך לאחרונה במכון מנדל. בין הסיבות שנמנו: היעדר סביבה מתאימה, תרבותית וכן מבחינת תשתיות, שרותים ואיכות חיים. 

הנתונים הקשים האלה, יש לציין, אינם אשמתם של תושבי באר שבע. בראש ובראשונה, מדובר בהזנחה רבת שנים מצד ממשלות ישראל ובהבטחות שלא מומשו (מעקב אחרי ההבטחות ניתן לראות בדוח מיוחד שפרסמה מועצת הנגב). ביטוי כואב למצב הוא מאזן ההגירה השלילי של העיר והמצב של העסקים - יותר מ-16 אחוזים נמצאים בסכנת סגירה, ההיקף הגדול ביותר מבין הערים הגדולות. 

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load