• 21 נובמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

אל תפתחו ציפיות: מעבר צה''ל דרומה לא ישפיע על תושבי הנגב

ראשי הציבור באיזור הפיחו תקוות בתושבים, כי מעבר צה''ל דרומה ישפר משמעותית את איכות חייהם. מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון מגלה כי הפערים החברתיים לא יעלמו בגלל צה''ל

מבנה בעיר הבה''דים. מעבר צה''ל לא היטיב עם הנגב (צילום: דני בלר)

בשנה בה מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות, מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון יחזיר אולי את המערכות כולן לקרקע המציאות: בנגב תולים תקווה רבות בכך שמעבר בסיסי צה"ל ישפר בצורה ניכרת את איכות החיים בפריפריה הדרומית. ראשי ציבור באיזור מדברים על צה''ל כמושיע של הנגב ותושביו. המציאות, כך מתברר, שונה בתכלית.

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מעריך כי בניגוד לציפיות הגבוהות, למהלך יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור מבחינה חברתית וכלכלית.

המחקר הוזמן על ידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל. הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לדרום שמטרתו לחזק ולפתח את כלל המרחב, למעשה, ישפיע מעט מאד על תושבי הנגב.

נקודת המוצא של המחקר בשלב ראשון היא כי בכל התחומים, בין היתר תחבורה, בריאות, חינוך ודיור, קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב לבין מרכז הארץ, ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהתחומים, היא מתקיימת גם במרכז הארץ, כך שהפערים נשמרים כל העת. עוד עולה מסקר שנערך במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, כי אזור הנגב כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ, אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי שסביר להניח שידבק גם בהם.  

שיפור המצב - לא לתושבים, רק למשרתי הקבע

בהמשך בחנו החוקרים את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.

עוד עולה מהמחקר כי הבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית משיקולים ביטחוניים וסביבתיים, ומרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם. לכן האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה", נאמר במחקר "יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים".


נוכח התדמית הירודה של הנגב, קובעים החוקרים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם




נוכח התדמית הירודה של הנגב, קובעים החוקרים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם. מבחינת האוכלוסייה הבדואית ,נמצא כי בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים.

המחקר מדגים עוד, כי גם כאשר הוחל לאחרונה בפעולות פיתוח לטובת הנגב הן נעשו רק בשל מעבר בסיסי הצבא. כך למשל, בתחום החינוך יזמה מנהלת מעבר צה"ל לנגב,  הפועלת במשרד הביטחון הבאה של מספר פרויקטי חינוך, אך למעשה מדובר בתכניות חינוכיות הפועלות כבר במשך שנים במרכז הארץ. בתחום הסביבתי, כתוצאה ממעבר הצבא נפתרה סוגיה סביבתית כואבת שעד אז לא ניתן לה מענה. אזור התעשייה המזהם ביותר במדינת ישראל, נאות חובב, הפך לפארק תעשייה מודרני, הפועל על פי אמות מידה סביבתיות מחמירות. כמו כן, התקבלה החלטה על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. לדברי החוקרים, "פעולות אלו ואחרות מדגישות את ההשקעה הנמוכה של המדינה במרחב, ואת ההיתלות במעבר בסיסי צה"ל כתמריץ להענקת שירותים ראויים".

שלשה מחקרים שונים הגיעו לאותה מסקנה

פרופ' אלפסי: "המחקר שלנו הוא אחד מתוך שלושה מחקרים שפעלו בנפרד אך הגיעו למסקנות דומות, מעבר צה"ל דרומה הוא טיפה בים שהולכת להיבלע בשלולית רדודה שקיימת כאן. הראנו במחקר שבמשך שנים המדינה מזניחה מבחינת ממשלתית את הנגב, והשיח לפיו מהלך העברת בסיסי צה"ל לדרום יקדם את הערים בנגב מבחינת חינוך, מדע, רמת השירותים מיתוג ועוד, למעשה אין לו על מה להתבסס. אמנם נעשות פעולות שהן מצוינות עבור צה"ל, אבל אלו לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הנגב".

פרופ' אלפסי ציינה עוד, "גם כשנעשות פעולות בעלות סיכוי להיטיב עם אזרחי האזור,  הן מדגישות את העדר תפקוד המדינה עד היום ומהוות טיפה בים לעומת הפערים העצומים". במחקר השתתפו: פרופ' הלל בר גרא, ד"ר מוזיקנט אורן, ד"ר יודן רופא, ד"ר אשר וטורי, ד"ר יהושע שמידט, וכן תלמידי המחקר קרן אהרון, יונתן יריחימוביץ ואסף הררי.

ממצאי המחקר המלאים יוצגו ויידונו בכנס תחת הכותרת 'צריך שניים לטנגו? אתגרי העירוניות במעבר יחידות צהל לנגב' בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון ומכון מנדל למנהיגות. הכנס יתקיים ביום חמישי, 25 בינואר 2018 במרכז מנדל למנהיגות בבאר שבע. הוא יעסוק בהשפעות החברתיות והכלכליות של מעבר צה"ל לנגב. בכנס גם ייחשף סיכום סקר העדפות מקום מגורים שנערך בקרב משרתי הקבע בתקשוב במסגרת מושב שיעסוק בשאלת נכונותם של משרתי הקבע לעבור לנגב.

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load