• 21 פברואר 2018

האם חלק מבני קהילת העבריים בדימונה הם הבאים בתור לגירוש מהארץ?

גירוש הפליטים מאפריקה מעורר תחושות קשות בקרב חלק מקהילת העבריים בדימונה, שמעמדם לא הוסדר עד היום, בהם גם מי שנולדו בישראל

קהילת העבריים בדימונה. פציפיסטיים, טבעוניים, מרגישים ישראלים ואוהבים את הארץ (צילום ארכיון: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי)

דליה אפרת מור ווייט נולדה בישראל. היא אם לשני ילדים ומתגוררת בדימונה. עבור מדינת ישראל, היא שקופה: אין לה מספר תעודת זהות, היא לא יכולה להוציא ביטוח בריאות ולמעשה, כך היא מספרת, אין לה ניירת המעידה על אזרחותה. חלק מהאזרחות של בני הקהילה הוסדר לפני שנים, אבל יש גם מי שנותרו חסרי לאום ועלולים, בשל היד הקשה של שר הפנים אריה דרעי, להיות המגורשים הבאים בתור, גם אם נולדו כאן.

אפרת היא בת לקהילת העבריים מדימונה. הוריה עלו לישראל לפני שנים רבות מארצות הברית והיא לא מכירה מציאות אחרת. אבל כיום, כשמדינת ישראל נחושה להתחיל הילך של גירוש פליטים, אפרת חוששת לעצמה והיא לא לבד: "פניתי פעמים רבות למשרד הפנים, על מנת להסדיר את העניינים שלי. הייתי כבר בכמה שיחות ושום דבר לא יצא. ייעצו לי ללכת להתגייר בארצות הברית, אבל כולם יודעים שלא מכירים בגיורים שאינם נעשים בארץ. הייתי נוסעת לארצות הברית, אך מי יודע מה היה קורה. אני ישראלית, אני ילידת הארץ. לאן יגרשו אותי? לאמריקה? מה יש לי לעשות שם? ישראל היא הבית שלי. כשהיתי בת 18 הודיעו לי שיש לי דרכון אמריקאי. אין לי הרבה מה לעשות איתו, כי אני ישראלית".

אפרת חוששת מהעתיד ובעיקר, מהיעדר המעמד שלה בישראל: ''אתן לך דוגמא פשוטה. כשאתה לא מרגיש טוב, אתה הולך לרופא. כשאני לא מרגישה טובה, אני צריכה לשלם 400 שקל רק לבדיקה. אני לא זכאית לתרופות או לכל דבר אחר". 
דליה אפרת מור ווייט. נולדה בישראל, אך חסרת מעמד (צילום סלולארי)
אפרת לא לבד. יאיר ישראל גם הוא מרגיש שישראל לא ממהרת לתת לחלק מבני הקהילה את שוויון הזכויות: ''אנחנו משרתים בצבא, משלמים מסים, אבל חלק מאיתנו הם לא אזרחים שווי זכויות. האם זה שלא קיבלתם אותנו אומר שלא נהיה חלק מכם? אנחנו אוהבים את מדינת ישראל ורוצים לחיות בה", אומר יאיר ישראל. יאיר מנהל חברה למזון טבעוני, המוכרת היטב בכל הארץ וזוכה להערכה רבה מלקוחותיו. בני קהילת העבריים בדימונה מנהלים אורח טבעוני, הכולל צום בשבתות. רובם ככולם נהנים מבריאות טובה ואף נראים צעירים מכפי גילם. אבל יחסה של החברה בישראל פגע בהם לא אחת, כמו בתקרית האחרונה בה אישה מבאר שבע קיללה בת קהילה כי ''היה לה ריח של כרכום''. כנגד המקללת לא ננקטו צעדים, בני הקהילה חשו פגועים מהדברים המעליבים שאותה אישה הטיחה בהם ואף שידרה בשידור חי בפייסבוק.


רשות ההגירה והאוכלוסין: ''ככלל, בתחילת שנות ה-2000 קיבלו חברי הקהילה מעמד משר הפנים דאז, על פי רשימות שהועברו על ידי ראשי הקהילה ובהן כל מי שמשתייך לקהילה. מי שלא קיבל מעמד בזמנו, ככל הנראה לא היה שייך לקהילה בעתה קבלת המעמד, או שלא היה בארץ או סיבה אחרת. לא ניתן לקבל מעמד רטרואקטיבית''



''אני נדהם כל פעם מחדש שאני שומע אישית את ההתנהגות והיחס כלפינו כקהילה שמראש יודעת לעזור ולתת ובאנו לפי חוק השבות 1968", כתב אתמול יאיר. ''היו כמה משפחות עם ילדים שהם כאן כבר 30 שנה, ילדים בני עשרים ויותר ולא לדבר על אלו שנולדו כאן אבל במשרד הפנים החליטו שהם לא מוכנים לתת להם אשרת עבודה ואפילו אמרו להם שהם מעוניינים לגרש אותם מהארץ לאחר 40 ו-50 שנה".

"פחד יושב בלב מהדור הראשון בקהילה. אני רוצה לומר לעם ישראל, זה לא הוגן וזה לא בסדר מה שעושים לנו... אני נולדתי כאן ובגיל 41 אפשר גם לגרש אותי וזה מטורף".

יאיר ישראל. חשש כבד מפני העתיד (צילום: פייסבוק)

זו לא תהיה הפעם הראשונה בה בפני חברי קהילת העבריים עומד איום הגירוש: לאורך השנים, ניסו גורמים בממשלה להוציא כנגם צווי גירוש, בטענות שונות. חברי הקהילה הם פציפיסטיים, אך צעירים רבים שנולדו בארץ, בחרו להתגייס לצה''ל. חברי הקהילה הם אנשים נעימים, עם אהבה עמוקה לישראל, אך לא תמיד מקבלים אהבה בחזרה. יש מי שבדרום השמרני לא מקבלים אותם בסבר פנים יפות והיו מי שהטיחו נגדם אמירות קשות.

הם חיים בקיבוץ עירוני ושומרים באדיקות על אורח חייהם. בין חברי הקהילה מוסיקאים מחוננים אשר שיתפו פעולה על אמנים גדולים בהם שלום חנוך. הם אוהבים לשמוח ולשמח, לשתף את מי שמכיר אותם באורח חייהם הבריא והצנוע מאוד. 

כיום הם רואים עצמם ישראלים לכל דבר ועניין ולא נדיר לראות אותם בבאר שבע למשל, עם לבושם המסורתי. בימי שישי ניתן לפגוש מבחרי הקהילה בקניונים, בדוכנים של מזון טבעוני, הזוכה לפופולריות רבה. 

הכוונה לגרש פליטים עוררה אצלם פחד - כי הם הבאים בתור ואם זה, יקרה, מדובר באנשים שנולדו כבר בחלקם הגדול בארץ, מדברים עברית, לא מכירים מציאות אחרת.  

מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה: "ככלל, בתחילת שנות ה-2000 קיבלו חברי הקהילה מעמד משר הפנים דאז, על פי רשימות שהועברו על ידי ראשי הקהילה ובהן כל מי שמשתייך לקהילה. מי שלא קיבל מעמד בזמנו, ככל הנראה לא היה שייך לקהילה בעתה קבלת המעמד, או שלא היה בארץ או סיבה אחרת. לא ניתן לקבל מעמד רטרואקטיבית אולם נוכל לבדוק את המקרה בכפוף לקבלת מידע מזהה-מספר דרכון אולי".

כתבות שיעניינו אותך...