• 21 נובמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

לא עוזבים את תל אביב: מעבר אנשי חיל התקשוב לב''ש מתברר כחלום רחוק

עיר הבה''דים. לא חוללה שינוי בנגב (צילומים: DANNY W / CCBY SA 3.0, דני בלר)

אנשי חיל התקשוב של צה''ל רוצים לגור בתל אביב - לא בבאר שבע. הנתון הלא מפתיע הזה נחשף היום, חמישי, בכנס ''אתגרי העירוניות במעבר יחידות צה"ל לנגב'', שערכו אוניברסיטת בן-גוריון ומכון מנדל למנהיגות, במכון מנדל. במהלך הכנס הוצגו נתונים, מתוך מחקר שערך שאול הרטל, מרצה ויועץ לפיתוח כלכלי אזורי בנגב.  הרטל הוא דוקטורנט - מתמחה בתחום הפיתוח האזורי.

עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת בהבטים של מעבר יחידות הטכנולוגיה של צה''ל על פיתוח האקו סיסטם של החדשנות בבאר שבע. במהלך עבודתו הוא ראיין ושוחח עם אנשי יח' התקשוב וכן עם אנשי היי טק. הוא זיהה בין אנשי יח' התקשוב את מה שמוכר כיום כ''מעמד היוצר'': אנשים צעירים, במקצוע טכנולוגי מבוקש, הדורשים סביבת חיים מגוונת, עם היצע תרבותי, אפשרויות קידום, חברה רב גונית. הם מחוזרים על ידי חברות הטכנולוגיה המובילות, המציעות להם שכר גבוה. אנשי הטכנולגיה רוצים להיות קרובים לטכנולוגיה והטכנולוגיה נמצאת בתל אביב. הם רוצים לנהל אורח חיים נהנתני, אותו לא יכולים למצוא בפריפריה. אם זה סינמטק, או הופעות או סתם אווירה של עיר גדולה, את זה הם לא יכולים למצוא בבאר שבע. 
אנשי  8200 רוצים תל אביב (צילום: דני בלר)
מה הפלא איפא, שבמשאל שנערך בין אנשי חיל התקשוב, בשאלה "מה העיר המועדפת עלייך בשלב זה של חייך?'', 66 אחוזים ענו תל אביב, ורק 12 אחוזים בחרו את באר שבע. משרתי משרתי הקבע שנשאלו הצהירו כי הם מעדיפים לגור במטרופולין גדול. הבאת טלנטים מהליבה הטכנולוגית התל אביבית יכול להיות מנוע צמיחה לבאר שבע, אבל קיימת השאלה: האם הם רוצים לבוא?

במהלך הדיון הועלו סוגיות שונות, מצד הקהל: העובדה שאנשי חיל התקשוב מוצגים כמי שבאים להושיע את הנגב, מוגדרים ''אולכוסיה חזקה ואיכותית'' וכי קיימת הסכנה, שבסופו של דבר, הם יגורו בשכונות משל עצמם. אחת ההצעות שעלתה היא להיעזר בקהילה צעירה קולטת ולרכז את קליטת אנשי התקשוב בסביבת אוניברסיטת בן גוריון ובריכוזי הסטודנטים בעיר העתיקה. הוצע למשל, למתג את סביבת האוניברסיטה כרובע של חדשנות שתהפוך למרכז החיים של אנשי ההיי טק בעיר. 
שאול הרטל, עורך המחקר (צילום: דני בלר)
פרופ' נורית אלפסי התייחסה לתפיסה על פיה הצבא הוא קרש ההצלה של הנגב וכי הון אנושי בא לציל את הנגב - כאמירות מדאיגות. האנשים הוחלשו על ידי המערכת היישובית והבאת אנשים ''חזקים'' למקום מוחלש, עלול להגביר את הפערים.

ביקורת הושמעה גם על כי עיר הבה''דים לא לקחה בחשבון את ירוחם, לרבות בתכנון התחבורה. הובע חשש, כי הבניה המסיבית כיום בירוחם, תהיה בבחינת ''פיל לבן'', אם לא יהיה שילוב מושכל של אנשי קריית ההדרכה ואנשי חיל התקשוב במארג החיים של הנגב. 

ראשי הציבור בדרום ראו בעיר הבה''דים מנוף לפיתוח ומחולל שינוי. פארק ההיי טק של באר שבע הוקם מתוך מחשבה שקריית התקשוב של צה''ל תקום בעיר. סביבת האוניברסיטה הייתה צריכה לחולל את השינוי בבאר שבע, כאשר ואניברסיטת בן גוריון הופכת לאוניברסיטה של סייבר. 

המציאות, עם זאת, קצת אחרת ועל מנת שבאר שבע תהפוך לעיר של סייבר, השואבת אליה טלנטים, צריכים להתקיים הרבה תנאים, שהעיר בינתיים רחוקה מלספק אותם. אנשי היי טק מחפשים אווירה שונה מאוד מבאר שבע, שהינה עיר שמרנית. 

המחקר שהוצג בכנס הוזמן על ידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל. הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לדרום שמטרתו לחזק ולפתח את כלל המרחב, למעשה, ישפיע מעט מאד על תושבי הנגב.

נקודת המוצא של המחקר בשלב ראשון היא כי בכל התחומים, בין היתר תחבורה, בריאות, חינוך ודיור, קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב לבין מרכז הארץ, ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהתחומים, היא מתקיימת גם במרכז הארץ, כך שהפערים נשמרים כל העת.

הפערים בין מרכז ודרום מוכרים היטב: בחינוך, בבריאות, אפילו בתוחלת החיים. השינוי יהוא, כך סברו משתתפי הדיון, כאשר הממשלה תכניס את היד לכיס ותדאג לשפר את מצבם של כלל התושבים בנגב, בהם אוכלוסיה של כ-250,000 איש בישובים הבדואים. 

פרופ' נורית אלפסי, בעת הדיון על ממצאי המחקר (צילום: דני בלר)​​​​​​​
עוד עולה מסקר שנערך במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, כי אזור הנגב כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ, אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי שסביר להניח שידבק גם בהם.  

בהמשך בחנו החוקרים את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load