• 20 אפריל 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

מאבקי אגו, בירוקרטיה וסדר עדיפויות לקוי: כך נתקע מעבר צה''ל לנגב

קריית המודיעין של צה''ל הייתה אמורה להיות היהלום שבכתר ולהצעיד את באר שבע לצמרת ההיי טק העולמית. במציאות, הפוליטיקאים בכנסת עסוקים בדברים חשובים יותר, כמו ימי פתיחה של פיצוציות ובחקירות משטרה

עיר הבה''דים. מעבר צה''ל לנגב מתעכב (צילום: דני בלר)

זה כבר לא סוד: מעבר יחידות המודיעין של צה''ל לנגב מתעכב והדבר משליך על הכוונה הטובה - והשאפתנית - להפוך את באר שבע לבירת סייבר, או לבירת הסייבר של חצי הכדור הצפוני, תלוי את מי שואלים. הנחת העבודה של ראשי הרשויות באיזור הייתה, שמעבר צה''ל לנגב יהיה הקטר שיוציא את האיזור משיממונו. לא שבאר שבע שוממת או ישובי האיזור מנומנמים, אבל הפערים מול המרכז קיימים, ידועים, סוקרו לעייפה על ידי גופים כמו מועצת הנגב וגם באתר זה. 

כאשר, אחרי מאבק של שנים בין ארגוני סביבה לבין הממשלה, הוקמה ואוכלסה עיר הבה''דים, הייתה תקווה שמשפחות אנשי הקבע יבואו לחיות בבאר שבע. אנשי קבע נתפסו על ידי הפוליטיקאים המקומיים כ"אוכלוסיה חזקה ואיכותית''. היו מפגשים בין אנשי הקבע לבין נציגי העיר באר שבע. העיר עברה תהליך מיתוג יקר, שכותרתו הייתה ''בירת ההזדמנויות של ישראל''. נערכו כנסים ו-וועידות בבאר שבע - נדל''ן, במהלכה הובאו ברכבת מיוחדת משקיעי נדל''ן לאירוע בשמכן אמנויות הבמה, וועידות כלכלה וחדשנות, כמו גם סיורים לעיתונאים ממרכז הארץ. 

במבחן התוצאה, רק משפחות מעטות מאנשי עיר הבה''דים עברו לבאר שבע. הביצוע של החלטות הממשלה כלפי הנגב, על פי דוח מעקב מפורט וממצה של מועצת הנגב, הינו חלקי במקרה הטוב. בדיונים שנערכו בכנסת התברר, כי אנשי יחידת המודיעין של צה''ל לא מתלהבים לעבור לבאר שבע, מכל מיני סיבות. צה''ל גם לא יכול לכפות על חלקם הגדול לגור בנגב. מחכות להם הצעות עבודה הרבה יותר מפתות בשוק הפרטי, במקומות מפנקים יותר מעבר לים, שלא לדבר על רמות השכר.

מבחינתה של באר שבע, נעשה כמעט כל מה שאפשר, ברמת הרשות המקומית, למשוך אנשים טובים לעיר: הקמת פארק היי טק ומתן עידוד ממשלתי לחברות הפועלות בו. מהלך שיפוץ מסיבי של העיר העתיקה במטרה להפוך אותה לעוגן תרבותי לצעירים. הקמת כפר סטודנטים ופעילות מותאמת להם. מסביב למעונות הסטודנטים (המגודרים) הוקמו מסעדות ובתי קפה התואמים את תרבותם ושונים בתכלית משאר המקומות בעיר. קהילת סטודנטים יצרה לעצמה אקו סיסטם סביב המרכז הישן של שכונה ב'. מבחינתו של ראש עיריית באר שבע, לא הייתה הזדמנות, אירוע או מהלך שניתן היה לעשות - והוא לא עשה. הוא התראיין, דיבר, הסביר ואפילו צעק ודפק על שולחנות. הוא הסביר את החשיבות הלאומית של מעבר יחידות המודיעין וכמה זה חשוב שכולם, כולל כולם, בנגב, יהיו חלק מהמהלך: ערים, מועצות, מושבים, קיבוצים ויישובים בדואים. 

במציאות, באר שבע היא עיר של "מובלעות": מובלעת אנשי השכונות הותיקות, מובלעת אנשי השכונות המבוססות, מובלעת האוניברסיטה והמובלעת הסטודנטיאלית. החיבור, הכימיה המפרה בין כולם, לא נוצרה. סטודנטים חיים בקהילות משלהם, הקהל המבוסס בבאר שבע חי במעין נטוורקינג משל עצמו. לילד מהשכונות קשה לפרוץ את מעגל ההסללה החברתית. בבאר שבע ההסללה החברתית חיה וקיימת. החשש הוא שקריית המודיעין ואנשיה, אם וכשיבואו לנגב, יהיו מובלעת נוספת, עם חיים משל עצמה.

קריית המודיעין של צה''ל בינתיים מתעכבת. מדובר לא רק בבירוקרטיה, אלא במאבקי יוקרה ולא מעט דיעות קדומות של קובעי המדיניות. מסקרים פנימיים שנערכו בצבא ונחשפו בדיונים בוועדת הפנים של הכנסת, עולה שאנשי הקבע לא מתלהבים כל כך להגיע לנגב ולבירתו באר שבע, זאת למרות שצה''ל מוכן להעניק להם מעטפת שירות מפנקת למדי. קשה להם לעזוב את מדינת תל אביב ומדינת תל אביב היא עולם אחר של ממש, מבחינת שכר, אפשרויות קידום ותעסוקה לבני ובנות הזוג. יש עניין של חינוך: אנשי הקבע לא ממהרים להיפרד ממערכת החינוך במרכז, כמו גם משירותי הבריאות. מבחינת השכר ואפשרויות הקידום, אין מה לעשות: ההיי-טק מרוכז בתל אביב ולראיה: כמות הבאר שבעים הנוסעים ברכבות הבוקר לעבודה במרכז הארץ וגם הבאר שבעים שמעדיפים לתפעל את עסקיהם במרכז, שם מוצאים כוח אדם מתאים.

יש גם עניין אחר: מנטליות. נושא רגיש, אבל כזה שחייבים לשוחח אודותיו. באר שבע היא לא תל אביב, לטוב ולרע. מה שרגילים בתל אביב מבחינת פתיחות, לא מקובל בבאר שבע. מה שרגילים מבחינת תרבות, מבחר עושר ורמה, עוד לא קיים בבאר שבע. בבאר שבע קיוו כי בואם של אלפי אנשי קבע ''חזקים ואיכותיים'' לנגב יזניק את האיזור כלפי מעלה. משזה לא מתקיים, מתחילה להיות בעיה. 

הדמיה של קריית המודיעין בבאר שבע. בינתיים, זה ישאר על הנייר (הדמיה: משרד הביטחון)​​​​​​​

לבאר שבע יש בעיה מובנית להפוך לבירת היי טק: ההיי טק הישראלי מרוכז בתל אביב-הרצליה. משם באים רוב אנשי 8200, לשם, לעמק הסיליקון הישראלי, הם שואפים לנגיע בתום השירות. הידע שלהם שווה יותר מהשכר שיכולים לשלם להם בנגב. אורך הנסיעה בין  תל אביב לבאר שבע לפעמים יותר קצר מהעמידה בפקקים במרכז, אבל הקוסמופוליטיות ובעיקר ההכסף - משאירים אותם שם. בבאר שבע השכר נמוך יותר. בבאר שבע אפשרויות הקידום קטנות יותר. לא רק בהיי טק, אלא בתחומים כמו תקשורת, אמנות ועוד. המכל ממשיך להתרכז בתל אביב. 

גם נושא התחבורה מרתיע: אל ומעיר הבה''דים יש שאטלים למרכז. בבאר שבע אין תחבורה בהיקף של עיר מודרנית. רק לאחרונה הושקו שלוש רכבות בבוקר ושלוש בערב, שייסעו במסלול המהיר. נסיעה ברכבת רגילה בין באר שבע לתל אביב יכולה לארוך עד שעה ו-40 דקות. בימי ראשון וחמישי התחנות בבאר שבע עמוסות בחיילים, שנאלצים להתמש בין היתר בשירותי חאפרים על מנת להגיע לבסיס. אחרי השעה 23:00 קשה לחזור לבאר שבע או לצאת ממנה, שלא לדבר על שבתות, נושא שיחמיר מאוד עם אישור חוק המרכולים.

אנשי קבע יכולים, עדיין, לרכוש בבאר שבע בית קרקע גדול  ויפהפה בפחות מממחיר דירה ממוצעת בתל אביב. אלא שהם רואים תמונה רחבה יותר, של מכלול החיים.

ללא החלטת ממשלה, כזו שתיושם ולא רק תישאר על הנייר ובהודעות לעיתונות,  באר שבע תהיה אולי מרכז היי טק, כמו זה המוקם בערים רבות. יהיו בו חממות, מאיצים, קהילות מפתחים, אבל הדבר האמיתי ימשיך להתרכז בתל אביב. עיכוב מעבר קריית המודיעין לבאר שבע, נכון להיום, הוא לזמן בלתי מוגבל.  

אלא שבלי שתהיה מערכת חינוך מוכוונת היי טק, ראשי הציבור בנגב יכולים לצעוק ולנופף בידיים עד מחר, ההיי טק ישאר בתל אביב. היי טק זקוק לכוח אדם איכותי, שצומח ממערכת חינוך מוכנוות מצוינות והיי טק, בכל ההיבטים. לכך, דרושים תקציבים, שימשכו את מיטב אנשי ההוראה וגם השקעה לא מעטה מצד ההורים: הדוחות האחרונים שפרסם משרד החינוך מראים מתאם בין היכולת הכלכלית של ההורים לבין הישגי התלמידים. 

המפתח נמצא בממשלת ישראל, אלא שהיא עסוקה בדברים יותר חשובים, כמו השאלה האם לפתוח או לא פיצוציות בשבת, זאת כשהם לא עסוקים בהעלבות הדדיות או נתונים בחקירות משטרה. פיתוח הנגב, כמו גם מאבק הנכים, המוצדק והחשוב, יכולים לחכות. הקואליציה לא תיפול על הקמת או ביטול מעבר צה''ל דרומה, אבל על חוק העמותות או חוק השבת כן. פוליטיקאים הרי לא רואים את העתיד מעבר לפריימריז. העולם לא מתנהל על פי ססמאות ולייקים. יש כוחות שוק וללא התערבות ממשלתית, ללא הבנת החשיבות של הנגב, אנחנו נמצא את עצמנו קוראים כתבה כזו גם בעוד חמש ועשר שנים.

רוביק דנילוביץ' על עיכוב מעבר קריית המודיעין (צילום: ערוץ 20)

​​​​​​​

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load